העולה הישראלית – מחידושי ספרו של יונתן גרוסמן

עם פתיחת ספר ויקרא מקובל על מחברים, מפרשים וכותבי פוסטים לפתוח באנחה יהודית על החדגוניות של ספר ויקרא מצד אחד, ועל ריחוקנו התודעתי מעולם הקרבנות מצד שני. אף אני הק’ חשתי בכך, והקדשתי כמה פוסטים לדיון בספר בכלל ובתורת הקרבנות בפרט – כשהמסקנה הסופית שלי היתה שלא זו בלבד שהספר אינו ‘מסודר’ כמו שהוא נראה מבחוץ (“סדר כהני חדש“), אלא שגם אי אפשר למצוא הסבר קוהרנטי לכל החוקים המפורטים להפליא שלו, מעבר לעצם השאיפה להבדלה (“ובכתבי הקודש נאמר: למה? ככה!“).

והנה לאחרונה הוטלה פצצה בבית המדרש היהודי בדמות ספרו של פרופסור יונתן גרוסמן, “תורת הקורבנות: מחוות של בשר ורוח“. למרות שקראתי בקושי רבע ממנו, אין לי ספק שהתפיסה של ספר ויקרא בציבור הדתי עומדת להשתנות משמעותית מעכשיו – בין אם אתם\ן מורים\ות, לומדים באוניברסיטאות, מדרשות או ישיבות, מעבירי דבר תורה או סתם מחפשים משהו להעביר איתו את התפילה – אתם חייבים את הספר הזה לידכם. מעבר לעובדה שהוא מאוד נוח לקריאה (כריכה קשה, נייר קרם, עריכה מצויינת), הוא כתוב בשפה ברורה ונעימה ובסגנון קולח, עם חלוקת משנה לתתי נושאים, עם טבלאות עזר כשצריך ו… בלי יותר מדי הערות שוליים, למרות שהוא גדוש בחידושים כמעט בכל עמוד.

וכאן המקום לציין שהספר אינו קצר – 638 עמ’ לא כולל ביבליוגרפיה – אבל מי שמכיר את פירושו המונומנטלי, שלא לומר האימתני, של פרופ’ יעקב מילגרום על ויקרא, שמחזיק 3 כרכים בני כ- 2,700 (!!!) דפים, לא נבהל ממספרים כאלו:) מה גם שרשמית הספר הוא פירוש מורחב לויקרא א-י ‘בלבד’, אבל למעשה הוא כולל מבואות וניתוחים שרלוונטיים לכל תורת הקרבנות המקראית, וגרוסמן עושה את המלאכה הקשה-להחריד הזו בחן ובשכל טוב: הוא כותב במתינות, מתעכב על כל נקודה ונקודה, ומביא מגוון עצום של מקורות בדרך הילוכו – משלל מקורות חז”ל, דרך חוקרי מקרא בני ברית ושאינם בני ברית, ועד… חידושי הגרי”ז ושיעורי הרב ליכטנשטיין לזבחים ולטהרות (!) – תוך שהוא דן בעמקות בדבריהם, ברצותו מקרב וברצותו מרחק, ואף מתפלמס בתקיפות מנומסת עם דעות שקנו להן שביתה בחקר המקרא. קראו עוד

אָדָם וּבְהֵמָה – הרצאת זום בשלישי הקרוב

בשבוע שעבר זיכה אותי הגה”צ נתנאל ברק להרצות בזום על חידושיי בתחום הזואו-אנתרופולוגיה המקראית, ובמילים אחרות – על תפקידן המיוחד של בהמות בכמה מסיפורי המקרא. ההרצאה היתה באנגלית, לפני קהל של כמה עשרות מחכמי אומות העולם, וזכתה לתגובות נלהבות – עד כדי הרצאת המשך בשבועות הקרובים.
כיוון שכך נשאלתי בפייסבוק – מה עם הרצאה בעברית? (או במילותיו של השואל: “ולא תהא כהנת כפונדקית??!”) – וכיוון שכך, אזרתי כגבר חלציי ויזמתי הרצאת זום לכל המעוניין, ביום שלישי הקרוב, מוצאי ל”ג בעומר, ב- 21:00.

קישורים להרצאה בזום – שלישי הקרוב 21:00

מכיוון שיוזמי הזום הגבילו את אוכלי החינם ל- 40 דק’, יצרתי שתי פגישות מראש, והרי קישוריהן – שימו לב שנדרשת סיסמה (2 ספרות בלבד)*

חלק ראשון – https://us04web.zoom.us/j/75486887635
(הוסיפו לגוגל, הוסיפו לאאוטלוק)
חלק שני – https://us04web.zoom.us/j/71037891453
(
הוסיפו לגוגלהוסיפו לאאוטלוק)

 *סיסמה – בהמ”ה בגימטריה!


פרומו \ טיזר

ההרצאה באנגלית למעוניינים

ומלך אין בישראל – זה טוב ליהודים?

