הדף היומי (מסכת שקלים, ירושלמי) זימן לנו במפתיע לא פחות משלושה מקומות בהם יש לתרגומי\נוסחי המקרא השונים משמעות פרשנית המתקשרת לסוגיה.
סוף דף יד:
קרייא מסייע לר’ יהודה בן לקיש: ‘וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים’ (שמ”א יד יח).
כלומר, ר’ יהודה בן לקיש מוכיח מפסוק מפורש כי בימי שאול הארון יצא עם ישראל למלחמה מול פלשתים, ושאול אף מבקש מאחיה הכהן לשאול בו – ומכאן שהיו לישראל בזמן ההוא שני ארונות, ולא רק אחד.
אלא שפסוק זה מעורר תמיהה-רבתי: היכן מצאנו ששואלים בארון?! ואגב, גם המשך הפסוק עמום: “כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” – ?