הבוקר (26.2.2014) נפטר בפתאומיות אחד הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים, ובוודאי נגן הפלמנקו הטוב ביותר שקם אי-פעם – פאקו דה-לוסיה.
פאקו היה מי שגרם למיליוני אנשים ברחבי העולם להכיר את הפלמנקו, בזכות העזתו לפרוץ את הגבולות הנוקשים-יחסית של עולם הפלמנקו (עליהם כתבתי כאן) ולשלב אותו עם סגנונות אחרים.
מעבר לגאוניותו המוסיקלית – הוא לא קרא כלל תווים, אגב – והווירטואוזיות הטכנית, היתה בו את היכולת הנדירה להיות צעד אחד לפני כולם בעולם הפלמנקו, ולהבין מה שהיום הפך כבר להיות מובן-מאליו: כדי לשרוד, מוסיקה חייבת להתחבר לאנשים ולמציאות סביב, ולא להישאר תקועה בעבר (אותו דבר לגבי ההלכה היהודית, אגב – אבל זה ממש נושא אחר…)
הנה בתור התחלה סרטון שעשיתי אי-אז, ובו 14 ‘פינאלות’ קצרות ממגוון סגנונות הפלמנקו, בביצועו של פאקו דה-לוסיה:
קצת מקורות עליו ועל יצירתו
ציטוט + סרטון מעניין של פאקו אודות פלמנקו ומוסיקה יהודית –
צמד מאמרים מעמיק יותר עליו ועל יצירתו, מאת עופר רונן –
סרט תיעודי ישן על יצירתו (דקות 3-26) – מעביר את החווייה של הפלמנקו ה’שורשי’, לפני עידן הג’אז…
ולמוסיקולוגים שבינינו – ניתוח מבריק ומעמיק של החידושים המוסיקליים והסגנוניים של פאקו, מאת ד”ר רובן דיאז (Ruben Diaz) –