יכול להיות שגונבה לאוזניכם בלחישה השמועה אשר לא טובה, לפיה השערת התעודות איננה לגמרי נטולת אי-הבנות (יש לקרוא במבטא אנדרסטייטמנט-בריטי). למעשה במשך כ- 100 שנה עולות נגד ההשערה קושיות מקושיות שונות – חלקן ‘שאלות של יצר הרע’ של אנשים שסתם כופרים מתוך ‘תאווה’ להקשות ל”ע ר”ל, וחלקן שאלות שנובעות באמת מתוך עומק פשט הכתובים שלא ‘רוקדים’ לפי החליל של וולהאוזן ועוזריו משאר העמים. קראו עוד ⇐

שמעתי פעם רעיון מבריק בשם הרצי”ה, לפיו פרשות השבוע עובדות בזוגות, לפחות עד ויקרא – ולחיבת הקודש והתיעוד ההיסטורי אעלה על הכתב את מה שאני זוכר:
בראשית: בראשית-נח (ראשית האנושות), לך לך-וירא (אברהם), חיי שרה-תולדות (יצחק), ויצא-וישלח (יעקב), וישב-מקץ (יוסף), ויגש-ויחי (הירידה למצרים).
שמות: שמות-וארא (שעבוד מצרים), בֹּא-בשלח (יציאת מצרים), יתרו-משפטים (תורה), תרומה-תצווה (ציווי המשכן), כי תשא (חטא אהרן), ויקהל-פקודי (הקמת המשכן).
ויקרא: ויקרא-צו (קרבנות), שמיני (חטא נדב ואביהוא), תזריע-מצורע (טהרה), אחרי מות-קדושים (קדושה), אמֹר (תיקון חטא הכהנים?), בהר-בחוקותי (מצוות הארץ).

הפרשות באדום הן ללא זוג כי בכל אחת מהן, מסתבר, יש אירוע שקשור בכהנים – וכשנגיע לפרשת כי תשא אכתוב על זה משהו. אבל מכיוון שאנחנו בדיוק ב’תפר’ בין וארא לבין בֹּא, אתמקד בהן – וכמו שנראה מייד, החלוקה של הרצי”ה אכן מסתברת, אלא שבזוג הזה ההפרדה קשה יותר כי הנושא המרכזי בשתיהן הוא מה שאנחנו קוראים “עשר המכות”. קראו עוד ⇐

עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!

זהו, אני שמח להגיש לכם את הפרק האחרון שהגעתי אליו עד כה במסגרת המהדורה-שלא-נולדה “תורה ברורה” – פרק לז בבראשית! הפרק הזה הוא דוגמה מצויינת לנחיצות במהדורה כזאת, כי כידוע לכל מי שקרא פעם את סיפור מכירת יוסף, אין שום דרך להבין אותו כסיפור אחד רציף (למרות מאמצי העורך;) – ולא מצאתי טוב לאדם מאשר להביא את דברי הגרי”ב שווארץ בנושא:

סיפור זה אמנם אפשר לסכמו, אולם אי אפשר לקבלו. דרשנים ופרשנים בכל הדורות ציינו את הקשיים הרבים שהפרשה מעלה, והניסיונות הרבים לתרצם וליישבם אינם יוצאים מגדר הדוחק…
אלה הם מתחים חמורים בגוף הסיפור — במהלך העלילה המוצגת בו, ביחס ההגיוני שבין חלקיו, באפיון הדמויות המופיעות בו ובמניעים למעשיהן, במסריו הרעיוניים ובסבירותם הבסיסית של המאורעות המתרחשים בו, ואין לדחותם בסברות פרשניות כאילו אינם אלא חספוסים לשוניים או ענייניים קלים.
_{(פרופ’ ברוך יעקב שוורץ “ירידתו של יוסף למצרים – חיבורו של בראשית לז ממקורותיו“, בית מקרא נה, א (תש”ע), 30-1)}

לתועלת המאמ;לקים, מייד אציג את תמצית הקשיים בסיפור – אבל כמובן שרק מי שיקרא את המאמר המכונן במקורו יזכה שיקויים בו (משלי ב, ה) “אָז תָּבִין יִרְאַת ס”י וְדַעַת ס”א תִּמְצָא” – מה גם שבלי קשר לתוכן, המאמר הוא מופת לכתיבה מעמיקה, יסודית ו… בהירה גם יחד. קראו עוד ⇐

הבטחתי לעצמי לא לחזור לבלוג לפני פסח (רק אז אני צופה התחלה של ניצחון סופי;), אבל הובא לידיעתי שביום ראשון הקרוב (כח אדר, 7/4) מתוכנן יום עיון לכבוד פרישתו של פרופ’ ברוך יעקב שוורץ מהאוניברסיטה העברית:

_{נ”ב – למתעניינים, אני נוסע מאיזור הרי השומרון, עם מזגן + תפילת הדרך בנוסח J/E – צרו קשר כאן.}
קראו עוד ⇐