מוצאי פרשת כי תבוא נראה לי כזמן מתאים להחזיר את עטרת הבלוג ליושנה, בשלהי השנה הקשה ביותר בתולדות ישראל המודרנית, שבעקבותיה כל עיסוק ברוח נראה מותרות… אבל קרה המקרה ולאחרונה נתקלתי בכתבה המצויינת ב’דיוקן’ על הספר “מגילת הזייפן”, שעיקרו עוסק במגילה שנראית על פניה כתמצות של ספר דברים, בדגש על פרשיית הברכה והקללה ב’כי תבוא’. כמפלט מהמציאות יגעתי והגעתי עד למחבר, הלא הוא פרופ’ מאיר בר אילן, סוג של איש אשכולות יוצא דופן בנוף המחקרי המעט משמים בארה”ק, ומיהרתי לרכוש ממנו את הספר – ודי נדהמתי מהממצאים. על איזו מגילה מדובר? ומיהו הזייפן? ולמה הייתי צריך להגיע עד למחבר? אז בואו נעשה סדר. קראו עוד
Home » Posts tagged 'מגילות מדבר יהודה'
תגית: מגילות מדבר יהודה
מגילת הקו האחרון
דוממים כהרגלם ישבו התלמידים, נער יספרם, במבואה שמחוץ לחדר.
חדרו של מורה הצדק הישיש.
זה חמש שנים שלא יצא ממנו אלא לתפילות השבת והחג, ועוד פעם אחת בשנה, בשלישי לחודש השישי, עת עלה לקברו של כהן הצדק. מי שראהו אז אמר שפניו חוורים ולוהבים כפני מלאך ה’ צבאות.
מילה לא הוציא מפיו, רק כתב וכתב, מגילות מגילות, ספונות בחדרו. לפני שנים רבות התיר לפרסמן ברבים אך מאז שסגר הדלת בעדו – חדל. ממילא לא יבינו, אמרו תלמידיו לעצמם, והמשיכו לחזור ולמלמל, דברים שבכתב ודברים שעל-פה.
גם עם גדולי תלמידיו כבר לא דיבר, אף בהם לא בטח.
והנה הם כתלמידיהם: “הקודש הישראלי”, “נשמת האומה”, “ישועה שלימה”…
קראו עוד
תרגום השבעים – בין חושך לאור
בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלושה ימים (מגילת תענית)
לקראת ח’ בטבת שחל מחר, חשבתי שכנגד החושך ההוא שתואר במגילת תענית, מן הראוי לשפוך קצת אור על תרגום השבעים. לא אאריך בעובדות הידועות, שנמצאות כולן בערך המעולה על הנושא בוויקיפדיה, אלא אשתדל לחשוף כמה נקודות פחות ידועות, או כמו שנאמר:
נוסח המקרא – פרשת חיי שרה
(ליקוטי ניצוצות מהביבלי”א העבראיק”א שטוטגארטנזיה – BHS)
סופו של הפסוק הראשון בפרשה (בראשית כג א) נדמה כאריכות דברים מיותרת:
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה
ואכן רש”י במקום, ומקורו במדרש חז”ל כמובן, מסביר כי התוספת באה ללמדנו שכל שנותיה היו שוות לטובה.
אך מסתבר כי הן תרגום השבעים (=התרגום היווני לתורה) והן הוולגטה (=התרגום הלטיני לתורה) תרגמו בפשטות:
ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים
כלומר, ללא שלוש המילים האחרונות (וגם ללא החזרה הכפולה על “מאה שנה ועשרים שנה” – אך זה ניתן להסבר כתרגום ענייני ולא מילולי, מה שאין כן שלוש המילים האחרונות, שאין דרכם של התרגומים להחסיר מילים שלימות בפסוק).