מי שעוקב אחרי מיזם “תורה ברורה” בהדסטארט אולי שם לב ש’סגרתי’ את האפשרות להשתתף לפני כחודש, בעקבות הצעה מאוד מעניינת שעלתה על הפרק שתדרוש החלפה של פלטפורמת המיזם (שממילא הגיע אז רק ל- 50%).
התלבטתי אם לעדכן או לחכות בסבלנות עד אחרי תשעה באב אז זה יהיה רשמי, אבל קיבלתי הרבה פניות בפרטי בעקבות סגירת הפרויקט אתמול (הייתי בדיוק בחופש בשבוע שעבר) – אז בקצרה:
הספר ייצא לאור עד שבת בראשית כמובטח, במהדורה מעודכנת וב’מיתוג’ חדש” וכולכם\ן תוכלו לקבל אותו תמורת אותו סכום – עם אפשרות לתמיכה ברמות גבוהות יותר, כמובן.
אז שוב תודה לכל התומכים – אעדכן על כל הפרטים, כאמור, אחרי תשעה באב (או ביאת המשיח, כמוקדם שבהם;)
Home » Posts tagged 'תורה ברורה'
תגית: תורה ברורה
דברי הימים – סכם את התנ”ך בלשונך?
ספר דברי הימים, שהיום (חמישי) מתחילים בקריאתו במסגרת 929, נראה לי תמיד כמו התשובה הארוכה לשאלה “סכם את התנ”ך בלשונך” – והדבר ניכר כבר בפתיחה המונומנטלית שלו:
אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד חֲנוֹךְ מְתוּשֶׁלַח לָמֶךְ נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת. (דה”א א א)
בתוך ארבעה (!) פסוקים – שבכוונה השמטתי את ציוניהם כדי להתקרב עד כמה שניתן למקור – דוחס מחבר הספר את תשעת הפרקים הראשונים של ספר בראשית, ומשם הוא ממשיך בדהרה עד לתחילת פרק ב, המקביל לבראשית לח (מעשה יהודה ותמר). אלא ששם חלה תפנית בעלילה: במקום להמשיך ב’דרך המלך’ המתבקשת אל סיפור יוסף במצרים ומשם אל יציאת מצרים ומעמד הר סיני, לוקח אותנו המחבר בדרכים שכוחות-אל שהנוף היחיד שנשקף מהן (לכאורה!) הוא הרים וגבעות אפרוריות למראה של שמות שונים ומשונים, רובם יחידאיים בתנ”ך כולו – וככה זה ממשיך עד פרק ט (כולל)…
תורה ברורה – בראשית לז ופרשת וישב
עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!
זהו, אני שמח להגיש לכם את הפרק האחרון שהגעתי אליו עד כה במסגרת המהדורה-שלא-נולדה “תורה ברורה” – פרק לז בבראשית! הפרק הזה הוא דוגמה מצויינת לנחיצות במהדורה כזאת, כי כידוע לכל מי שקרא פעם את סיפור מכירת יוסף, אין שום דרך להבין אותו כסיפור אחד רציף (למרות מאמצי העורך;) – ולא מצאתי טוב לאדם מאשר להביא את דברי הגרי”ב שווארץ בנושא:
סיפור זה אמנם אפשר לסכמו, אולם אי אפשר לקבלו. דרשנים ופרשנים בכל הדורות ציינו את הקשיים הרבים שהפרשה מעלה, והניסיונות הרבים לתרצם וליישבם אינם יוצאים מגדר הדוחק…
אלה הם מתחים חמורים בגוף הסיפור — במהלך העלילה המוצגת בו, ביחס ההגיוני שבין חלקיו, באפיון הדמויות המופיעות בו ובמניעים למעשיהן, במסריו הרעיוניים ובסבירותם הבסיסית של המאורעות המתרחשים בו, ואין לדחותם בסברות פרשניות כאילו אינם אלא חספוסים לשוניים או ענייניים קלים.
(פרופ’ ברוך יעקב שוורץ “ירידתו של יוסף למצרים – חיבורו של בראשית לז ממקורותיו“, בית מקרא נה, א (תש”ע), 30-1)
לתועלת המאמ;לקים, מייד אציג את תמצית הקשיים בסיפור – אבל כמובן שרק מי שיקרא את המאמר המכונן במקורו יזכה שיקויים בו (משלי ב, ה) “אָז תָּבִין יִרְאַת ס”י וְדַעַת ס”א תִּמְצָא” – מה גם שבלי קשר לתוכן, המאמר הוא מופת לכתיבה מעמיקה, יסודית ו… בהירה גם יחד. קראו עוד
תורה ברורה – בראשית לד ופרשת וישלח
עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!
פרק לד (“מעשה דינה”) תקוע בפרשת וישלח כמו לוייתן פצוע על הרי שומרון – ‘גוש’ סיפורי פרימיטיבי ונוטף דם בלב פסטורליה טבעית, תלוש מכל הקשר: הרי רק לפני שניה יעקב נפרד מלבן בברית חגיגית, ואחר כך נפרד מעשו בחיבוקים ונשיקות, ואז הגיע שמח וטוב לב לשכם, שם קנה לו חלקת שדה – והנה לפתע מעשה אונס! וחטיפה! ואז רצח! וביזה! מה זה היה לנו?!
ואולי יותר מפתיע הוא ההמשך הפסטורלי בפרק לה, בו יעקב ובני ביתו פשוט מטיילים להנאתם משכם לבית אל כאילו כלום לא קרה…
ואם נחזור ללוייתן שלנו, הרי כשמתקרבים לגופתו העצומה מתברר שהוא סוג של יצור כלאיים: חלקים ממנו נראים כשייכים ליונק קדום, וחלקים אחרים כשל דג מודרני! מה זה היה לנו?!
תורה ברורה – בראשית כח ופרשת ויצא
עדכון – “תורה ברורה” יצאה למימון המונים, אשמח אם תתמכו!
אחת מהשפעות הקשות ביותר של הנצרות על היהדות (טוב, חוץ ממסעי הצלב, עלילות הדם, האנטישמיות…) היא החלוקה לפרקים שגזר עלינו אותו ארכיבישוף נוצרי בשם סטפן לנגטון, כמו שחש כל מי שקרא את סוף פרק כז (סוף פרשת השבוע הקודמת):
פרק כז
… (מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ… (מה) לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד. (מו) וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים.
פרק כח
(א) וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ…
הקיטוע הבוטה הזה בין דברי רבקה ליצחק (“קַצְתִּי בְחַיַּי…”) לבין פנייתו של יצחק ליעקב (“וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב”), מעוררת תמיהה – למה לא להתחיל את פרק כח בדברי רבקה, ומשם להמשיך ישר לדברי יצחק? (רצף כזה תוכלו לראות במהדורת שוויקה הנפלאה).