מזה כמה וכמה (וכמה) שנים שאני עובד על קובץ Word ענק ובו הערות נוסח לכל התנ”ך – מדובר בכ- 800 עמודים שמכילים כרבע מיליון מילים = כמיליון וחצי תווים, וזה נראה בסוף ככה:

בזמנו (2014!) העליתי חלק מהערות הנוסח שהיו לי אז על התורה וההפטרות לפוסט הזה, אבל כמו שתוכלו לראות מדובר במשהו די עלוב יחסית, מה גם שהוא הכיל כאמור רק חלק מההערות וגם הן ללא ניקוד.
אז לפני כשנה+ סיימתי לאסוף את הערות הנוסח המלאות לכל התנ”ך, כולל ניקוד מלא ועיצוב סביר, והתחלתי לחשוב על דרך להנגיש את התוצר לציבור הרחב (האמת שהוא די צר) שעשוי להתעניין בזה – במטרה לאפשר למשל לחפש הערות נוסח לפסוק מסוים, או לפרק מסוים, או לחפש מילה מוזרה (חנמל), או למצוא דוגמאות לשינויי נוסח שנמצאו במגילות קומראן (קו’) או בחומש השומרוני (שו’), או דוגמאות להפלוגרפיה (הפלו’) ודיטוגרפיה (דיטו’)… ואין לדבר סוף.

קראו עוד ⇐

עדכון אפריל 2026: יצרתי ‘מנוע חיפוש’ להערות נוסח על כל התנ”ך ,מוזמנים לנסות אותו כאן:

התנ”ך העברי

עם סיום מחזור הקריאה בתורה והתחלה חדשה מבראשית, חשבתי לקיים את הכתוב (שאיננו בנמצא) “תורה חדשה מאיתי תצא” – הלא היא תורת הנוסח, אותה זכיתי ללמוד מפי פרופ’ משה צפור. עכשיו, נוסח המקרא הוא נושא למחקר ענֵף שימיו לפחות מימי התנאים, ולא כאן המקום אפילו להתחיל לפרט לגביו מה גם שוויקיפדיה עושה את זה מצויין, ולכן אדלג ישר לעיקר.

בכל שבוע אוסיף לפוסט ה’מתגלגל’ הזה כמה הערות נוסח מעניינות לפרשת אותו שבוע + להפטרתה, מתוך עשרות רבות של הערות קיימות. כל ההצעות מקורן בספרים הקדושים ובראשם ה’ביבלייה הבראיקה שטוטגרטנזיה‘ (Biblia Hebraica Stuttgartensia = BHS) אותה אני מזכיר לא מעט בבלוג – הספר הזה (שיוצא לאור ע”י חכמי גרמניה בשטוטגרט ומכאן שמו) הוא פרי עבודה של מאות אנשים, עשרות שנים וכמה מהדורות, והוא מכיל את נוסח המקרא עם ניקוד וטעמים לפי כת”י לנינגרד + הערות נוסח בתחתית כל עמוד. ההערות מנוסחות ב’צופן’ של קיצורים לטיניים וראשי תיבות שדורשות היכרות מעמיקה (= לא משהו שהייתם לוקחים להעביר טיסה :) וכאן אני פשוט מציג את התוצר הסופי פרי עבודתי היגעה, בעברית + קצת צבעים.

קראו עוד ⇐

(ליקוטי ניצוצות מהביבלי”א העבראיק”א שטוטגארטנזיה – BHS)

סופו של הפסוק הראשון בפרשה (בראשית כג א) נדמה כאריכות דברים מיותרת:

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

ואכן רש”י במקום, ומקורו במדרש חז”ל כמובן, מסביר כי התוספת באה ללמדנו שכל שנותיה היו שוות לטובה.

אך מסתבר כי הן תרגום השבעים (=התרגום היווני לתורה) והן הוולגטה (=התרגום הלטיני לתורה) תרגמו בפשטות:

ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים

כלומר, ללא שלוש המילים האחרונות (וגם ללא החזרה הכפולה על “מאה שנה ועשרים שנה” – אך זה ניתן להסבר כתרגום ענייני ולא מילולי, מה שאין כן שלוש המילים האחרונות, שאין דרכם של התרגומים להחסיר מילים שלימות בפסוק).

קראו עוד ⇐