לו היינו יכולים לקרוא את ספר דברים בפעם הראשונה כאנשים בוגרים (זכות ששמורה כנראה רק לחוקרי מקרא שאינם בני ברית \ למירי רגב), אני מנחש שבפרק ד כבר היינו מתייאשים ועוברים אולי לפרשת בלק המרתקת הרבה יותר. כלומר, אחרי שלושה פרקים עמוסים בכל מיני אנקדוטות שלא מובילות לשום מקום, הנה סוף-סוף מתחיל משהו שנראה כמו ראשיתו של העיקר (ד, א):
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת…

אבל כל הפרק, וגם זה שאחריו (וגם זה שאחריו וכו’) לא מגיע לתכל’ס – ולמעשה רק בפרק יב (!) מתחיל העיקר של ספר דברים, שהוא התורה (החדשה?) ששם משה לפני בני ישראל, ושעל שמו הוא נקרא “משנה תורה”. ואכן, מוסכם על רוב המפרשים והחוקרים שפרקים א-יא הם “מבוא היסטורי”, ולב הספר הוא פרקים יב-כו (ראו בצילומסך באדיבות “עולם התנ”ך” לדברים, עמ’ 8).
לא זו בלבד, אלא שכפי שמעיר הכותב שם (דוד כהן-צמח):

מן הראוי לציין שהרכבה של המסגרת סבוך, וניתן לאתר בה כפילויות. כך למשל ניתן להבחין בשני מבואות שונים (א, א – ד, מ; ד, מד – יא, לב) ואף בשני אפילוגים (כז-כח; כט-ל).

קראו עוד ⇐

באמצע הוויכוח עם קורח ועדתו, פונה פתאום משה וקורא לדתן ולאבירם – שתקועים בסיפור כמעט כמו און בן פלת שאין להזכיר את שמו – וכאן מתחיל משהו שנראה כמו דו-שיח של חרשים (טז, יא-טז – בתיקון קל, לפי המחַקרים):

… לָכֵן אַתָּה וְכׇל עֲדָתְכָה הַנֹּעָדִים עַל ה’ – וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו?

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וַיֹּאמְרוּ: לֹא נַעֲלֶה! הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?!
אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם – הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר? לֹא נַעֲלֶה!
וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה’: אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם! לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח…

קראו עוד ⇐

באופן סמלי אנחנו בדיוק בשבוע של פרשת אחרי מות-קדושים, ובדיוק בנקודת הזמן של ‘אחרי מות קדושים’ – ובשעות הקצת מתות האלה אני שמח לעודד את רוחכם עם בשורה נוספת מבית מדרשו של קלוד.
אז אחרי השקת מנוע חיפוש הערות הנוסח לתנ”ך, ישבתי השבוע עם קלוד על המשימה הבאה שהגיתי לפני שנים והיא מחולל דברי תורה לפרשות השבוע מתוך פוסטים בבלוג – והנה קם הדבר ונהיה:

הערות נוסח ודברי תורה לפרשות ולחגים

הרכיב ‘מכוּון’ לפרשת השבוע הנוכחית אבל כמובן שאפשר לבחור כל חומש\פרשה (ואם כבר, הוספתי תחת החומשים גם אפשרות לבחירת חגים). לחיצה על “הצג” מפעילה את הטאב הראשון שמציג הערות נוסח חשובות (לדעתי) מתוך עשרות ההערות שיש לכל פרשה, לחיצה על “פוסטים בבלוג” מציגה ‘כרטיסיות’ עם כל הפוסטים שתויגו תחת שם הפרשה, כשלכל פוסט מוצמד כפתור “צור דבר תורה“. ומה הוא עושה? ובכן… קראו עוד ⇐