תרגום השבעים – בין חושך לאור

בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלושה ימים (מגילת תענית)

לקראת ח’ בטבת שחל מחר, חשבתי שכנגד החושך ההוא שתואר במגילת תענית, מן הראוי לשפוך קצת אור על תרגום השבעים. לא אאריך בעובדות הידועות, שנמצאות כולן בערך המעולה על הנושא בוויקיפדיה, אלא אשתדל לחשוף כמה נקודות פחות ידועות, או כמו שנאמר:

תרגום השבעים - אני לא חושב...

קראו עוד

מחקרי יפת באהלי שם – רשמים מהכנס

קטע מספר בן סירא, ברלין 1929 - יודאיקה ומחקר (=עברית וגרמנית), בין אור לחושך (ראו בתחריט)

קטע מספר בן סירא, ברלין 1929 – יודאיקה ומחקר (=עברית וגרמנית), בין אור לחושך (ראו בתחריט)

בית הכנסת המרשים בהיכל שלמה היה מלא מפה לפה, בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים – ואף עבדכם העברי ביניהם. מעולם לא הייתי בהיכל שלמה, ולהפתעתי גיליתי שיש בו אפילו מוזיאון מרשים ליודאיקה עתיקה וחדשה –אבל מטרת הבאים לא היתה יודאיקה, גם לא חדשה, אלא אולי ההיפך.

“איך ניתן ללמוד את המקרא בתפיסות הלימוד הגלותיות שהורגלנו בהן, כשיש לנו ארכיאולוגיה ישראלית ושפה עברית?” תמה\קרא הרב יואל בן-נון, שפתח את הכנס בעל  השם המעט-דרמטי “מחקרי יפת באהלי שם?”, ובכך נתן את אות הפתיחה ל’מתקפה’ של לא פחות מארבעה דוברים ברצף + חתן השמחה עצמו, עם קטעי קישור קצרצרים ורבי חן של המנחה, ד”ר ראובן גפני.

לטובת הדורות הבאים אתמצת בקיצור את ההרצאות, עם מה שיש לי בדברים אלו הערות והארות, אשמיעם במקום אחר…

קראו עוד

לו זכה בן-גוריון לגילוי אליהו – על קדמות העברים בארץ

במהלך הכנס המעניין (‘מחקרי יפת באהלי שם’) עליו כתבתי כאן, העביר הר’ יעקב מדן הרצאה קצרה בנושא העברים וקדמותם בארץ.
במהלך ההרצאה הוא הראה כיצד אגרות תל-עמארנה שופכות אור חדש על המסופר במקרא, ומאפשרות לפתור את הקשיים הבאים (לא את כולם הוא הזכיר – השלמתי עפ”י הנדרש):

  • כיצד צוו בני ישראל לקיים את טקס הברית (דברים כז = יהושע ח) באיזור שכם, בלב-ליבה של אוכלוסיה כנענית עויינת, מייד עם כניסתם לארץ?
  • כיצד ייתכן שבין כל מלחמות יהושע לא נזכרת שום מלחמה עם מלך שכם? ובכלל, לא נזכרות ערים שנכבשו באיזור שכם כולו!
  • מדוע כורת יהושע בסוף ימיו ברית עם העם (יהושע כד) בשכם דווקא?
  • כיצד הסכימו תושבי שכם להמלכת אבימלך הישראלי עליהם (שופטים ט)?
  • כיצד ייתכן שבדברי-הימים א (ז, כ-כד) מוזכר שלאפרים היו בנים שנראה שמתו בארץ, ובתו, שארה, בונה ערים כגון “בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן”? וכי הם לא היו במצרים?
  • כיצד ייתכן שבספר במדבר (לב) מוזכרים כיבושי מכיר, נכד מנשה, שבוצעו בעבר-הירדן המזרחי? וכי הוא לא היה במצרים?
  • ועוד…

קראו עוד

ביקורת – out, מחקר – in!

Get your facts first. Then distort them as you please.
Mark Twain

ראשית, הַשֵּׂג את העובדות. אחר-כך סַלֵּף אותן כאוות נפשך… מרק טוויין.

מחקר המקרא* – למה להתעסק בזה בכלל?

שאלה טובה. בעצם, למה בכלל לעסוק במקרא?

התשובה הפשוטה היא שהמקרא הוא הדבר המשפיע ביותר על התודעה שלנו, כאנשים מערביים, יהודים ו(חלקנו) דתיים. רק לשם המחשה, אם ננסה לחשוב על הוויכוחים הגדולים באמת במדינתנו הקטנה, שורש כולם נמצא במקרא: התנחלות מול שטחים, דת מול מדינה, יהדות מול דמוקרטיה, מעמד האשה בפרט והאחר בכלל… – כל אלו נובעים ישירות מהמקרא ומהיחס שלנו אליו. גם השפה המשותפת שלנו עם רוב מדינות המערב הנוצריות מבוססת בעיקרה על המקרא (לטוב ולרע), ובתור אחד שחושב שיש לנו איזושהי בשורה אוניברסלית לעולם – חשוב לי להבין גם איך העולם מתייחס למקרא ‘שלנו’.

קראו עוד