לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים – מבחר הערות נוסח לשיר השירים

רבות נאמר, סופר, דובר, תואר, נדרש ונכתב על מגילת שיר השירים אותה נהגו לקרוא בפסח, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא – ועד שאנו שואלים למה כתוב, הבה נשאל מה כתוב. ובכן, מסתבר שכמה וכמה פסוקים ידועים ומוכרים הם למעשה חסרי פשר. לעיתים זו בעיה דקדוקית – למשל "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה (גוף שני) הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו (גוף שלישי)", ולעיתים מדובר בביטוי סתום – למשל מהן "יְרִיעוֹת שְׁלֹמֹה"? ומיהו אותו "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים"?

למען האמת, כבר שני הפסוקים הראשונים  במגילה מעוררים תמיהה: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" – לכאורה מדובר בשיר של שלמה (כמו מזמור לדוד = של דוד). אבל בפסוק הבא כבר מדברת הרעיה: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ"! ובכן, יש שהציעו לקרוא "שִׁיר הַשִּׁירִים הַשָּׁרִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה", כלומר, מדובר בשיר שחיברו משוררי שלמה (השוו קהלת ב, ח: "עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת"), והם שמו את הדברים בפי הרעיה בפסוק הבא.

אבל מתישהו גיליתי הצעה הרבה יותר מעניינת מפיו של לא אחר מאשר… עמוס עוז! ואלו דבריו, במאמר שכתב יחד עם בתו:

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר אָשִׁיר לִשְׁלֹמֹה.
באמצעות הכנסתה של אות עברית קטנה לשורת הפתיחה אנחנו מבקשים להציע שמשורר שיר השירים, או אחד ממשורריו, היה משוררת. נקרא לה אבישג. היֹה היתה אבישג השונמית, צעירה מצודדת שנקראה לחמם בלילות את יצועו של דוד הבא בימים. בשיר השירים מופיעה "השולמית", כך, בהא הידיעה, אשר יש המזהים אותה עם השונמית… אם אבישג החידתית שלנו אכן חיברה לפחות חלקים מהספר הארוטי ביותר בספרייה המקראית, הרי מקומה שמור בין המשוררות הגדולות של התנ"ך, לצד מרים ודבורה – וכך יש לנו משוררת גדולה אחת בתורה, אחת בנביאים, ואחת בכתובים.

עד כאן תורף דבריו ז"ל ודפח"ח, ויה"ר שיהיו שפתיו דובבות בקבר, כמדרשם ז"ל על הפסוק במגילתנו "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (אמנם בתרגומים גרסו דּוֹבֵב שפתי ישנים שְׂפָתַי וְשִׁנָּי…). ומהפסוק הראשון, נעבור ברשותכם למגילה כולה ולמבחר הערות הנוסח שליקטתי מהספה"ק, לקיים מ"ש כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.

מבחר הערות נוסח (להסברים ומקרא – ראו כאן)

שה"ש א א

שיר השירים הַשָּׁרִים (?) אשר אָשִׁיר לשלמה (? – בשם עמוס
עוז
)

שה"ש א ד

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הֲבִיאֵנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו חַדְרֶךָ (פשי')

שה"ש א ה

שחורה אני וְנָאוָה (=נודדת) בְּנוֹת בִּנְווֹת ירושלם (? – טור-סיני, לשון נָוָה = נדד במדבר, השוו הושע ח, י)…
כיריעות שְׁלֹמֹה שַׂלְמָה (?)

שה"ש א ז

שַׁלָּמָה אהיה כְּעֹטְיָה כְּטֹעִיָּה (סומ', פשי', תרג', וול'? מלשון תעיה)

שה"ש ב ז

בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת השדה (תה"שבכוחות או באֵלות [?] השדה) אם תעירו ואם תעוררו את הָאַהֲבָה הָאֲהֻבָה (וול')

שה"ש ג ו

מי זאת עֹלה מן המדבר כְּתִימֲרוֹת כתמונת עשן מְקֻטֶּרֶת מִקְּטֹרֶת מור ולבונה (עקי', תרג', וול')

שה"ש ד ח

אִתִּי אֱתִי מלבנון כלה אִתִּי אֱתִי מלבנון, תבואי תשורי… (תה"ש, פשי', וול' – אֱתִי = בואי)

שה"ש ד י

מה יפו דֹדַיִךְ דַּדַּיִךְ … מה טֹּבוּ דֹדַיִךְ דַּדַּיִךְ מיין (תה"ש, וול') וריח שְׁמָנַיִךְ שַׂלְמֹתַיִךְ מכל בשמים (תה"ש – כפס' הבא)

שה"ש ה יא

ראשו כתם וּפז (תה"ש)

שה"ש ה יג

לְחָיָו כַּעֲרוּגַגֹת הַבֹּשֶׂם (כת"י – כלהלן ו, ב) מִגְדְּלוֹת מְגַדְּלוֹת מֶרְקָחִים (תה"ש, וול')

שה"ש ה טו

שוקיו עמודי ששן (כת"י)

שה"ש ו יא

הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הֲנָצוּ הָרִמֹּנִים (כת"י)

שה"ש ו יב

לא ידעתי נפשי שָׂמַתְנִי שִׂמְחַתְּנִי (?) מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב עמינדב (כת"י, תה"ש, וול')

שה"ש ז א

מה תחזו בשולמית כִּמְחֹלַת בִּמְחֹלֹת הַמַּחֲנָיִם (כת"י)

שה"ש ז ו

ודלת ראשך כארגמן מֶלֶךְ מִלֵּךְ אסור ברהטים (? מִלֵּךְ = שֹערך, תקבולת ל"דלת ראשך". וכן ביש' נז, ט: ותִּשְׁרִי לְמִלֵּךְ בשמן)

שה"ש ז ז

מה יפית ומה נעמת, אַהֲבָה אֲהֻבָה, בתענוגים (וול', פשי')

שה"ש ז י

דובב שפתי ישנים שְׂפָתַי וְשִׁנָּי (עקי', סומ', פשי', וול')

שה"ש ח ו

רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֲבֹתֶיהָ שַׁלְהֶבֶתְיָה שַׁלְהֲבֹת יָהּ (? – הפלו')

שה"ש ח ז

באהבה בּוֹז הֲבוֹז יבוזו לו (? – האות ה' 'התמזגה' מסוף
המילה הקודמת)

ליקוטים נוספים

מגילת שיר השירים היא השלישית שזכיתי להוציא לאור בבלוג, וקדמו לה מגילת אסתר ומגילת איכה – ואגב הפסח אזכיר שגם ההגדה של פסח וגם ההלל השלם זכו למהדורות ביקורתיות משלהם. וכל אלו אינם אלא ספיחים להערות נוסח לכל פרשיות השבוע והפטרותיהן אותן השלמתי לפני כמה שנים, וכמדומני שאין אדם יוצא ידי חובתו בקריאת התורה אם לא עיין שם, ע"ש…