חומש “התורה למקורותיה” יוצא לאור!

“תורה ברורה” – out, חומש “התורה ומקורותיה” – in!

מי שטרם זכה לשזוף את הפרסום בפייסבוק, אני שמח לעדכן שה”מכון לתורה אקדמית” (Academic Torah Institute) מבית TheTorah.com מוציא לאור את חומש בראשית של המהדורה, הנקראת כעת “התורה ומקורותיה”. 

המהדורה כוללת חלוקה צבעונית למקורות, הערות נוסח ופירוש רציף על דרך הפשט – לצד נספחים המציגים את עקרונות מחקר המקרא בכל הקשור להשערת התעודות וביקורת הנוסח, והכל בשפה ברורה ועם תרשימים מאירי עיניים. למהדורה נוספו גם ההפטרות לכל פרשות השבוע, ר”ח וחנוכה, והן כוללות (כדי שלא ישעמם לכם בקריאה; ) הערות נוסח רבות אותן ליקטתי מפי ספרים וסופרים.

בשבוע החולף נמכרו כבר כ- 220 עותקים – אנא השתדלו להזמין עד אמצע ספטמבר, כדי שנוכל להיערך מבחינת הדפסה כך שהחומש יגיע אליכם לפני שבת בראשית הבעל”ט.

נ”ב – לקוראי הבלוג הנאמנים מגיע קוד קופון להנחה קטנה – אנא פנו אליי בפרטי (4227130 @ ג’ימייל).

https://thetorah.co.il/store/chumash-bereshit

 

תורה ברורה – עדכון

מי שעוקב אחרי מיזם “תורה ברורה” בהדסטארט אולי שם לב ש’סגרתי’ את האפשרות להשתתף לפני כחודש, בעקבות הצעה מאוד מעניינת שעלתה על הפרק שתדרוש החלפה של פלטפורמת המיזם (שממילא הגיע אז רק ל- 50%).
התלבטתי אם לעדכן או לחכות בסבלנות עד אחרי תשעה באב אז זה יהיה רשמי, אבל קיבלתי הרבה פניות בפרטי בעקבות סגירת הפרויקט אתמול (הייתי בדיוק בחופש בשבוע שעבר) – אז בקצרה:
הספר ייצא לאור עד שבת בראשית כמובטח, במהדורה מעודכנת וב’מיתוג’ חדש” וכולכם\ן תוכלו לקבל אותו תמורת אותו סכום – עם אפשרות לתמיכה ברמות גבוהות יותר, כמובן.
אז שוב תודה לכל התומכים – אעדכן על כל הפרטים, כאמור, אחרי תשעה באב (או ביאת המשיח, כמוקדם שבהם;)

דברי הימים – סכם את התנ”ך בלשונך?

ספר דברי הימים, שהיום (חמישי) מתחילים בקריאתו במסגרת 929, נראה לי תמיד כמו התשובה הארוכה לשאלה “סכם את התנ”ך בלשונך” – והדבר ניכר כבר בפתיחה המונומנטלית שלו:

אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד חֲנוֹךְ מְתוּשֶׁלַח לָמֶךְ נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת. (דה”א א א)

בתוך ארבעה (!) פסוקים – שבכוונה השמטתי את ציוניהם כדי להתקרב עד כמה שניתן למקור – דוחס מחבר הספר את תשעת הפרקים הראשונים של ספר בראשית, ומשם הוא ממשיך בדהרה עד לתחילת פרק ב, המקביל לבראשית לח (מעשה יהודה ותמר). אלא ששם חלה תפנית בעלילה: במקום להמשיך ב’דרך המלך’ המתבקשת אל סיפור יוסף במצרים ומשם אל יציאת מצרים ומעמד הר סיני, לוקח אותנו המחבר בדרכים שכוחות-אל שהנוף היחיד שנשקף מהן (לכאורה!) הוא הרים וגבעות אפרוריות למראה של שמות שונים ומשונים, רובם יחידאיים בתנ”ך כולו – וככה זה ממשיך עד פרק ט (כולל)…

קראו עוד

אחרי מות – השערת התעודות

“לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. שהיו אומרים: וא”ו ד’גחון’ – חציין של אותיות של ספר תורה…” (קידושין ל.)

