Home » מקרא » התרומה שלי למשכן – Poquito Flamenco!

התרומה שלי למשכן – Poquito Flamenco!

פרשות תרומה + תצווה שאחריה מביאות בכנפיהן מנוחה נכונה למאמיני התעודות, כי סוף סוף הגענו למקור הכהני בטהרתו – לא צריך יותר לגזור את הילד החי לשניים (או לשלושה, ע”ע מעמד הר סיני), ואפשר לאפסן את הצבעים בקלמר ולהתפנות להתעמק בכתובים כפי שהם!
הבעיה שהכתובים כפי שהם הם… די משעממים. את מה שהיה לי לחדש בנושא כתבתי בזמנו בפוסט שנקרא “המשכן המדומיין” אבל כאן זה לא פודקאסט שבו ממחזרים חומרים ומעלים גירה, ולכן במקום לכתוב על מה שיש בפרשה, החלטתי לכתוב על מה שאין בה – ואני מתכוון לכל עולם המוסיקה המקודשת, שנעדר לגמרי מהתורה כולה. אלא שלפי ספר דברי הימים, התפקיד המרכזי של המקדש – לו הוקדשו פרקים שלמים – הוא דווקא שירת הלויים ונגינתם, לעומת נושא הקרבנות, למשל, שכמעט לא מפורט שם!

אכן בזמנו העליתי למסקנה שהמוזיקה העברית המקורית, זו שממנה התפתחה שירת הלויים, איננה אלא מוזיקת הפלמנקו, אשר על כן הגיע הזמן להחזיר קצת את עטרת הבלוג ליושנה (לפי התיאור הרשמי, הבלוג אמור לעסוק גם בפלמנקו!) ולשתף איתכם קטע יפהפה של אחד ממובילי דור העתיד של הפלמנקו, Luciano Ghosn (אין לי מושג אי להגות את זה – הוא ממוצא לבנוני-איטלקי) – וכאן הוא מלווה בשני פרחי כהונה שמקיימים מ”ש “נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף”:

הסברים בגוף הסרט

  • המלודיות של הפלמנקו – וכנ”ל זו בסרטון של Luciano לעיל – מבוססות בחלקן הגדול על ה’שלד’ של מה שנקרא “קדנצה אנדלוסית”, שזה בגיטריסטית פשוטה האקורדים הבאים (משמאל לימין):
    Am >> G >> F >> E
    אלא שבדרך כלל האקורדים האלה מנוגנים עם ‘טוויסט פלמנקי’ שנראה ככה:
    Am9 >> G6 >> Fmaj7+#11, E+b9
    נ”ב – אל תתנו לשמות המוזרים של שני האקורדים האחרונים לבלבל אותכם – זה די פשוט כשמתרגלים לזה:
  • ה- F הוא אותו F רק בלי ללחוץ על כל ה- bar, אלא רק על התו F במיתר הראשון.
  • ה-E כנ”ל, רק שמזיזים קצת את האצבע במיתר האמצעי מ- E ל- F.

התוצאה היא אקורד F ש”רוצה” להיות E, ואקורד E ששואף אל ה- F – וזה סוד האווירה ה’פלמנקית’ \ אקזוטית \ מלנכולית שנוצרת כשמנגנים את שני האקורדים האלו – נסו ותראו ישועות!

סולם הפלמנקו המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה

למי שרוצה הסבר ממצה יותר על הסולם המאוד מיוחד ש’מסתתר’ מאחורי הקדנצה האנדלוסית בנוסח הפלמנקו – מצ”ב קורס מזורז מאת אדם דל-מונטה (ישראלי!) שהצליח ברוב גאונותו לדחוס את כל מה שצריך לדעת ברבע שעה בלבד:

Olé!

9 תגובות על “התרומה שלי למשכן – Poquito Flamenco!

  1. וחוקרים של ימינו כינו את המקדש, מקדש הדממה. הלכתית, השיר היה פעמיים ביום בלבד.

    • זה לא שהיה להם משהו אחר לעשות, כן?
      סה”כ מבלים במקדש, סטייקים ויין חופשי, האשה בבית מטפלת בילדים – מה יותר טוב מזה?…

  2. דווקא בפרשיית המשכן מתוארים שני מבנים מעורבים – אוהל מועד ומשכן העדות.

    • או, לזה אגיע בעזרת E בפרשת כי תשא – שם מופיע “אהל מועד” המקורי, ולא כאן המקום להאריך.
      עד שאני כותב על פלמנקו, אתם שוב גוררים אותו לתעודות האלה!… אף אחד לא שואל האם יש תיעוד ארכאולוגי לקדנצה האנדלוסית? מהו תהליך המסירה האוראלי שהיא עברה? האם ניתן לזהות בה שני מקורות מוזיקליים? מה פשר הסתירה בין הסיום המתבקש ב- E מינור לסיום בפועל ב- E מז’ור? וכו’…

      • בדיוק הפוך. אוהל מועד המקורי משולב בתוך משכן העדות. רק אחרי שהלוחות העדות נשברו, ואין עוד טעם במשכן העדות, מופיע אוהל מועד שאינו גם משכן (מפי רבי).

        • אלמלא רבך חי ורבי מת – יכול החי להכחיש את המת, עכשיו שרבי (הגר”ב שווארץ) חי – היאך יכול החי להכחיש את החי?!
          והרי מקובלנו שהא ס”כ והא ס”א, ולא קרב זה אל זה! אבל גם לשיטתך התמ”ה (=תורה מן השמים), איך יכול להיות שכבר בפרשת תצוה פתאום צץ לו “אהל מועד” – והרי טרם נשברו הלוחות?!
          ועיין בהערות הנוסח שלי ל-מ, ב: “בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד” (כשייצא החומש לאור), ודעת לנפשך תנעם!

          • אוהל מועד שם אינו נפרד מהמשכן. את אוהל מועד שמחוץ למחנה, שבו יש רק התגלות למשה ואין קרבנות, אנחנו פוגשים רק אחרי שבירת הלוחות.

Leave a Reply to יצחק איזנברגCancel reply