Home » מקרא » תּוֹרָה בְּרוּרָה יוצאת לדרך!

תּוֹרָה בְּרוּרָה יוצאת לדרך!

הבטחתי ואני מקיים: מהדורת “תּוֹרָה בְּרוּרָה” מוכנה לדפוס ויוצאת לגיוס המונים – כולל חרדים, אני מקווה;) – אעריך מאוד את התמיכה שלכם בהוצאתה לאור (החל מ- 50 ₪ ועד 225 ₪):

 

מה זה ועל מה זה?

למי שפספס את הפוסטים האחרונים שלי בנושא (כולם נקבצו ובאו תחת התגית “תורה-ברורה“), אז  לראשונה מזה אלפיים שנות פרשנות, מוצע לרבים ספר בראשית בחלוקה צבעונית למקורות (JEP), הערות נוסח, ביאור פשט תמציתי ונספחים מחקריים – פרי עבודתי היגעה בשעות שאינן יום ואינן לילה.

המוטיבציה האישית שלי לפצוח במיזם הזה היתה די פשוטה – בתור מי שנתקל בפרשת השבוע מדי שבוע ובייחוד בספר בראשית רב-החידות, מצאתי את עצמי שוב ושוב מול המוני שאלות עתיקות שממשיכות להטריד עד היום. אני מניח שהתחושה הזו מוכרת לכל יהודי מן השורה שנאלץ לשמוע שוב ושוב וורטים ותירוצים ממוחזרים על פרשת השבוע – כאשר הקשיים האמיתיים עומדים בעינם מזה אלפיים שנות.
מכאן הגיע הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי מהדורת “תּוֹרָה בְּרוּרָה” והוא לפרש את התורה על דרך הפשט, כלומר – לְמה התכוון המחבר* המקורי כשכתב את מה שכתב עבור קהל היעד המקורי שלו. זאת מתוך הנחה שמקורות התורה אינם אוסף של כתבי חידה, אלא יצירות בעלות מסר שהיה ברור לקוראיהן המקוריים.
* ליתר דיוק – המחברים!

כדי להגיע אל היעד הנכסף הזה הייתי צריך כמובן לחשוב מחדש על המוסכמות המקובלות בפרשנות התורה העברית, שלפיהן א) התורה כפי שהיא לפנינו היא יצירה אחת שנכתבה על ידי משה רבינו אי-אז במדבר סיני, ב) והיא הועברה אלינו כצורתה מילה במילה ואות באות. המוסכמות האלה אינן מאפשרות הבנה אמיתית של הפשט, ולו מהסיבה הפרוזאית שהן אינן נכונות – ולכן כל פירוש שמתעלם מהן (= רוב מוחלט של פירושי התורה בעברית) ייאלץ בהכרח להישאר עם אותם קשיים ותיקים ועתיקים.
קפיצה קטנה של שנתיים-שלוש קדימה – והמהדורה קרמה עור וגידים בספר בראשית המוצע לכם כאן – ואני כבר עובד על ספר שמות (הגעתי בינתיים לפרק ז, למי שרוצה לעקוב).

מה אתם הולכים לקבל?

המהדורה בנויה בפורמט המוכר של החומש, בו התורה המנוקדת מחולקת לפרשות השבוע, לפרקים ולפסוקים, בתוספת החידושים המשמעותיים הבאים:

  1. חלוקה פנימית: הפרקים מחולקים ל’פרשיות’ נושאיות, המחולקות בעצמן לפסקאות באמצעות ירידת שורה, במטרה לאפשר לקורא להבין בצורה אינטואיטיבית את מהלך הסיפור – מהלך שנוטה ‘ללכת לאיבוד’ בפורמט גוש הטקסט במהדורות חומש רגילות.
  2. חלוקה למקורות\’תעודות‘: נוסח התורה מוצג בחלוקה למקורותיו המשוערים (הכהני = P, היהוויסטי = J, האלוהיסטי = E) באמצעות גופן + צבע ייעודיים לכל מקור. כך מתאפשר לקורא לעמוד מייד על המבנה המורכב של הפרשיה שלפניו, כהכנה לביאור המפורט שיוצג בהמשך.
  3. הערות נוסח: כוכבית בגוף הטקסט מפנה לשולי העמוד שם מוצגות הערות נוסח חשובות ממגוון עדי נוסח (כתבי יד, תרגומים ועוד), המציעות לקורא פתרונות מתבקשים\מפתיעים ל’חריקות’ ניסוח ותחביר, שלמרבה הצער כבר התרגלנו אליהן…
  4. ביאור על דרך הפשטבסוף כל פרק מובא ביאור רציף לפרק, המתחשב הן בחלוקה למקורות והן בהערות הנוסח – תוך הוספת פירושים מחודשים רבים, כולם על דרך הפשט. הביאור עומד בפני עצמו ומציע רעיונות מעניינים וחדשניים גם למי שאינו מעוניין להעמיק בחלוקה למקורות. בנוסף, בראש כל פרשיה מוצגת הקדמה פרשנית קצרה המספקת הקשר רחב יותר, לצד הסבר הקשיים שהובילו לחלוקה למקורות, היכן שנדרש.

התוצאה הסופית נראית כך (פרשת ויצא, בראשית כח) – לדוגמיות נוספות, ראו באוסף הפוסטים בנושא:

מה עוד אתם הולכים לקבל?

