And now to something completely different!

אחרי ששבועות אני טוחן לכם את המוח עם תעודות, מקורות, צבעים וכו’ (התמונה משמאל להמחשה בלבד), הגיע הזמן לחזור קצת לבית המדרש הישן של ישראל סבא, שבו היו מקשים קושיה על פסוק, ואז מתרצים תירוץ, וחוזר חלילה – בלי התחכמויות ותיאוריות למיניהן אלא רק הפשט הפשוט, מה שנקרא בישיבה”ק “א פּשוטער פּשוטקייט” בלבד!

אז הנה מקום איתי להזכיר שהפירוש שלי מסתמך אמנם על השערת המקורות, אבל חלק גדול ממנו הוא בדיוק זה – פירוש פשט על הפסוקים עצמם בלי קשר למקורותיהם. וזה בניגוד לפירושים המודרניים הרבים שיצאו לאור בעשורים האחרונים, ושנוטים להתמקד בנושאים יותר מאשר בפסוקים – ולכן ‘מרשים לעצמם’ להתעלם מקושיות טורדניות קטנות ברמת המילה\הפסוק. 
הערת אזהרה: כמובן שלא כל הפירושים כאן הם משלי, וגם לגבי אלו שאני חושב שהם שלי, מדי פעם אני מגלה שכבר נכתבו אי-אז _{(ונהירנא כד הווינא טליא שמעתי להא דאמר הגה”ק אקסעל רוז (האדמו”ר מגאנז אנד מוזעס) שפעם היתה עליו רוח ה’ וחיבר שיר שלם והתלהב עד מאוד – עד ששמע תקליט של החבורה הקדושה “לעד זעפעלין” וגילה שזה בעצם שיר שלהם… והוא רחום יכפר וכו’)}. לכן אני מחמיר מאוד שלא לציין מקורות, אחרת הפירוש היה נראה כמו אותם מאמרים אקדמיים שהעמוד הראשון שלהם מכיל 5 מילים למעלה וכל השאר זה הערת שוליים אחת שמפרטת את כל המחקר הקודם בנושא, ר”ל.
קראו עוד ⇐

באוניברסיטת בר אילן מתקיים קורס בפקולטה למקרא, שבו מסבירים לסטודנטים את העיקרון הכללי של ביקורת המקרא בלי לחייב אותם ללמוד את המדע הזה על כל פרטיו ודקדוקיו. סיפרה לי סטודנטית ששמעה את הקורס הזה: ׳הייתי נדהמת מכל מה ששמעתי שם. ראיתי מיד שהם צודקים ואין אפשרות להתווכח על כך. ההוכחות משכנעות כל כך עד שאפילו עיוור יראה אותן ויקבל אותן. ואף על פי שהיה בכך כדי לפגוע אנושות בשלמות אמונתי, לא חדלתי מלקיים מצוות – אבל הייתי במבוכה גדולה. והנה, בשיעור האחרון סיפר לנו המרצה, שיש אדם אחד שהצליח להוכיח שאמונת ישראל לא נפגעה כלל על ידי ביקורת המקרא; והמרצה הסביר בקצרה את עקרונות השיטה הזאת׳.
(הרב מרדכי ברויאר, “מלחמות אבודות מראש“, מסכת ג, תשס”ה)

קראו עוד ⇐

לאחרונה פרסם פרופ’ נדב שנרב, פיזיקאי במקצועו ומבקר דת ותרבות מושחז בזמנו הפנוי, את “מבחן ההבנה הגדול” – כלי ממוחשב המחולל טקסטים ‘רב-קוקיים’ אקראיים, וזוהי דמות תבניתו:

קראו עוד ⇐

היום התבשרנו על חניכתו של מפעל שאמור להוות אבן-דרך בפרשנות המקרא בישראל – מפעל ‘מקראות’ של הרב יואל בן-נון. רמזים לפרויקט היה ניתן למצוא בדבריו בכנס ‘מחקרי יפת באהלי שם’, עליו כתבתי לפני כחודשיים:
“איך ניתן ללמוד את המקרא בתפיסות הלימוד הגלותיות שהורגלנו בהן, כשיש לנו ארכיאולוגיה ישראלית ושפה עברית?” הוא קרא שם, והוסיף כי לדעתו הרמב”ן היה מקים קתדרה\אקדמיה ללימוד מקרא בגישה מודרנית המתחשבת בגילויי המדע והלשון וכו’.

אבל אתמול\היום הוסר הלוט מעל הרמזים, והסנונית הראשונה התעופפה לדרכה, הלא היא  פירוש ‘מקראות’ לפרשת ‘יתרו’. מהקובץ משתמע כי חוץ מלרב יואל בן-נון, הפירוש ‘מיוחס’ גם לרב שאול ברוכי, למספר מומחים ולוועדה מייעצת – אבל הספר כתוב בלשון ‘מדבר בעדו’ של הר’ יואל ורוחו המעמיקה והעצמאית שורה על כולו.

קראו עוד ⇐