מזבח שנעקר ממקומו – על הציווי של מזבח הקטורת

לאחר פירוט ארוך מאוד של מבנה המשכן וכל כליו (פרקים כה-כז), של בגדי אהרן ובניו הכהנים (פרק כח) ושל הקרבנות שעל הכהנים להקריב כדי לחנוך את המשכן (פרק כט), מסתיים לו פרק כט בפסוקים החגיגיים הבאים:

כט (מה) וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. (מו) וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיהֶם.

[נ.ב.]

ל (א) וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. (ב) אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה…

השאלה אליה רמזתי ב- נ.ב. נשאלת מאליה: מה פתאום ‘נדחף’ לכאן הציווי על מזבח הקטורת?! והלא הציווי על כל כלי המשכן (למעט הכיור, שאיננו ממש כלי – וראו להלן) נעשה כבר בפרשת תרומה!
חדשים גם ישנים ענו על השאלה הזו בכל מיני דרכים, והנה סקירה ממצה של הפתרונות שניתנו לשאלה זו:
קראו עוד

הדף היומי ונוסח המקרא – שקלים יד-טו

הדף היומי (מסכת שקלים, ירושלמי) זימן לנו במפתיע לא פחות משלושה מקומות בהם יש לתרגומי\נוסחי המקרא השונים משמעות פרשנית המתקשרת לסוגיה.

סוף דף יד:

קרייא מסייע לר’ יהודה בן לקיש: ‘וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים’ (שמ”א יד יח).

כלומר, ר’ יהודה בן לקיש מוכיח מפסוק מפורש כי בימי שאול הארון יצא עם ישראל למלחמה מול פלשתים, ושאול אף מבקש מאחיה הכהן לשאול בו – ומכאן שהיו לישראל בזמן ההוא שני ארונות, ולא רק אחד.
אלא שפסוק זה מעורר תמיהה-רבתי: היכן מצאנו ששואלים בארון?! ואגב, גם המשך הפסוק עמום: “כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” – ?

קראו עוד