בסיומם של 18 יום מורטי עצבים, אכן נודע הדבר.
אין לי מה להוסיף, למעט השיר הבא שתרגמתי, שבצירוף מקרים מוזר שמעתי אותו די הרבה בחודש האחרון.
הגעתי אליו בעקבות תרגום השבעים היווני ואפילו תרגמתי אותו (הגירסה העברית המוכרת של יהודה פוליקר, שתורגמה ע”י יעקב גלעד, לא ממש משקפת את המקור).
בקיצור, המילים הדהדו לי בראש מאז החטיפה (הייתי די פסימי כבר אז), והרשיתי לעצמי לשנות קצת את הכותרת במקום “אל תכעסי, יקירתי” (‘עיניים שלי’ זה תרגום מילולי מדי), ל”אל תבכי, אמי”.
אז הנה השיר מלווה בתמונות שליקטתי אתמול מהאינטרנט: