תהלים בנוסח ספרד

בין שאתה יהודי פשוט שאומר קפיטלאך תהלים בתפילה ו\או בבית הקברות, בין שאתה נוצרי פשוט שמזמר תהלים בכנסיה, ובין שאתה חוקר מקרא ממוצא ארי, תהלים הוא ללא ספק ה-ספר המקראי האהוב ביותר. כמות הפירושים על הספר היא בלתי נתפסת, החל מפירוש תהלים של רבי (ע"ז יט:), דרך פירושי אבות הכנסיה ועד הפירוש לעשרת פרקי התיקון הכללי של ר"נ מברסלב. לפופולריות העצומה שלו תרמה גם העובדה שמדובר למעשה בקובץ שירים, שחלקם הגדול הולחנו במהלך השנים – ממזמורים גרגוריאנים עתיקים, דרך קנטטות של באך, וכלה בשירים מודרניים כמו "Rivers of Babylon" (קלז) ואפילו "Shadow of Deth" (כג) בגרסת רוק כבד (!) של Megadeth.

תהלים בנוסח ספרד (=פלמנקו)

ולמרות כל הפופולריות העצומה הזאת, לא זכיתי לראות עד היום אף מפרש, חוקר או תילים-זאגער ששם לב לקווי הדמיון המפתיעים בין מזמורי התהלים לבין… מזמורי הפלמנקו, ואף אני הק' כשכתבתי על הפלמנקו כשריד של המוזיקה העברית המקורית לא זכיתי להבחין בכך.

מה זה באמת פלמנקו?

מה זה באמת פלמנקו?

[אתנחתא מוזיקלית – אני מנחש שכישראלים מצויים, המושג שלכם על פלמנקו הוא בערך המושג של יליד אינדיאני על מוזיקה חסידית – אז אולי תשקלו לקרוא את דבריי אלה ואז לחזור לכאן?]

כבר חזרתם?! טוב, שיהיה… בקיצור, הפלמנקו הוא עולם תרבותי רחב ועמוק, שחלק ממנו בא לידי ביטוי בשירה, נגינה וריקוד. מה שמעניין הוא, שעולם השירה של הפלמנקו די שונה ממה שאנחנו מכירים במוזיקה המערבית – לא (רק) באקורדים או בטכניקות הנגינה, אלא (גם) במילים ובדרכי ההבעה.
ומה שיותר מעניין הוא, שהמאפיינים המיוחדים של הפלמנקו, הם בדיוק אותם אלו של מזמורי תהלים! יש לי אפילו הוכחה נפלאה לכך, אבל שולי הפוסט הזה צרים מלהכילה, לכן אנסה לתמצת הכל בשלושה סעיפים קצרים, יחסית: התוכן, הכותרות, והמבנה הכללי. קראו עוד

פלמנקו לחג המולד

Flamenco_Jesusחג המולד הקרב ובא מעורר תחושת אי-נוחות בכל יהודי שקרא משהו על ההיסטוריה היהודית באירופה של האלף האחרון, שלא לדבר על הבעיות ההלכתיות בהשתתפות כלשהי ביום אידם. אז אשתדל הפעם להאיר קצת את הלילה החשוך הזה באורו של הפלמנקו.
אבל קודם כל קצת אפולוגטיקה – לצוענים עצמם (=אלו שהמציאו את הפלמנקו) יש חשבון ארוך עם הנצרות הקתולית, שכן המלך פרדיננד והמלכה איזבלה החתומים על גירוש ספרד "שלנו", חתומים גם על גירוש ספרד שלהם, שחל ב- 1499 (La Percecusion), שעליו אכתוב בהזדמנות אחרת. עם זאת, הצוענים שנותרו בספרד, בעיקר באנדלוסיה, פרו ורבו ולבסוף נטמעו באוכלוסיה המקומית שהיתה והינה עד היום קתולית למהדרין.
והנה מסתבר שהנצרות הקתולית האינפנטילית (!…Deus qui mihi ignoscat) התאימה מאוד לאופיים הפרימיטיבי והרגשני של שבטי הצוענים, והם אימצו אותה בחום ואף הוסיפו לה נופך של פולחן קדושים משלהם. א-ב-ל, מכיוון שהצוענים האנדלוסיים מעדיפים מוסיקולוגיה על פני תיאולוגיה, אז במקום הטפות על עיקרי האמונה (דוֹגמות) ולקחים מסיפורי הקדושים, הם יצרו מגוון של שירים עממיים המוקדשים למוטיבים העיקריים בנצרות, מגוון שאפשר לחלקו לשלושה (כמחווה לשילוש הקדוש כמובן :)
קראו עוד

בּוּלֶרִיאַס – פלמנקו על רגל אחת

Diego_el_Cigala

אומרים שה'אמא' של הפלמנקו היא הסוֹלֵאָה (Soleá). אבל בשבילי, האמא של הפלמנקו היא הבּוּלֶרִיָה (Bulería).
(אמן הפלמנקו, דייגו אל סיגאלה)

קראו עוד

האמא של הבּוּלֶרִיַאס

בעקבות טענתי הנועזת (יש שיאמרו – המופרכת:) כי הפלמנקו הוא המוסיקה העברית האמיתית , התפתח דיון קטן ומעניין בפורום עצכ"ח סביב הנושא.
כתשובת המשקל לרעיונות המוזרים שעלו שם, כגון השוואה בין הפלמנקו לבין ג'אז (!), מוסיקת עולם (!!) ואפילו מוסיקה קאמרית (!!!), הנה לפניכם הסרטון הבא –
קמרון דה לה איסלה, מגדולי זמרי הפלמנקו של המאה ה- 20, מצולם כשהוא חוזר לשכונת הולדתו הדלה, וכל הילדים עומדים בשורה לקראתו – כוכב הפלמנקו הצעיר והמבטיח, שחזר מהעיר הגדולה עם ז'קט אופנתי (יחסית לשנות ה- 70 של המאה ה-20…) ומשקפי שמש, ומתקשה להסתיר את התרגשותו. ואז הוא נכנס לבית ילדותו, ושם מחכה לו אמא…

קראו עוד