נוסח/י התורה עברו תהליכים ממושכים של מסירה מדור לדור, כשרובם המכריע התבצע באופן ידני בסביבה של ‘חופש טקסטואלי’ יחסי, כאשר מגילות התורה לא היו בשימוש נרחב בציבור (שחלקו לא היה בקי בקריאה). מציאות היסטורית זו הובילה לכך שנפלו לא מעט טעויות מסוגים שונים בתהליך המסירה, ואלו מהן שעברו את ה’מסננת’ של חז”ל התקבעו ואף התקדשו במהלך הדורות עד לגיבושו האחיד יחסית של נוסח המסורה.
מחקר הנוסח מנסה ‘לשחזר לאחור’ מה היה הנוסח העברי ה’נכון’ על סמך עדי נוסח שונים (הן של התורה עצמה, בעברית, והן של תרגומים שלה בשפות שונות), כמו גם על סברות והשערות. במנוע החיפוש שלפניכם תוכלו למצוא מגוון הערות נוסח לתנ”ך כולו, אותן ליקטתי מתוך ה- BHS ומתוך ספרי מחקר ופרשנות שונים, בתוספת כמה הערות משלי.

הערות טכניות לגבי הערות הנוסח:

א) טקסט ההערות יכול להכיל בעיות עיצוב שונות ומשונות – ההמרה מ- Word ל- HTML היא לא מושלמת, עדיין.
ב) רקע צהוב = הדגשה של תיקון קטן שאפשר לפספס (בעיקר באותיות י’, ו’)
ג) רקע תכלת (בתורה בלבד) = מקום שנראה כטעות ודאית בנוסח המסורה.
ד) הספרים הבאים מופיעים בראשי תיבות: שמ”א, שמ”ב, מל”א, מל”ב, שה”ש, דה”א, דה”ב (אהה, ותהלים – בלי י’!). כך שבחיפוש החופשי יש לחפש למשל: “שמ”א כב”, ולא: “שמואל א כב” וכו’.
ה) החיפוש החופשי הכולל חיפוש בטקסט ההערות מתעלם מניקוד והוא לא ‘מבין’ עברית (שורשים, הטיות וכו’): אין הבדל אם תחפשו למשל “בָּאָרֶץ” לעומת “בְּאֶרֶץ” לעומת “בארץ” – בכל מקרה תקבלו את כל התוצאות שכוללות את רצף האותיות “בארץ”, אבל לא תקבלו למשל “ארץ”, “בארצי”, “בארצות” וכן הלאה.
ו) בגלל שיטת ה’תקצור’ שלי, לפעמים לא תמצאו מילה שקיימת בפסוק, למשל: אם תחפשו “עלה תאנה” לא תמצאו, כי הצעת התיקון לבראשית ג ז נראית ככה: “עֲלֵיה תְאֵנָה” וכן הלאה.

קיצורים לשמות עדי נוסח נדירים (לפי א”ב):

היר’ – מתוך פירוש הירונימוס למקרא | וט”ל – וֶטוּס לטינה (“הלטיני הישן” – תרגום לטיני של תרגום השבעים) | ל”ב מידות – ברייתא דל”ב מידות (מידות ט, יא, כ – וראו מאמרו של מנחם מבש”ן) | סב’ – סבירין. עדות המסורה על גרסה אחרת (מוטעית לדעת חכמי המסורה) | סיר’ – סירו-הקספלה (Syro-Hexapla, התרגום הארמי-סורי לשב’ בהקספלה) |  תורתו של ר”מ – לפי מאמרו של ד”ש לוינגר “ספר תורה שהיה גנוז…“, המציג שני נוסחים, ללא ניקוד | תיקו”ס – תיקון סופרים. עדות חז”ל על נוסח חלופי (‘אמיתי’ או אפשרי) ששונה מסיבה תיאולוגית (“מפני הכבוד”) |
? – תיקון מסברה

קיצורים להערות פרשניות (לפי א”ב):

אי”נ – ‘איש נעמי’ (הגו סיגים) | ארליך – א”ב אהרליך (מקרא כפשוטו) | גלו’ – גלוסה (הערת הסבר שנוספה לפסוק) | דיטו’ = דיטוגרפיה (הכפלה של אות מפני הדומות) | הומ’ –= Homoioarchton (השמטה מחמת התחילות) או Homeoteleuton (השמטה מחמת הסופות) | הפלו’ – הפלוגרפיה (השמטה של אות מפני הדומות) | הרמו’ – הרמוניזציה, נטיית עדי נוסח להתאים ניסוחים בין פסוקים מקבילים | טו”ס – נ”ה טור-סיני (ספרים שונים) | כפ”ג – כפל גרסה (נוסחים חלופיים שהוכנסו כאחד לגוף הפסוק) | נ”ל – נראה לי (הק’ אברם העברי) | רמ”ז – ר’ משה זיידל (חקרי לשון) | תיאו’ – תיקון תיאולוגי (“מפני הכבוד”)

מודעא רבא ל(נוסח)אורייתא!
הערות הנוסח המוצגות בזה נועדו להאיר את עיני לומדי התנ"ך (לא המקרא!...) שלא זכו להסתופף בחצרות בית האקדמי-ה ואשר ההבדל בין כ"י לוקיאנוס לכ"י בּוּזוּקִיאנוס של תרגום השבעים נהיר להם כמו שהההבדל בין הרצאה מעניינת לכנס אקדמי נהיר לחוקר מקרא. 
לכן אני מציג גם הערות נוסח 'קלאסיות', וגם הצעות לשינוי ניקוד ואפילו לשינוי פיסוק פה ושם; לא זו בלבד, אלא שבכותבי למשל "שב'" או "כ"י" אני לא טורח לפרט באיזה כתב יד מדובר מתוך המאות הקיימים - ולו מהסיבה הפרוזאית שפשוט אין לי מושג, כי כ- 80% מההערות האלו מקורן בספה"ק הנקרא BHS אליו הפניתי בפוסט אחר (ivri.org.il/2014/10/bhs) - 
ושם בד"כ אין פירוט כלשהו, אחרת הספר הזה היה שוקל כמו ערימת הדפים המוקראים באותם כנסים אקדמיים שהזכרתי קודם - ומעניין בדיוק כמוהם! 
ועיקר שכחתי - אני חובב ידוע של "הערות המאה ה-19" כמו שקרא להן אחד המגיבים היקרים, או בכינוי שיותר חביב עליי: "תורת טור-סיני" - 
שכן מרגלא בפומייהו של חוקרי מקרא ש"שתי תורות ניתנו להם לישראל: האחת תורת משה מסיני, והשנייה תורת טור-סיני" - 
ולכן לא פעם אני מציג הצעות מעניינות שהן בבחינת "אל תקרי כך אלא כך" גם אם אין להן תמיד בסיס פילולוגי\ארכאולוגי\תאולוגי\[XXX]לוגי כלשהו - אלא שאני מקפיד לסמן אותן ב- "?", ואם זו הצעה שיצאה מתחת יד קדשי (הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, כמובן) אז ציינתי בפירוש "נ"ל". ע"כ.