לפי המסורת התלמודית הזו חצייה של התורה נמצא בפרשת שמיני, בפסוק “כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן…” (יא, מב). אבל לו תשאלו את חוקרי המקרא הם יגידו לכם שחציה של התורה נמצא בדיוק בפרשת השבוע שלנו – אחרי-מות, וליתר דיוק: בפרק טז, העוסק בתיאור טקס יום הכיפורים. וכך מתמצת חוקר חשוב – גרמני, כמובן… – בשם רולף רנטדורף את מאמרו, שכותרתו היא “ויקרא טז כאמצע התורה” (Leviticus 16 Als Mitte Der Tora):

תורת הקרבנות מגיעה לסיומה המכריע רק עם מעשה הכפרה השנתי ביום הכיפורים. אבל בני ישראל מטוהרים גם מה”טומאות” המפורטות בפרקים יא-טו, על ידי הטקסים של היום הזה. לפיכך, את ויקרא טז ניתן לכנות “אמצע התורה”.

באדיבות אתר .biblebookclubpodcast.com

כלומר, ספר ויקרא עצמו הוא שיאו של חלקה הראשון של התורה, כי בו מתממשת ההבטחה האלהית לשכון בתוך בני ישראל ובכך להיות להם לאלהים; והשיא של ספר ויקרא הוא הכניסה החד-פעמית (או החד-שנתית – נראה בהמשך) של נציג העם אל הקודש בו שוכן האל, תוך חיטוי\כפרת הגורמים המעכבים המונעים את השראת השכינה בתוך העם: החטאים והטומאות. כך ניתן גם להסביר למה ‘נתקעו’ פרקים יא-טו בין סיפור מות בני אהרן בפרק י לבין פרק טז הפותח ב”אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן” – והתשובה היא שלא הם נתקעו כאן, אלא שפרק טז הוא זה שהועבר לאחריהם כדי להדגיש שכל רשימת הטומאות המופיעה בהם מתכפרת בטקס יום הכיפורים! ולא כאן המקום להאריך.

קראו עוד

תורה ברורה – בראשית לז ופרשת וישב

עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!

זהו, אני שמח להגיש לכם את הפרק האחרון שהגעתי אליו עד כה במסגרת המהדורה-שלא-נולדה “תורה ברורה” – פרק לז בבראשית! הפרק הזה הוא דוגמה מצויינת לנחיצות במהדורה כזאת, כי כידוע לכל מי שקרא פעם את סיפור מכירת יוסף, אין שום דרך להבין אותו כסיפור אחד רציף (למרות מאמצי העורך;) – ולא מצאתי טוב לאדם מאשר להביא את דברי הגרי”ב שווארץ בנושא:

סיפור זה אמנם אפשר לסכמו, אולם אי אפשר לקבלו. דרשנים ופרשנים בכל הדורות ציינו את הקשיים הרבים שהפרשה מעלה, והניסיונות הרבים לתרצם וליישבם אינם יוצאים מגדר הדוחק…
אלה הם מתחים חמורים בגוף הסיפור — במהלך העלילה המוצגת בו, ביחס ההגיוני שבין חלקיו, באפיון הדמויות המופיעות בו ובמניעים למעשיהן, במסריו הרעיוניים ובסבירותם הבסיסית של המאורעות המתרחשים בו, ואין לדחותם בסברות פרשניות כאילו אינם אלא חספוסים לשוניים או ענייניים קלים.
(פרופ’ ברוך יעקב שוורץ “ירידתו של יוסף למצרים – חיבורו של בראשית לז ממקורותיו“, בית מקרא נה, א (תש”ע), 30-1)

לתועלת המאמ;לקים, מייד אציג את תמצית הקשיים בסיפור – אבל כמובן שרק מי שיקרא את המאמר המכונן במקורו יזכה שיקויים בו (משלי ב, ה) “אָז תָּבִין יִרְאַת ס”י וְדַעַת ס”א תִּמְצָא” – מה גם שבלי קשר לתוכן, המאמר הוא מופת לכתיבה מעמיקה, יסודית ו… בהירה גם יחד. קראו עוד