יוצאים מהמחתרת -מחקר התנ"ך והציבור הדתי

Herzog_Hatanakhלולא היה זה צירוף מקרים לא הייתי מטריחכם בפוסטון זה, אך החרש לא אוכל!…
אתמול פורסם כי מכללת הרצוג השיקה את אתר התנ"ך החדש, המקבילה הבוגרת של מיזם 929 \ תתקכ"ט עליו כתבתי באכזבה לא מזמן – ומסתבר כי חלק מהמלצותיי יושמו :)
האתר מושקע ומקצועי, גם בהיבט התוכני וגם בהיבט הטכני (למעט חריקות פה ושם, שכן הוא עדיין בהרצה) – ככה צריך להיראות אתר!

ביקום מקביל, מתחת לפני האדמה, פורסם ב- Ynet (שאמנם שנוא עליי, אבל מה לעשות – הוא דיווח ראשון…) מסתבר שבשנים האחרונות ישבה קבוצת חוקרי מקרא ורבנים דתיים, בהנחיית ד"ר טובה גנזל והרב ד"ר יהודה ברנדס, ולמדו לעומק סוגיות של מחקר המקרא והשלכותיו על האמונה היהודית-דתית. בין השאר עסקו כמובן בסוגיות הנפיצות של השערת התעודות, ההיסטוריות של התנ"ך ואפילו של מעמד הר סיני, ללא מורא וללא משוא פנים, כך מדווח.
קראו עוד

בין המְצָרִים, בִּכּוּי התמוז ומנהגים מאגיים נוספים

אולם בני אדם באים, לעתים קרובות, לכלל מצוקה גדולה כל כך, עד שכל עצתם מתבלעת… ובתחנונים יבקשו עצה מכל איש; ואין לך עצה סרת טעם, מופרכת וחדלת שחר שלא ינהגו על פיה… הדבקים ביותר בכל מיני אמונות תפלות הם אלה הלהוטים ללא שיעור אחר דברים שאין בהם ודאות. וביותר כשהם שרויים בסכנה וקצרה ידם מהושיע לעצמם, הריהם משוועים כולם לעזרת שמים בנדרים ובדמעות כנשים(שפינוזה, הפתיחה למאמר תאולוגי-מדיני, בתרגום ח' וירשובסקי)

בין פרשיית הרש"ע מהצפון לפרשיית המים האסורים בשתיה בשל התקופה עובר קו אחד ברור עליו הצביע שפינוזה לעיל. מפתה היה לקונן בגאווה מסותרת שהנה, לא השתנה כלום מאז המאה ה-17 וכו', אבל האמת שחלק גדול (אם כי דומם) של הציבור הישראלי די רחוק מהגישה הזו, והתגובות הבריאות לפרשיות הנ"ל ודומותיהן יוכיחו. אמנם נראה שבניגוד לפרשייה הראשונה, רוב הרבנים לא יעזו לבטל באופן חד-משמעי את נושא שתיית המים בתקופה, כמו שלא יעזו לבטל את הפנייה אליהם כדי לבחור שם לילד, או צבע רכב וכדומה…
Nedarim_49ומצאתי לכך רמז מפורש בדף היומי דהיום (נדרים מט.) – שם מביא התלמוד עצה גסטרונומית, ומעיר מייד: "ודבר זה אסור לאמרו בפני עם הארץ".
מה הקשר? מסבירים לנו בעלי התוספות: "שמלעיגים עלינו ואומרים שאנו קובעים מילי דחוכא ואיטלולא בהש"ס…" (ועיינו שם בפירוש הרא"ש) קראו עוד

בית המדרש "רשות רבים" – מחזור שביעי

[זהירות – ארס פואטיקה לפניכם]
אם אי-פעם תהיתם מה גרם לי להתחיל לכתוב את הבלוג הזה, התשובה היא…
בית המדרש "רשות רבים"!
לפני כשנתיים זכיתי להתקבל למחזור החמישי של ביהמ"ד המיוחד הזה, במסגרתו נפגשתי עם חבורה סופר-מיוחדת של א.נשים מרחבי הציונות הדתית. באחד המפגשים האלו, אחרי שנאמתי בפאתוס מסוים על משהו (כבר לא זוכר מה), זרק לי אחד החברים: "למה אתה לא כותב?" – הרמתי גבה או שתיים, אבל מייד אמרתי "אוקיי, ננסה!" –
וַיֵּצֵא הַבְּלוֹג הַזֶּה… קראו עוד

מגילת הקו האחרון

לחצו להגדלה

דוממים כהרגלם ישבו התלמידים, נער יספרם, במבואה שמחוץ לחדר.
חדרו של מורה הצדק הישיש.
זה חמש שנים שלא יצא ממנו אלא לתפילות השבת והחג, ועוד פעם אחת בשנה, בשלישי לחודש השישי, עת עלה לקברו של כהן הצדק. מי שראהו אז אמר שפניו חוורים ולוהבים כפני מלאך ה' צבאות.

