אֲבָל חָכְמַת הַמּוּסִיקָה חָשׁוּבָה בְּאֻמָּה שֶׁהִיא מְכַבֶּדֶת הַנִּגּוּנִים וּמַעֲמֶדֶת אוֹתָם עַל הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּעָם, וְהֵם בְּנֵי לֵוִי, מִתְעַסְּקִים בַּנִּגּוּנִים בַּבַּיִת הַנִּכְבָּד בָּעִתִּים הַנִּכְבָּדִים… וְלֹא הָיָה לָהֶם עֵסֶק זוּלָתִי הַמּוּסִיקָה…
(ר’ יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר שני, סה).…וחכמת מוסיק”א שיבחה הרבה. הוא היה אומר אז כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזהר אי-אפשר לידע בלעדה ועל ידה יכולים בני-אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה…
(ר’ אליהו, הגאון מווילנה – עפ”י תלמידו, ר’ ישראל משקלוב, בהקדמתו לספר ‘פאת השולחן’).
Home » 2014 (Page 12)
שנה: 2014
מפעל ‘מקראות’ – סקירה ראשונית
היום התבשרנו על חניכתו של מפעל שאמור להוות אבן-דרך בפרשנות המקרא בישראל – מפעל ‘מקראות’ של הרב יואל בן-נון. רמזים לפרויקט היה ניתן למצוא בדבריו בכנס ‘מחקרי יפת באהלי שם’, עליו כתבתי לפני כחודשיים:
“איך ניתן ללמוד את המקרא בתפיסות הלימוד הגלותיות שהורגלנו בהן, כשיש לנו ארכיאולוגיה ישראלית ושפה עברית?” הוא קרא שם, והוסיף כי לדעתו הרמב”ן היה מקים קתדרה\אקדמיה ללימוד מקרא בגישה מודרנית המתחשבת בגילויי המדע והלשון וכו’.
אבל אתמול\היום הוסר הלוט מעל הרמזים, והסנונית הראשונה התעופפה לדרכה, הלא היא פירוש ‘מקראות’ לפרשת ‘יתרו’. מהקובץ משתמע כי חוץ מלרב יואל בן-נון, הפירוש ‘מיוחס’ גם לרב שאול ברוכי, למספר מומחים ולוועדה מייעצת – אבל הספר כתוב בלשון ‘מדבר בעדו’ של הר’ יואל ורוחו המעמיקה והעצמאית שורה על כולו.
השערת התעודות מַכָּה שנית – מַכַּת בכורות ופסח
בפוסט הקודם הדגמתי את הפתרון המעניין המוצע ע”י בעלי התעודות להסביר את הסתירות הגלויות בפרשת מכת הדם. עם בואה של פרשת ‘בא’, אניף שנית את ידי וביא”רתי הקודש מן הבית בהראותי את יקר תפארת גדולת השערה זו בפענוח (חלקי!) של שני הפרקים הסבוכים והמורכבים שחותמים את פרשתנו – הלא המה פרקים יב-יג, העוסקים במצוות הפסח, במכת בכורות, ביציאת מצרים ועוד.
מבט מלמעלה
ניסיתי לסכם בטבלה את תכולתם של פרקים יב (א-נא) ו-יג (א-טז), המונים 67 פסוקים, תוך הבחנה בין הסוּגוֹת (=ז’אנרים) העיקריות: מצוות, סיפור והיסטוריה.
לאחר התבוננות בטבלה, יהיה קל הרבה יותר לעמוד על הקשיים שעולים ממבנה הפרקים הללו:
קראו עוד
השערת התעודות – מכה שכן כתובה בתורה
הכינוי ‘תורת התעודות’ מזכיר לי קצת את הספר המכונה ‘תורת המלך’ – בשני המקרים מדובר באוסף של השערות, שזכו (בעברית בלבד!) לכינוי ‘תורה’, שניהם מטרידים בעיקר יהודים דתיים, הבסיס הראייתי שלהם די רעוע, אבל אי אפשר להכחיש שיש שם מדי פעם משהו…
אז הנה דוגמה למשהו שיש בה, באותה תורת השערת תעודות ותיקה, היישר מפרשת השבוע הקודם – פרשת ‘וארא’ (הדוגמה מופיעה גם אצל ברוך י’ שורץ, “התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה“, בתוך: ספרות המקרא – מבואות ומחקרים, א (תשע”א), עמ’ 187-
“והיה הדם לכם לאות על התעודות”…
מכת הדם (שמות ז, יד-כד) היא המכה הראשונה שנצטווה משה להכות את מצרים, והיא מהווה מעין ‘הגדלה’ של האות האחרון שנתן ה’ למשה להראות לעם (ד ט). אלא שעיון בפסוקי מכת הדם מגלה מייד כי שני סיפורים מקבילים לפנינו:
קראו עוד