And now to something completely different!
אחרי ששבועות אני טוחן לכם את המוח עם תעודות, מקורות, צבעים וכו’ (התמונה משמאל להמחשה בלבד), הגיע הזמן לחזור קצת לבית המדרש הישן של ישראל סבא, שבו היו מקשים קושיה על פסוק, ואז מתרצים תירוץ, וחוזר חלילה – בלי התחכמויות ותיאוריות למיניהן אלא רק הפשט הפשוט, מה שנקרא בישיבה”ק “א פּשוטער פּשוטקייט” בלבד!
אז הנה מקום איתי להזכיר שהפירוש שלי מסתמך אמנם על השערת המקורות, אבל חלק גדול ממנו הוא בדיוק זה – פירוש פשט על הפסוקים עצמם בלי קשר למקורותיהם. וזה בניגוד לפירושים המודרניים הרבים שיצאו לאור בעשורים האחרונים, ושנוטים להתמקד בנושאים יותר מאשר בפסוקים – ולכן ‘מרשים לעצמם’ להתעלם מקושיות טורדניות קטנות ברמת המילה\הפסוק.
הערת אזהרה: כמובן שלא כל הפירושים כאן הם משלי, וגם לגבי אלו שאני חושב שהם שלי, מדי פעם אני מגלה שכבר נכתבו אי-אז (ונהירנא כד הווינא טליא שמעתי להא דאמר הגה”ק אקסעל רוז (האדמו”ר מגאנז אנד מוזעס) שפעם היתה עליו רוח ה’ וחיבר שיר שלם והתלהב עד מאוד – עד ששמע תקליט של החבורה הקדושה “לעד זעפעלין” וגילה שזה בעצם שיר שלהם… והוא רחום יכפר וכו’). לכן אני מחמיר מאוד שלא לציין מקורות, אחרת הפירוש היה נראה כמו אותם מאמרים אקדמיים שהעמוד הראשון שלהם מכיל 5 מילים למעלה וכל השאר זה הערת שוליים אחת שמפרטת את כל המחקר הקודם בנושא, ר”ל.
קראו עוד
אחת הסיבות לכך שהחלטתי להתעמק בלימודי מקרא\תנ”ך, היא שאלה פשוטה לכאורה שנשאלתי פעם וכתוצאה ממנה התחלתי להרהר בעוד שאלה, ולהפתעתי הרבה התברר לי שגם אחרי הרבה שנים של האזנה לקריאת התורה, התורה “של הגננת” עדיין חזקה יותר מהטקסט הכתוב.