Home » Posts tagged 'התורה ומקורותיה' (Page 3)
אחד הפסוקים החידתיים בפרשת נח הוא “וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים” (ח, י) – מה הכוונה “עוֹד… אֲחֵרִים”, והרי לא נאמר קודם שום דבר שנוגע לשבעה ימים כלשהם!
החידה הזו מצטרפת לשאלה הידועה על סיפור העורב – אנחנו רגילים כל כך ל”דמותו” שהועצמה במדרש עד שאנחנו שוכחים שהוא מוזכר בסיפור סה”כ פעם אחת ויחידה (!) בפסוק ז, וגם זה בצורה מקוטעת, כפי שניתן לראות מההשלמה המתבקשת בתרגום השבעים: “וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב…” :
הפתרון לשתי החידות הוא כנראה שחלק מסיפור העורב הושמט – בשל השילוב שביצע העורך בין גרסת ס”כ לגרסת ס”י – ובסוף החלק שהושמט הופיע כנראה משפט כמו “וַיְיַחֵל נֹחַ שִׁבְעַת יָמִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ…”. ראיה עקיפה לכך היא שבעלילות גילגמש מופיעה גרסה ‘מלאה’ יותר ובה הגיבור שולח יונה וסנונית אך אלו שבו אליו, ואז הוא שולח עורב שראה כי יבשו המים, ולא שב.
“תורה ברורה” – out, חומש “התורה ומקורותיה” – in!
מי שטרם זכה לשזוף את הפרסום בפייסבוק, אני שמח לעדכן שה”מכון לתורה אקדמית” (Academic Torah Institute) מבית TheTorah.com מוציא לאור את חומש בראשית של המהדורה, הנקראת כעת “התורה ומקורותיה”.
המהדורה כוללת חלוקה צבעונית למקורות, הערות נוסח ופירוש רציף על דרך הפשט – לצד נספחים המציגים את עקרונות מחקר המקרא בכל הקשור להשערת התעודות וביקורת הנוסח, והכל בשפה ברורה ועם תרשימים מאירי עיניים. למהדורה נוספו גם ההפטרות לכל פרשות השבוע, ר”ח וחנוכה, והן כוללות (כדי שלא ישעמם לכם בקריאה; ) הערות נוסח רבות אותן ליקטתי מפי ספרים וסופרים.
בשבוע החולף נמכרו כבר כ- 220 עותקים – אנא השתדלו להזמין עד אמצע ספטמבר, כדי שנוכל להיערך מבחינת הדפסה כך שהחומש יגיע אליכם לפני שבת בראשית הבעל”ט.
נ”ב – לקוראי הבלוג הנאמנים מגיע קוד קופון להנחה קטנה – אנא פנו אליי בפרטי (4227130 @ ג’ימייל).
https://thetorah.co.il/store/chumash-bereshit
עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!
זהו, אני שמח להגיש לכם את הפרק האחרון שהגעתי אליו עד כה במסגרת המהדורה-שלא-נולדה “תורה ברורה” – פרק לז בבראשית! הפרק הזה הוא דוגמה מצויינת לנחיצות במהדורה כזאת, כי כידוע לכל מי שקרא פעם את סיפור מכירת יוסף, אין שום דרך להבין אותו כסיפור אחד רציף (למרות מאמצי העורך;) – ולא מצאתי טוב לאדם מאשר להביא את דברי הגרי”ב שווארץ בנושא:
סיפור זה אמנם אפשר לסכמו, אולם אי אפשר לקבלו. דרשנים ופרשנים בכל הדורות ציינו את הקשיים הרבים שהפרשה מעלה, והניסיונות הרבים לתרצם וליישבם אינם יוצאים מגדר הדוחק…
אלה הם מתחים חמורים בגוף הסיפור — במהלך העלילה המוצגת בו, ביחס ההגיוני שבין חלקיו, באפיון הדמויות המופיעות בו ובמניעים למעשיהן, במסריו הרעיוניים ובסבירותם הבסיסית של המאורעות המתרחשים בו, ואין לדחותם בסברות פרשניות כאילו אינם אלא חספוסים לשוניים או ענייניים קלים.
(פרופ’ ברוך יעקב שוורץ “ירידתו של יוסף למצרים – חיבורו של בראשית לז ממקורותיו“, בית מקרא נה, א (תש”ע), 30-1)
לתועלת המאמ;לקים, מייד אציג את תמצית הקשיים בסיפור – אבל כמובן שרק מי שיקרא את המאמר המכונן במקורו יזכה שיקויים בו (משלי ב, ה) “אָז תָּבִין יִרְאַת ס”י וְדַעַת ס”א תִּמְצָא” – מה גם שבלי קשר לתוכן, המאמר הוא מופת לכתיבה מעמיקה, יסודית ו… בהירה גם יחד. קראו עוד
עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!
פרק לד (“מעשה דינה”) תקוע בפרשת וישלח כמו לוייתן פצוע על הרי שומרון – ‘גוש’ סיפורי פרימיטיבי ונוטף דם בלב פסטורליה טבעית, תלוש מכל הקשר: הרי רק לפני שניה יעקב נפרד מלבן בברית חגיגית, ואחר כך נפרד מעשו בחיבוקים ונשיקות, ואז הגיע שמח וטוב לב לשכם, שם קנה לו חלקת שדה – והנה לפתע מעשה אונס! וחטיפה! ואז רצח! וביזה! מה זה היה לנו?!
ואולי יותר מפתיע הוא ההמשך הפסטורלי בפרק לה, בו יעקב ובני ביתו פשוט מטיילים להנאתם משכם לבית אל כאילו כלום לא קרה…
ואם נחזור ללוייתן שלנו, הרי כשמתקרבים לגופתו העצומה מתברר שהוא סוג של יצור כלאיים: חלקים ממנו נראים כשייכים ליונק קדום, וחלקים אחרים כשל דג מודרני! מה זה היה לנו?!