לקוראים שיצלחו את 200 העמודים הראשונים שכוללים את הנוסח והביאור, ממתינים כמה בונוסים מיוחדים בסוף הספר:

  1. הערות הנוסח המלאות: כאמור לעיל, בגוף הנוסח מוצגות רק הערות נוסח בודדות שנראו לי חשובות מספיק – אך מעבר להן יש עוד מאות הערות והצעות תיקון מעניינות, ואלו מוצגות בחלוקה לפרשות השבוע בסוף הספר, לדוגמה:

     

  2. נספח בנושא חקר נוסח המקרא (“הביקורת הנמוכה”): סיכום תמציתי של נושא הנוסח, הכולל רקע קצר אודות עדי הנוסח החשובים (החומש השומרוני, מגילות קומראן, והתרגומים העתיקים).
  3. נספח בנושא השערת התעודות (“הביקורת הגבוהה”): הצגת היסטוריית הפרשנות שהובילה לפתרון שהציעה השערת התעודות, בדבר המקורות המשוערים מהם חוברה התורה, וסקירה ביקורתית קצרה של עקרונות ההשערה הכוללת את המאפיינים הספרותיים של כל מקור.
  4. פרשיות נבחרות מחולקות למקורות: המהדורה נחתמת בהצגה טבלאית של ארבע פרשיות נבחרות (המבול, ברכות יצחק, מעשה דינה, מכירת יוסף) כשהן מחולקות למקורותיהן המשוערים, כל מקור בפני עצמו:

מה נשאר לכם לעשות?

כמו שכתבתי, הספר כבר מוכן לדפוס, ואם צפיתם בסרטון אולי שמתם לב שכבר ביצעתי הדפסת ניסיון בכריכה רכה כדי לקבל מושג איך ייראה התוצר הסופי. כל מה שנשאר הוא לשפצר את הגרפיקה (בינתיים עשיתי מה שיכולתי;) ולהביא את הספר לדפוס בכריכה קשה, עד סוכות.

קבעתי את עלות הספר לשבעים וחמשה ש”ח, כגילו של אברם העברי כשיצא למסעו ההיסטורי מחרן (“וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן”) מתוך תקווה שהמסע להוצאת המהדורה המלאה של כל חמשת חומשי התורה רק מתחיל כאן – ועכשיו הכדור עובר לידיים שלכם (בתקווה שהן מחזיקות באמצעי תשלום כלשהו;)

מי שירכוש שני ספרים יקבל כתשורה את קונטרס הערות הנוסח לכל התורה כולה בכריכה רכה, ומי שירכוש שלושה ספרים יקבל בנוסף לקונטרס יקר הערך הנ”ל את הזכות לקבל בחינם את מהדורת “תורה ברורה” לספר שמות – כשזו תצא לאור, בעזרת האל ובעזרתכם!

 

4 תגובות על “תּוֹרָה בְּרוּרָה יוצאת לדרך!

  1. יישר כוח גדול. חילך לאוריתא. האם ישנה התייחסות בבלוג לתיאוריות (מודלים) הרווחות
    בימינו לדרך היווצרות הטקסט (פרגמנטים, שכבות עריכה, הגישה הספרותית) ? הרי החלוקה למקורות היא בת יותר ממאה שנה

    • תודה רבה! ולגבי מודלים נוספים –
      א) פרגמנטים, שכבות עריכה – מצ”ב מתוך הנספח: “אין ספק כי למקורות היתה היסטוריה ספרותית משלהם, ולכן ניתן למצוא בהם ‘שכבות’ שונות, כגון שירי עלילה עתיקים, או מסורות קדומות שנשמרו בלשונן, למרות סתירות שונות בפרטיהן – ומכאן הנוהג לכנותם בשם ‘ספרות’ (ס”כ = ספרות כהנית, ס”י = ספרות יהוויסטית וכן הלאה). עם זאת, אין טעם רב בניסיונות לפרום את המקורות לשכבותיהם הספרותיות, שכן התורה עצמה חוברה על ידי העורך\ים מהמקורות, ולא מהשכבות הקדומות.”
      ב) הגישה הספרותית – מופיעה פה ושם בפירוש כשאני מסביר מה ראה העורך על ככה לצרף שתי פרשיות זו לזו וכדומה, אבל לא כגישה – כי היא מאוד ספקולטיבית\דרשנית, וספק אם זו היתה כוונתו של העורך.

      באופן כללי המודלים האחרים טובים נקודתית, אבל כושלים ב’תמונה הגדולה’ – כלומר, זה נחמד לתת פרשנות ספרותית (=וורט) לפרשיה מסוימת בה זה מסתדר – אבל להתעלם מכל שאר המקומות בהם אין שום משמעות ‘ספרותית’ לכפילות\סתירה וכו’. וכנ”ל לגבי שכבות עריכה עלומות שלא ניתן לשחזר אלא בהשערות רחוקות וכו’.

  2. איזה יופי, חיכיתי מאד לרגע הזה!
    אם כי אני קצת מאוכזב שנשארת בסוף עם “פרשיה”…
    בכך מקרה, אני רץ לרכוש את המהדורה, ושיהיה בהצלחה הלאה!

    • תודה גם לך, כיהודה ועוד לקרא!:)
      ולגבי ‘פרשיה’ – חזרתי על כל המקרא כולו, ואז על הבבלי, התוספתא, מדרש רבה וזוטא, ספרות ההיכלות וכו’ ולא מצאתי מילה אחרת לתת-פרשה… הבעיה היא שבלשון חז”ל ‘פרשה’ היא-היא ה’פרשיה’ שלי (“…ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה”), אלא שמתישהו המילה נגזלה לטובת פרשת השבוע ולא נותר לי אלא להשתמש ב’פרשיה’ – ואגב, קדמוני בכך רבים וטובים, למשל:
      https://yesmalot.co.il/21122/
      https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&id=1399

ענני נא!