פַּסֵּק לי פסוקך – מהדורת שוויקה המפוסקת של המקרא

מהדורת “מקרא פשוט

אחת מנקודות האור שהתרבו בתקופה האחרונה – יחסית לשנה החשוכה שעברנו – היא ההודעה המפתיעה שהבליחה בפ”ב לפני כחודש-חודשיים: ד”ר אבי שוויקה הודיע קבל עם ופייסבוק בסדרת פוסטים (זה העדכני ביותר) על הוצאת מהדורת “מקרא פשוט” שעשתה לתנ”ך מה שדורות על דורות של מהדורות לא העזו לעשות – פיסוק ועיצוב של התנ”ך כולו (!), בלי ציוני פרק ופסוק (!!), ועם הכנסת מילים ואף פסוקים שלמים לסוגריים (!!!), כל זה במטרה להפוך את התנ”ך למִקְרָא = משהו שאפשר לקרוא בו ישירות, ללא תיווך פרשני, כמו שקוראים ביצירת מופת שיוצאת במהדורה מודרנית.

באתר ההוצאה מופיעים “דפים לדוגמה” שכוללים לא פחות מאשר את כל פרשת ‘בראשית’ (בקובץ הכנה לדפוס, שכולל גם מבוא) וכך זיכו אותנו אנשי קורן-מגיד  באפשרות לקבל רושם מעמיק יחסית של כל חידושי המהדורה.

כל זאת היה אתמול, אז הסקירה כאן תהיה מן הסתם חלקית, אבל ניסיתי לרכז את כל החידושים האלו בצילומסך אחד:

קראו עוד

מגילת הזייפן האותנטית

מוצאי פרשת כי תבוא נראה לי כזמן מתאים להחזיר את עטרת הבלוג ליושנה, בשלהי השנה הקשה ביותר בתולדות ישראל המודרנית, שבעקבותיה כל עיסוק ברוח נראה מותרות… אבל קרה המקרה ולאחרונה נתקלתי בכתבה המצויינת ב’דיוקן’ על הספר “מגילת הזייפן”, שעיקרו עוסק במגילה שנראית על פניה כתמצות של ספר דברים, בדגש על פרשיית הברכה והקללה ב’כי תבוא’. כמפלט מהמציאות יגעתי והגעתי עד למחבר, הלא הוא פרופ’ מאיר בר אילן, סוג של איש אשכולות יוצא דופן בנוף המחקרי המעט משמים בארה”ק, ומיהרתי לרכוש ממנו את הספר – ודי נדהמתי מהממצאים. על איזו מגילה מדובר? ומיהו הזייפן? ולמה הייתי צריך להגיע עד למחבר? אז בואו נעשה סדר. קראו עוד

 וְזֹאת הַתְּעוּדָה – יום עיון לכבוד פרופ’ ברוך שוורץ

הבטחתי לעצמי לא לחזור לבלוג לפני פסח (רק אז אני צופה התחלה של ניצחון סופי;), אבל הובא לידיעתי שביום ראשון הקרוב (כח אדר, 7/4) מתוכנן יום עיון לכבוד פרישתו של פרופ’ ברוך יעקב שוורץ מהאוניברסיטה העברית:

נ”ב – למתעניינים, אני נוסע מאיזור הרי השומרון, עם מזגן + תפילת הדרך בנוסח J/E – צרו קשר כאן.
קראו עוד

השנה האחרונה במצרים

כשקוראים את הפרשיות של תחילת ספר שמות, כולנו מחכים לרגע הגדול של יציאת מצרים וקריעת ים סוף – אבל ברוח הימים הממושכים והמתסכלים שעברנו ונעבור, חזרתי בזמן לשנה האחרונה של עם ישראל במצרים, השנה שבה ניחתו על המצרים עשר המכות (“משפט המצריים שנים עשר חֹדש” – עדיות ב, י).

מתקפת דצ”ך אפס תוצאות

אחרי שנים של סבל שהגיעו לשיא ברצח תינוקות ישראליים, ה’ נחלץ לעזרת עמו תוך פיזור הבטחות על גאולה קרובה. זה התחיל בגישושים דיפלומטיים עקרים ע”י משה והשליח המיוחד שלו לאיזור, אהרן – בליווי הפגנות כוח חלולות בדמות מטה שנהפך לתנין… כתוצאה מכך המצב רק החמיר, עד ששוטרי בני ישראל הטיחו במשה דברים קשים, וזה הטיח אותם הלאה בה’ עצמו.

קראו עוד

וְזֹאת הַבְּרָכָה – עכשיו גם בעברית!

(ניתן לצאת ידי חובת לימוד תורה בליל הו"ר בפוסט זה, ולא גרע מ"לולב ודמוקרטיה – הילכו שניהם יחדיו?!" וכדומה, ככותרות השיעורים הצפויים השנה...)

ברכת משה (דברים לג) היא אחד הטקסטים המקראיים הנקראים ביותר בעולם היהודי, כיוון שקוראים אותה שוב ושוב ושוב במהלך שמיני עצרת\שמחת תורה. למרות זאת, חלקים ממנה הם חסרי פשר לקורא\ת הממוצע\ת, גם בשל הלשון הגבוהה, וגם בשל מה שנראה כשגיאות העתקה מסוגים שונים ומשונים – ולאלו נוסף גם שילוב מאולץ של ברכות לשבטים בתוך גרעין של שירה קדומה, כמו שנראה. די לנו אם נשווה את ברכת משה לשירת האזינו המופיעה פרק אחד קודם כדי לעמוד על ההבדל הבולט – שירת האזינו מובנת יחסית, וקל לעקוב אחרי הרצף וההיגיון הפנימי שלה, בעוד שברכת משה היא אוסף מקוטע של פסוקים סתומים בחלקם, המתקשים להתגבש למסר קוהרנטי.
כדי לסייע ביד הקוראים והשומעים לצאת ידי חובת קריאת התורה, הריני מתכבד להציע נוסח קריא יותר של הפרק – וברוח חג האסיף אמשיל זאת לאיכר שנדרש קודם כל לנכש את השדה מקמשונים וחרולים (=תיקוני נוסח), ואז להפריד את הכלאיים שצמחו לו בשדה (=חלוקת הפרק לענייניו). קראו עוד