רימוני המעיל – עם או בלי שש?

מעיל הכהן הגדול והרימוניםפרשת ‘פקודי’ הינה אחת המאתגרות למי שאמור (כמוני, כמעט מדי שבת…) לומר בה דבר תורה, שכן היא, איך לומר, די חוזרת על החומר הקודם.

אלא שכך מקובלנו מרבותינו, שאין בית המדרש בלא חידוש –
והנה תוך כדי עיון ב- BHS צד את עיני לפתע משהו מעניין בפסוק הבא, הדן ברימוני מעילו של הכהן הגדול (שמות לט, כד):

וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר

למה מכוונת המילה ‘מָשְׁזָר’?
לכאורה, לתכלת, הארגמן ותולעת השני שהוזכרו קודם. אבל עפ”י הקונקורדנציה (אבן-שושן), המילה ‘משזר’ מופיעה 21 פעמים במקרא (כולן בפרשיות המשכן) – וב- 20 פעמים מתוכן היא מופיעה כחלק מהביטוי “שש משזר”.

קראו עוד

אני גיטרה – פָּאקוֹ דֶה-לוּסִיָה 1947-2014

Paco_de_Lucia_1947_2014הבוקר (26.2.2014) נפטר בפתאומיות אחד הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים, ובוודאי נגן הפלמנקו הטוב ביותר שקם אי-פעם – פאקו דה-לוסיה.
פאקו היה מי שגרם למיליוני אנשים ברחבי העולם להכיר את הפלמנקו, בזכות העזתו לפרוץ את הגבולות הנוקשים-יחסית של עולם הפלמנקו (עליהם כתבתי כאן) ולשלב אותו עם סגנונות אחרים.
מעבר לגאוניותו המוסיקלית – הוא לא קרא כלל תווים, אגב – והווירטואוזיות הטכנית, היתה בו את היכולת  הנדירה להיות צעד אחד לפני כולם בעולם הפלמנקו, ולהבין מה שהיום הפך כבר להיות מובן-מאליו: כדי לשרוד, מוסיקה חייבת להתחבר לאנשים ולמציאות סביב, ולא להישאר תקועה בעבר (אותו דבר לגבי ההלכה היהודית, אגב – אבל זה ממש נושא אחר…)

קראו עוד

נשים ותפילין – מחַתְשֶׁפְּסוּת ועד ימינו

אני לא אומרת שכל פעם שאני מניחה תפילין אני מרגישה יראת אלהים מחודשת, אבל לפעמים זה באמת גורם לי להרהר. זה פשוט משהו במהלך היום שהופך אותי למודעת ומרוכזת באמת.
(פורסם לראשונה ככל הידוע לי כאן, וקיבל תאוצה כאן)

כך, ללא רגשנות-יתר או התלהבות-של-מתחילים, מתארת יעל מרנס (Yael Marans) בת ה- 16 מתיכון SAR, ניו-יורק, את תחושותיה בעת הנחת תפילין. יעל, ותלמידה נוספת בשם רונית מוריס (Ronit Morris), עוררו סערה של ממש בכוס התה היהודית-מודרנית-אמריקאית כשלראשונה קיבלו אישור רשמי להניח תפילין בתפילת שחרית, היישר ממנהל התיכון – הרב נפתלי הרצשטארק (Naphtali Harcsztark).

ושמא תאמרו: טוב, ניו-יורק, רפורמים, ליברלים וכו’ – קראו נא את הדברים הבאים שפורסמו כאן:

קראו עוד

הים של שלמה – בין נוסחאות לנוסחים

Brazen-Molten_Sea_of_Solomonאחת השאלות המתמטיות הפחות-חשובות אך היותר-מעניינות שמספק לנו המקרא, הוא שאלת היחס בין קוטר המעגל להיקפו. כידוע לכל בר-בי-כיתה-ו’ בערך, יחס זה נקרא פַּאי (π = Pi), השווה ל- 3.14 בערך (טוב, הנה משהו מדויק יותר…)

אלא שהמקרא מספק לנו – לכאורה – יחס אחר, שכך כתוב במל”א ז, כג:

וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה [וְקָו] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב

כלומר – בעוד שקוטר אותו “ים” שעשה שלמה היה 10 אמות, היקפו היה 30 אמה >> היחס הוא בדיוק 3, ולא 3.14~ !

קראו עוד

על פלמנקו, יהדות וירושלים

לטובת אותם בודדים שלא נתקלו בגיליון האחרון של “קריה נאמנה – בטאון ועד עדת הספרדים” (גליון מס’ 3, כסלו תשע”ד, נובמבר 2013), הרי שזכיתי וצילום ממנו שֻׁלַּח אליי בדואר, ע”י החכם ש”צ לוינגר מספריית “יד הרב ניסים”, שזוכה לקבל את הגליון האמור כל פעם שהוא יוצא.

הגיליון כולל דף אחד שעורר בי תחושות דז’ה-וו עליהן אכתוב מייד –
אבל קודם כל, הנה הדף מתוך הגיליון הנדיר (לחצו להגדלה – בחלון חדש):

קראו עוד