מילה לא הוציא מפיו, רק כתב וכתב, מגילות מגילות, ספונות בחדרו. לפני שנים רבות התיר לפרסמן ברבים אך מאז שסגר הדלת בעדו – חדל. ממילא לא יבינו, אמרו תלמידיו לעצמם, והמשיכו לחזור ולמלמל, דברים שבכתב ודברים שעל-פה.
גם עם גדולי תלמידיו כבר לא דיבר, אף בהם לא בטח.
והנה הם כתלמידיהם: "הקודש הישראלי", "נשמת האומה", "ישועה שלימה"…
קראו עוד

תתקכ"ט? 929? אתר המקרא העברי!

אשר יגורתי בא לי – מכללת הרצוג השיקה תמול-שלשום את התגובה האורתודוקסית למיזם 929 בדמות אתר דומה בשם "הקהל – תתקכ"ט (929) – אתר התנ"ך של מכללת הרצוג" (יש לכם את זה ביותר ארוך?)
בפוסט קודם הערתי בקצרה על הבעייתיות שיש לדעתי במיזם 929, אבל ממכללת הרצוג ציפיתי למשהו אחר לגמרי ולא לחיקוי חיוור של האח הגדול והמרדן. אז החלטתי לאמץ את סיסמתו של אחינו הנבחר "מפסיקים להתנצל!" ולהציע קונספט משלי לאתר כפי שהוא צריך להיות.

תתקכ"ט? 929?

אלו הנקודות הבעייתיות שאני רואה בשני המיזמים גם יחד:

  • איפה המקרא? בשני האתרים, הפסוקים עצמם נדחקים לשוליים, והעיקר הם המאמרים, ההערות וההארות. תתקכ"ט עוד הרעו לעשות בהציגם את הפסוקים עם הטעמים כברירת מחדל, דבר שמקשה על הקריאה השוטפת.
    האם עיקרו של המיזם הוא הצפת הקורא בהגיגים או קריאת המקרא כפי שהוא?
  • מה עם המפרשים הקלאסיים? חוץ מהגיגיהם של ארי אלון ושות', ולהבדיל הרב אלחנן סמט ושות', מדוע לא מוצגים רש"י, ראב"ע, רמב"ן ושות'?
  • ומה יעשה מי שאינו מבין עברית? חוץ ממפרשים קלאסיים, למקרא יש כידוע מגוון רב של תרגומים: החל מתרגום השבעים ואונקלוס, דרך התרגום הקלאסי של המלך ג'יימס ועד לתרגומים לשפות בנות-ימינו – איה הם?
  • איפה המחקר? חוץ מפרשנים ומתרגמים, לתנ"ך יש גם חוקרים – הן בתחום הנוסח והן בתחום התוכן. למה לא להביא קטעים (לפחות) מהסדרות המרכזיות, בעברית ובאנגלית, של מחקר המקרא?
  • ואיפה ה"ביחד"? הרעיון המרכזי של המיזם היה קריאה של התנ"ך "ביחד" – אני ציפיתי לפחות לאפשרות של תגובות קוראים על המאמרים השונים, אבל התבדיתי. לדעתי, גם תגובות זה לא מספיק. הרי מאז ימי שֵׁם ועֵבֶר בערך, היהדות עובדת בשיטה של בתי מדרש – למה לא להציע למשל סוגיה יומית לדיון פתוח?

קראו עוד

929 – אחרי שוך הסערה

929_cutמיזם 929 עלה לאוויר לפני שבועיים ימים בדיוק (הפרק היומי הוא בראשית י"ד) והספיק לחולל סערה-זוטא בשל פסילת קטע שכתב להטוטן המילים ארי אלון, הכותב במיזם לצד ליצן החצר גיל קופטש ועוד כמה אנשים מעט חכמים יותר…

דעתי על המיזם לא היתה חיובית כבר כשהחלו הפרסומים לקראתו, ולכן לא כתבתי עליו כאן למרות שזה היה מתבקש. פשוט העדפתי להימנע מביקורת מיותרת על מיזם שכוונותיו ללא ספק רצויות וייחודיותו ללא ספק מרשימה – אבל היתה לי תחושה מאוד לא טובה לגביו כבר מההתחלה: גם השם נעדר ההשראה "929" (אני בטוח שארי אלון היה יכול לחשוב על משהו מתאים יותר…), גם הנסיון המודע מדי לעצמו לכונן סדר יום לימודי חדש כחיקוי טרנדי לאופנת ריצת המרתון שפשתה במקומותינו, וגם – ובעיקר – הפורמט המעט מוזר של "וורטים" שמתחרים על תשומת לב הקורא בכותרות מתחכמות + צוות הכותבים הסלבריטאי\פופוליסטי.
קראו עוד

אחרי מות כושי אמור…

אם חששתי לרגע כי הציבור הדתי נשאר אדיש לפטירתו של נלסון מנדלה בשבוע שעבר (5.12.2013), נוכחתי לראות שהתבדיתי – שני מושכים בעט סופרים מהמגזר הדתי-לאומי הוכיחו שוב מה יפה ירושתנו ומה רדודה ביצת-מחשבתנו…

קראו עוד