תורה בין אלהים ואדם – על הספר "בעיני אלוהים ואדם"

Beinei_Elohim_Veadam_Graphאם יורשה לי להפליג לעתיד הרחוק, אני משער שבניתוחי הפוסט-מורטם של התמודדות האורתודוקסיה היהודית בתקופה הפרה-גלאקטית עם מחקר המקרא, ייזכרו העשורים הראשונים של המאה ה-21 ככאלו בהם הבשיל המהפך – שאז יהיה ברור מאליו – מהאמונה האורתודוקסית הקלאסית בתורה מן השמיים לאמונה מורכבת יותר של 'שמיים בתורה'.
וכך אולי ייכתב באחד מאותם ספרי פוסט-מורטם ('יהדות כדור הארץ – בין שימור לשינוי', מעלה-מאדים, 2102):

המאה הקודמת נפתחה בוויכוחים פנים-דתיים מרים שראשיתם בחוברת שהוציא הרב צבי טאו, מראשי הזרם שכונה אז 'חרדי-לאומי', ובו תקף בחריפות את לימוד התנ"ך האקדמי ואפילו את זה הישיבתי שאינו לפי מסורת חז"ל. רבנים מזרמים דתיים מתונים יותר הגיבו לדברים, והפולמוסים שהתפתחו בעשור הראשון של המאה וכונו "תנ"ך בגובה העיניים", הובילו בעשור השני להוצאתם של כמה ספרים שחשיבותם התבררה רק בדיעבד – הראשון היה 'הויה או לא היה' (עין צורים IL 2011) שחובר ע"י רב אורתודוקסי, והציע תיאולוגיה 'רזה' – מעורפלת אך חדשנית – לשאלת תורה מן השמים; שנתיים לאחר מכן יצא הספר 'עד היום הזה' (ת"א IL 2013), שחובר גם הוא ע"י רב אורתודוקסי, והציג לראשונה חלק נכבד מטענות ביקורת המקרא בצורה גלויה וכנה, דבר שהיה חסר תקדים בעידן ההוא; ושנתיים מאוחר יותר יצא לאור הספר 'בעיני אלוהים ואדם' (ירושלים IL 2015) שהכיל כבר מספר רב של מאמרים שנכתבו על ידי רבנים וחוקרים אורתודוקסיים – שרובם טענו בצורה זו או אחרת שניתן להיות יהודי מאמין גם בידיעה שהתורה אינה מהשמים במובנה הפשוט…

קראו עוד

מחקרי יפת באהלי שם – רשמים מהכנס

קטע מספר בן סירא, ברלין 1929 - יודאיקה ומחקר (=עברית וגרמנית), בין אור לחושך (ראו בתחריט)

קטע מספר בן סירא, ברלין 1929 – יודאיקה ומחקר (=עברית וגרמנית), בין אור לחושך (ראו בתחריט)

בית הכנסת המרשים בהיכל שלמה היה מלא מפה לפה, בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים – ואף עבדכם העברי ביניהם. מעולם לא הייתי בהיכל שלמה, ולהפתעתי גיליתי שיש בו אפילו מוזיאון מרשים ליודאיקה עתיקה וחדשה –אבל מטרת הבאים לא היתה יודאיקה, גם לא חדשה, אלא אולי ההיפך.

"איך ניתן ללמוד את המקרא בתפיסות הלימוד הגלותיות שהורגלנו בהן, כשיש לנו ארכיאולוגיה ישראלית ושפה עברית?" תמה\קרא הרב יואל בן-נון, שפתח את הכנס בעל  השם המעט-דרמטי "מחקרי יפת באהלי שם?", ובכך נתן את אות הפתיחה ל'מתקפה' של לא פחות מארבעה דוברים ברצף + חתן השמחה עצמו, עם קטעי קישור קצרצרים ורבי חן של המנחה, ד"ר ראובן גפני.

לטובת הדורות הבאים אתמצת בקיצור את ההרצאות, עם מה שיש לי בדברים אלו הערות והארות, אשמיעם במקום אחר…

קראו עוד