אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים (תענית פרק א משנה ב)
הלילה טפטף קצת, אחרי הרבה ימים, ובחלק מהמקומות גם שבועות, של חום ויובש.
וכתמיד, בסמוך לגשמים עולה בי שאלת הגשמים – לא ‘שאלה’ במובן של ‘בקשה’ כפי שהיא בלשון חז”ל, אלא במובנה העכשווי: במה תלויה ירידת הגשם?
“למה יורד גשם?” שואל הילד.
“כי שמרנו את מצוות ה‘, והוא, כפי שהבטיח בתורתו, משיב לנו טובה”, יאמר האדם המאמין.
”משום שלשקע הברומטרי שמעל ארצנו זורם אוויר קר, ואדי המים המתעבים מגירים את תוכנם”, יאמר המטאורולוג.
(הרב עמית קולא, “הוויה או לא היה“, עמ’ 6-7)
מיגל פובדה (Miguel Poveda) ובני משפחת קרא(ס)קו – שירה
למה ומדוע?
קודם כל האווירה הכיפית מסביב לשולחן שמאפיינת כל-כך את הפלמנקו ה”קל” (Flamenco Chico), ובעיקר הפרגון ההדדי בין בני החבורה הקדושה:) חוץ מזה, המלודיה פשוט יפה, לא?
המילים פואטיות מאוד, אפילו מרשימות ביחס למקובל בפלמנקו – הבעיה שמדובר בשיר על מלחמת שוורים – אחד התחביבים המכוערים של לא מעט ספרדים, מעין כתם שחור היסטורי שנצרב בתרבות הספרדית ולא נמחק עד היום (למרות שהוא הולך ופוחת עם השנים). התלבטתי אם מותר בכלל ליהנות מכזה שיר, אך מכיוון שהמילים בפלמנקו בכלל הן לא הדבר הכי חשוב, ומדובר בתינוקות שנשבו, ואם אפילו המינגווי התלהב ממלחמות שוורים, מה יגידו איזובי הקיר וכו’…
רגעי קסם
1:37 – מיגל נותן קרדיט לבנו של דייגו קרא(ס)קו (שביצע את השיר במקור), שלמרות מגבלות הקול והדיקציה, נותן את הקטע שלו במלוא הרגש.
2:19 – “ולא יכול מיגל להתאפק לכל הניצבים עליו” והוא פשוט נעמד ומתחיל להפעיל את היושבים סביבו:)
2:34 – הפינאלה, מפליא כרגיל, איך כולם מסונכרנים לסיים ביחד…
גירסת מקור
גירסת המקור מדוייקת יותר, כמובן, ואפשר לחוש את המעבר היפה בין הקול המעושן והצרוד של דייגו קרא(ס)קו לקול הגבוה והצלול של מיגל פובדה:
כשאלהים ברא את הגיטרה הספרדית, הוא התכוון כנראה לזה… קטע נדיר שמשלב מלודיה נפלאה, ספרדית ‘קלאסית’, יחד עם יכולת וירטואוזית של האמן המבצע, פאקו ספרו. במהלך הנגינה הוא משלב כמה וכמה טכניקות מורכבות שממחישות את השליטה האבסולוטית שלו בגיטרה. פשוט יפה.