שני ספרים נפתחים

עם פתיחת חודש הרחמים והבחירות, במימיהן הדלוחים אנו עדיין מתבוססים (ג”נ: לא הצבעתי), התגלגלו לידיי שני ספרים שעוסקים בגדול בנושא השלטון הישראלי הרצוי, לעומת המצוי. מלבד הנושא הכללי, והעובדה ששני הספרים כתובים בעברית, נראה שאין ביניהם כמעט שום קשר: הראשון הוא מניפסט היסטורי-אקטואלי רהוט, רחב יריעה, נועז ופרובוקטיבי לעיתים, שרובו ככולו כתב אישום חריף כנגד האקסיומות ההיסטוריות עליהן מחונך\מאולף הציבור הדתי בבתי הספר ובבתי הכנסת; השני, לעומתו, הוא ספר מחקר יובשני הממוקד במספר פרקים בספר שופטים, מנוסח באקדמית-משפטית סטרילית ומרובת הערות שוליים, ומציג את ממצאיו בנייטרליות צנועה. קראו עוד

תמורה ללא גאולה – על שיטת התמורות

גישת התמורות ושאלת וולהאוזןמקובל לומר שאם לשאלה אחת יש הרבה תשובות, סימן שהשאלה היא שאלה מצויינת. אם כך, מי יגול עפר מעיניך, יוליוס וולהאוזן, שהשאלה שהעלית אי-אז בשלהי המאה ה-19 (בשם קודמיך, נוחם עדן) ממשיכה להיות אבן שואבת לתשובות נוספות עד ראשית המאה ה-21! כי הנה לפני כחודש התבשרנו על הוצאתו לאור של ספר מעניין במיוחד בשם “גישת התמורות” שמנסה לאחוז את השור הוולהאוזני בקרניו ולהציע גישה פרשנית-היסטורית חדשה להיבט הקשה ביותר של השאלה – הסתירות בין הפרשיות ההלכתיות שבתורה.

פרולעגומענא צום געשיכטע פון דאס פרובלעם (=מבוא לתורתהשערת התעודות)

רק רגע לפני שאנחנו מסתערים על השור הוולהאוזני, ראיתי לנכון לתת רקע היסטורי קצרצר לטובת הדור שלא ידע את יוליוס ואת תעודותיו:

קראו עוד

“עד שיַרְצֶה את חבירו”- אני ומרצים נוספים בקונגרס העולמי

השבוע נפתח אירוע שנקרא בשם העף-על-עצמו-למדי “הקונגרס העולמי (!) למדעי היהדות“.* קונגרס זה אינו אלא איסוף של כמה מאות מרצים – ואני בתוכם – שמקשיבים זה להרצאותיו של זה. שמועות אומרות שיש גם שומעים חופשיים שפשוט מגיעים לשמוע ואפילו מוכנים לשלם על זה 200 ₪ ליום (!), אבל עד שלא אראה בעיניי – לא אאמין. אהה, גם מרצים משלמים. הזוי.

בקיצור, ביום שלישי ב-9:00 אפתח את המושב “בין מציאות למטאפורה” (חדר 2602), שלכבודו הטרידו גם פרופ’ נכבד כקש”ת יצחק קלימי (ההוא מדברי הימים, מי שקרא) ועוד שני מרצים, כדי לשמוע זה את זה. בערבו של אותו יום סונג’רתי להיות יו”ר במושב “המקרא והמחשבה המודרנית”– אז מי שרוצה לחזות בזיו איקוניי, להקשות קושיות, להעביר קוויטלאך וכדומה – יום שלישי זה היום (טרמפים יוצעו לרבים מאלקנה הלוך-חזור).
אבל מי שיש לו דברים חשובים יותר לעשות בחייו – אל דאגה! שכן זכור זכרתי את הימים בהם רפרפתי על פני אירועים כאלו למכביר, ותמהתי ביני לבין עצמי למה לא מעלים לאינטרנט את הדפים שהמרצים (מקריאים בקול מונוטוני )בד”כ – וסליחה עם אלו שלא), או לפחות סרטון ערוך עם ההיי-לייטים מהאירוע (ולא, סרט דוקומנטרי של שעתיים שמצולמות מאותה נקודה באיכות בינונית וללא בקרת תוכן לא נחשב!…)

לאור כל האמור, ומכיוון שלולא חיבתי לאוני’ אריאל – שאני אחד מנציגיה היחידים בכנס – לא הייתי חולם ללכת מרצוני החופשי לאירוע שכזה (למרות קונגרסיותו העולמית-יהודית), הרי שמשום “עמו אנכי בצרה” הריני לצרף בזאת את המצגת שאציג שם – ולאחר שוך האירוע, אם מישהו יסכים לצלם אותי, אעלה גם את ההרצאה עצמה, שאינה דומה הצגה לראייה.

לא זו אף זו, אלא שבשבוע הבא בעזרת ה’ (והמסַפֵּר המקראי), אעלה לכאן גם את הדוקטורט עליו עמלתי בשלוש השנים האחרונות , ושההרצאה היא בעצם מעין טריילר שלו. ואחרי שאגיש אותו, אוכל לחזור ולכתוב בבלוג פוסטים בעלי ערך, מהם הדרתי עצמי הנאה בחודשיים+ האחרונים – ועמכם הסליחה.


אדם ובהמה – הלקט

לתועלת כלל הקוראים, מאדם ועד בהמה, ריכזתי בסליידר הבא את כל הפוסטים שקשורים לנושא – לחיצה על תמונת הפוסט תפתח אותו בחלון חדש: