אומרים שה’אמא’ של הפלמנקו היא הסוֹלֵאָה (Soleá). אבל בשבילי, האמא של הפלמנקו היא הבּוּלֶרִיָה (Bulería).
(אמן הפלמנקו, דייגו אל סיגאלה)

מילון מונחים קצר

הסולאה (גדול) והבולריה (קטן) –
מתוך עץ סגנונות\ענפי הפלמנקו

קודם כל, מי שהמילה ‘פלמנקו’ מזכירה לו רקדניות עם קסטנייטות – מוזמן מאוד לקרוא את דבריי כאן.
עכשיו לגבי סולאה ובולריה, עליהן דיבר כבוד המאסטרו דייגו אל-סיגאלה – ובכן, סולאה ובולריה הם שני ‘ענפים’ (palos) בפלמנקו  – כש’ענף’ הוא משהו דומה ל’מקאם’ הערבי, והוא מציין גם מקצב, גם סולם מוסיקלי, גם סגנון שירה וגם לעיתים מקום פיזי (יש עשרות ענפים ו’עלים’ כאלו – ראו כאן לדוגמה).
הסולאה נחשבת ל’מקור’, והבולריה היא ‘וריאציה’ מהירה יותר – למי שחי בעולם המערבי, אפשר איכשהו להסביר את ההבדל בעזרת השיר Layla האגדי של אריק קלפטון – סולאה היא גירסת ה- Unplugged השקטה, בעוד הבולריה היא גירסת הרוק המהירה (אלא שאצל קלפטון הגירסה הרוק’נ’רולית קדמה).

אז סולאה או בולריה?

למרות שהסולאה ה’מקודשת’ היא ה’אמא’ והמקור, והיא קדמה מבחינה היסטורית לרוב המקצבים האחרים בפלמנקו , דווקא אלו שלא חיים עמוק בפלמנקו (=99% מהעולם:) מרגישים שדיאגו צודק – הבולריה היא תמציתו של הפלמנקו כמעט מכל בחינה – יש בה גם את הקצב המטורף והמורכב, המוכר לכל מי ששמע אי פעם פלמנקו, אבל יש בה גם וריאציות שקטות ועדינות. יש בה הרבה שמחה ואפילו השתטות מצד אחד, אבל גם הרבה כאב וצער מצד שני. היא מהווה אחד מהסגנונות הקלאסיים של הפלמנקו, אבל יש לה מגוון גדול של עיבודים מודרניים ואפילו פוסט-מודרניים… בנוסף, הבולריה מאפשרת גם נגינה, גם ריקוד וגם שירה, הכל ביחד או כל אחד לחוד – בקיצור, אם רצית להבין מהו פלמנקו על רגל אחת, הבולריה היא תשובה די טובה.

אגב, בולריאס = בולריה ברבים – אבל האנדלוסים ממילא לא מבטאים את ה- s בסוף…

דוגמאות

מכיוון שישנן אלפים רבים של בולריות, ומכיוון שרציתי לתת מספר דוגמאות קטן אך מייצג, ניסיתי לסווג את הבולריות לפי הפרמטרים הבאים: קצבית לעומת שקטה, מודרנית לעומת קלאסית – וכל זה יכול להיות עם שירה או בלעדיה (לגבי ריקוד – פחות חשוב לדעתי).

עם שירה

	מודרנית
שקטה	פאקו דה לוסיה וקמארון – Tu Cariños es Mi Castigo	דיאגו קרא(ס)קו – En un Momento Dado	קצבית
	אל קאבררו – Luz de Luna	חואן ‘אל-ליברחאנו’ ופדרו פנייה – Buerias
	קלאסית

ללא שירה

	מודרנית
שקטה	סראניטו – Soneta de Bulerias	ניניו דה פורה – Bulerias	קצבית
	פאקו דה לוסיה – improvising on classical music (Carmen)	פאקו פנייה – Cantes por Buerias
	קלאסית

ולסיום…

בשבוע הקרוב יהיו שני מופעים מרתקים של פלמנקו בארץ, וזו ההזדמנות לטעום קצת מהחוויה הבלתי-נשכחת הזו – שגם מי שלא אוהב, לא יכול להישאר אדיש אליה.

“ירושלמים זוכרים את פאקו” – ערב זכרון לפאקו דה לוסיה – כניסה חופשית!

מופע “פלמנקו אנדלוסיה” – התזמורת האנדלוסית + להקת “פלמנקו נטורל”