אחד הפסוקים החידתיים בפרשת נח הוא “וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים” (ח, י) – מה הכוונה “עוֹד… אֲחֵרִים”, והרי לא נאמר קודם שום דבר שנוגע לשבעה ימים כלשהם!
החידה הזו מצטרפת לשאלה הידועה על סיפור העורב – אנחנו רגילים כל כך ל”דמותו” שהועצמה במדרש עד שאנחנו שוכחים שהוא מוזכר בסיפור סה”כ פעם אחת ויחידה (!) בפסוק ז, וגם זה בצורה מקוטעת, כפי שניתן לראות מההשלמה המתבקשת בתרגום השבעים: “וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב…” :
הפתרון לשתי החידות הוא כנראה שחלק מסיפור העורב הושמט – בשל השילוב שביצע העורך בין גרסת ס”כ לגרסת ס”י – ובסוף החלק שהושמט הופיע כנראה משפט כמו “וַיְיַחֵל נֹחַ שִׁבְעַת יָמִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ…”. ראיה עקיפה לכך היא שבעלילות גילגמש מופיעה גרסה ‘מלאה’ יותר ובה הגיבור שולח יונה וסנונית אך אלו שבו אליו, ואז הוא שולח עורב שראה כי יבשו המים, ולא שב.