הערב הגעתי למוסף ‘דיוקן’ של מקור ראשון משבת שעברה (י”ז טבת תשע”ד), ונעצרתי בסקירה המרתקת והשנונה של חגי סגל אודות סופת השלגים הנוכחית – ואלו שהיו לפניה:

בנוסף לכל הצרות האחרות… לשלג יש השפעה על מצב הזיכרון. כשהוא יורד בכמות גדולה מהממוצע אנשים נוטים לשכוח שכבר היו דברים ושלגים מעולם.

ומסתבר שאכן היו שלגים מעולם:

ככל הזכור לי, ב- 1992 כולם נזכרו בשלג הכבד שירד בארץ בחורף 1950… בעיצומו של השלג הגדול ב-1950 כתב אחד ציין שהשלג אמנם מרשים ביותר, אך אינו מתקרב לשלגי 1920…
בעיתון ‘דואר היום’ דיווחו ש”משנת 1888 לא ירדו מבולים חזקים כהשתא”…

ומי יודע מה כתבו ב- 1888?…

(התשובה: חגי סגל, כמובן – הוא מביא שם ציטוט מ’חבצלת’, דווקא מאופק וללא השוואות קודמות).

אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ – על הברד דאשתקד

תזכורות עוקצניות אלו על טיבו וטבעו של הזיכרון האנושי לא ללמד על עצמן בלבד יצאו, אלא אולי לפתור לנו כמה חידות מקראיות מני-קדם. שהרי אי-אפשר שלא להיזכר בפסוקים הידועים מפרשת השבוע הקרובה, פרשת וארא, אודות הברד והארבה:

…בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה (ט, יח)
… אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי (ט, כד)
…אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה (י, ו)
…לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן (י, יד)

ומסתבר שהתופעה הזו חוזרת בעוד כמה מקומות במקרא –
על הפסח שנעשה בימי חזקיהו אומר בעל דה”ב (ל, כו): “כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא [היתה] כָזֹאת בִּירוּשָׁלָ‍ִם”, על פסח אחר, זה שנעשה בימי יאשיהו המלך נאמר (מל”ב כג, כב): “כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל…” ושלושה פסוקים אחר כך (כה) מתואר יאשיהו עצמו כמי ש”כָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה’ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ” – ובעל דה”ב (לה, יח) המתאר גם הוא את אותו פסח של יאשיהו אף מגדיל לעשות בקבעו כי “לֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ”! ואם כבר פסח, למה לא סוכות? הנה כך מתואר חג הסוכות שנעשה בימי עזרא ונחמיה (נחמיה ח, יז): “כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא”.
אגב, גם ישעיה הנביא נוקט בלשון דומה בדברו על עלייתו הצפויה של מלך אשור על ארץ יהודה (ז, יז): “יָבִיא ה’ עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ וְעַל בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא בָאוּ לְמִיּוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה” (אם כי במקרה שלו אכן מדובר על מכה חסרת-תקדים שניחתה על יהודה, ממנה היא ניצלה בעור-שיניה ראו פרק א’ בישעיה: “…אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ…” וכו’).

האמנם לא היה כמהו?

אם נבקש למצות את עומק הדין מהפסוקים הללו, נמצא את עצמנו מגרדים נמרצות בפדחתנו, שכן הם מכניסים אותנו לסבך של סתירות: איך לא נעשה פסח כמו של יאשיהו, אם נעשה פסח חזקיהו? ואיך לא נחגג חג הסוכות מימות יהושע, אם נחגג בימי שלמה (מל”א ח, סה-סו)? ולגבי הארבה כבר חז”ל תמהו על כך, שהרי על הארבה בימי יואל אומר הנביא (ב, ב): “עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר”?
אלא שאתה (חגי סגל) הראית אותנו לדעת שאפילו בימינו רוויי התיעוד ההיסטורי, טבע האדם הוא לחשוב שמה שקורה עכשיו וכעת הוא-הוא הגדול\הנורא מכל שהיה לפניו ושיהיה אחריו…

שתהיה לכולנו שנה גשומה, לפחות כמו אלו שהיו לפניה, ופחות מכל אלו שתבאנה אחריה!

נ”ב – במקום אחר ניסיתי לברר בזכות מי יורד הגשם, בתפיסה המקראית ובתפיסתנו-אנו.