הביטוי “ה’ אלהי העברים” החוזר לא פחות משש פעמים בפרשות שמות-וארא-בא (ג יח; ה ג; ז טז; ט א; ט יג; י ג), והביטויים הנוספים המאזכרים את הכינוי ‘עברי’ בפרשות אלו (“המילדות העבריות”, “איש עברי”), מעוררים את השאלה הפשוטה:
Home » עבריוּת (Page 11)
קטגוריה: עבריוּת
שמיטה ישראלית – סוף-סוף! סוף-סוף?
אתמול נערך כנס “שמיטה ישראלית” הראשון (אתר, Facebook), שיהווה – אני מקווה – מהפכה ביחס של הציבור הישראלי לשנת השמיטה. כעברי בנשמתי, אני תמיד נפעם מאנשים שמסוגלים להפוך רעיונות למעשים, ובתור אחד שהיה שותף לדיונים כאלו ואחרים עוד בשמיטה הקודמת (תשס”ח – דיונים ש[מיותר לומר] נשארו ברמת הבל-פה…), אני מריע, מצדיע ומסיר את הכובע גם יחד בפני הצוות שהרים את היוזמה הנוכחית: עינט קרמר, הרב מיכאל מלכיאור ואני מניח שעוד רבים וטובים.
קצת רקע
יריית הפתיחה נורתה למעשה כבר בשנה שעברה, כשעינט ויואב שורק פרסמו נייר עמדה כלכלי-סביבתי שהוצג בוועידת האו”ם לפיתוח בר קיימא – הישג גדול בזכות עצמו. בצירוף מקרים מעניין (?) עמוד שבע במסמך הזה מציג בקצרה את הרעיון של שמיטה ישראלית, ובסופו נכתבו הדברים הבאים:
אחרי מות כושי אמור…
אם חששתי לרגע כי הציבור הדתי נשאר אדיש לפטירתו של נלסון מנדלה בשבוע שעבר (5.12.2013), נוכחתי לראות שהתבדיתי – שני מושכים בעט סופרים מהמגזר הדתי-לאומי הוכיחו שוב מה יפה ירושתנו ומה רדודה ביצת-מחשבתנו…
שְׁאֵלַת גשמים
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים (תענית פרק א משנה ב)
הלילה טפטף קצת, אחרי הרבה ימים, ובחלק מהמקומות גם שבועות, של חום ויובש.
וכתמיד, בסמוך לגשמים עולה בי שאלת הגשמים – לא ‘שאלה’ במובן של ‘בקשה’ כפי שהיא בלשון חז”ל, אלא במובנה העכשווי: במה תלויה ירידת הגשם?
“למה יורד גשם?” שואל הילד.
“כי שמרנו את מצוות ה‘, והוא, כפי שהבטיח בתורתו, משיב לנו טובה”, יאמר האדם המאמין.
”משום שלשקע הברומטרי שמעל ארצנו זורם אוויר קר, ואדי המים המתעבים מגירים את תוכנם”, יאמר המטאורולוג.
(הרב עמית קולא, “הוויה או לא היה“, עמ’ 6-7)
לו זכה בן-גוריון לגילוי אליהו – על קדמות העברים בארץ
במהלך הכנס המעניין (‘מחקרי יפת באהלי שם’) עליו כתבתי כאן, העביר הר’ יעקב מדן הרצאה קצרה בנושא העברים וקדמותם בארץ.
במהלך ההרצאה הוא הראה כיצד אגרות תל-עמארנה שופכות אור חדש על המסופר במקרא, ומאפשרות לפתור את הקשיים הבאים (לא את כולם הוא הזכיר – השלמתי עפ”י הנדרש):
- כיצד צוו בני ישראל לקיים את טקס הברית (דברים כז = יהושע ח) באיזור שכם, בלב-ליבה של אוכלוסיה כנענית עויינת, מייד עם כניסתם לארץ?
- כיצד ייתכן שבין כל מלחמות יהושע לא נזכרת שום מלחמה עם מלך שכם? ובכלל, לא נזכרות ערים שנכבשו באיזור שכם כולו!
- מדוע כורת יהושע בסוף ימיו ברית עם העם (יהושע כד) בשכם דווקא?
- כיצד הסכימו תושבי שכם להמלכת אבימלך הישראלי עליהם (שופטים ט)?
- כיצד ייתכן שבדברי-הימים א (ז, כ-כד) מוזכר שלאפרים היו בנים שנראה שמתו בארץ, ובתו, שארה, בונה ערים כגון “בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן”? וכי הם לא היו במצרים?
- כיצד ייתכן שבספר במדבר (לב) מוזכרים כיבושי מכיר, נכד מנשה, שבוצעו בעבר-הירדן המזרחי? וכי הוא לא היה במצרים?
- ועוד…