מארק טוויין נהג לספר שבגיל 14 הוא היה בטוח שאבא שלו הוא אידיוט מוחלט. רק בגיל 20 הוא הופתע לגלות כמה אבא שלו הספיק ללמוד ב-6 השנים האלה…:) נזכרתי באנקדוטה הזאת שלשום, אחרי שזכיתי לנכוח בגוף ובנפש בהופעת פלמנקו נדירה שנערכה בארץ הקודש – ונדהמתי לחזות באולם האשדודי על שני יציעיו, כשהוא מלא עד אפס מקום במאות רבות של אנשים מגיל 9 עד 99 (בערך), שבאו לשמוע ולראות פלמנקו “טהור”.
תמיד אני נוהג לקטר שבישראל כולם אידיוטים מוחלטים בכל הקשור לפלמנקו – מילה שהאסוציאציה היחידה לגביה אצל 99% מהישראלים היא רקדניות מצועצעות עם קסטנייטות – והנה הופתעתי לגלות כמה למדו הישראלים בשנים המועטות מאז התחלתי לכתוב על פלמנקו בבלוג:)
טומאט… מי?!
הדבר המוזר הוא שרוב קוראי הבלוג היקרים לא ממש מתעניינים בפלמנקו (אני רואה לפי כמות הכניסות – מקרא = עשרות אלפים, פלמנקו = כמה מאות) ועם כל משפט שאני כותב אני מרגיש איך עוד קורא/ת נמלט על נפשו… ועדיין, תורה היא וללמֵּד אני צריך. אז הנה כמה מילים על הצמד האנדלוסי ששמותיו מופיעים בכותרת הפוסט, ושהצליח לגרום לכל כך הרבה אנשים לטרוח ולנסוע עד אשדוד בשבילם.
כדי לקבל מושג, חוסֶה (הזמר, בן 64) וטומאטיטו (הגיטריסט, בן 60) נחשבים בעולם הפלמנקו משהו בסדר גודל של ג’ון לנון ופול מקארטני, או בי. בי. קינג ואריק קלפטון, או במונחים ישראליים יותר, שלמה ארצי וסינגולדה… שניהם גדלו עמוק בעולם הפלמנקו, כנצר למשפחות מוזיקליות מפוארות, אבל באופן מפתיע הם מעולם לא הופיעו יחד: חוסה נחשב יותר “שמרן” ושר בעיקר פלמנקו נטו, למרות שהוא מרשה לעצמו לשיר גם שירי פופ בעיבודי פלמנקו ואפילו לבצע אחד מהם עם הכדורגלן הכסחן סרחיו ראמוס. טומאטיטו לעומתו גדל תחת חסותו של פאקו דה לוסיה זי”ע, ופרץ כמוהו לעולם הרחב במגוון אלבומים ושיתופי פעולה, ובמגוון ז’אנרים – מוזיקה קלאסית, ערבית, הודית, לטינית וכמובן הרבה מאוד ג’אז. אז הנה טעימה קטנה משניהם, ונתחיל בצעיר יותר, הלא הוא…
טומאטיטו
זה הקטע הידוע ביותר שלו ביוטיוב, גיטרה סולו עם מחיאות כפיים בסגנון שנקרא Bulerías – וכמו שכתב המגיב המוביל לסרטון, “זה כל כך טוב, שהחבר’ה שם לא יכלו להתאפק ומחאו כפיים כל הזמן:)” באיזור 2:35 נראה שהוא עובר כבר למצב טראנסי, וכנאמר במקורותינו: “וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'” – ויד ה’ היא כנראה הדבר היחיד שיכול להסביר איך הוא מצליח לשמור על קצב תובעני כל כך יחד עם דיוק מושלם:
כדי שלא איחשד כנחתום המעיד על עיסתו, הנה מה שכתב עליו בן שלו, מבקר המוזיקה של הארץ:
אחד הדברים שהופכים את טומטיטו לגיטריסט משכמו ומעלה הוא שיש בו בעצם שני גיטריסטים: גם גיטריסט מוביל אדיר וגם גיטריסט קצב אדיר. יד שמאל שלו, זאת שרצה על סריג הגיטרה, היא כל־יכולה (ועם זאת אנושית לחלוטין), אבל יד ימין — נשקו העיקרי של גיטריסט הקצב — אפילו יותר מושלמת. מדובר בחיה רעה של תזמון, מגע ותנועה מוזיקלית…
חוסה מרסה
גם כאן בחרתי קטע משנים עברו, בסגנון איטי יותר שנקרא Soleá por Bulerías – והסיבה היא בעיקר בגלל המילים המפליאות שהזמר בחר לשבץ בשיר הזה (בפלמנקו ה”שירים” הם בדרך כלל אוסף של משפטים שהזמר טווה יחד ומתאים אותם לסגנון המוזיקלי המנוגן) – אהה, ואל דאגה, למרות שלקראת הסוף נראה שהזמר חוטף שבץ, אני עד שהוא עודנו בחיים חיותו!
“את כמו היהודים” – Tú eres como los Judíos
כותרת כזו מרתיעה באופן טבעי, אני מניח, כל יהודי באשר הוא – אבל באופן מפתיע, הכוונה כאן היא חיובית למהדרין, שכן אלו מילות הבית ששר חוסה מרסה בסרטון:
| את כמו היהודים.
גם כשהבגד נשרף מונח על גופך את לא מתכחשת למי שאת… |
Tú eres como los Judíos
aunque te quemen la ropa puesta en el cuerpo, no reniegas de lo que has sío… |
ואם תתמהו – מה לגוי צועני-אנדלוסי וליהודים?! אף אני אשיב אמריי לכם שזה עוד לא הכל. בדף האינטרנט הזה, למשל, מרוכזים מאות שירי פלמנקו (=שורות-שורות שהזמרים בוחרים מהן ומשבצים בשירים) – והמילה Judío מופיעה בו כמה וכמה פעמים בבתי שיר שונים – למשל אלו, שחלקם אכן אנטישמיים למהדרין…
| “לאן את הולכת, יהודיה יפה?
כזו מטופחת אבל בזמן לא מתאים?” “אני הולכת לחפש את רֶֶבֶּקוֹ, שנמצא בבית הכנסת” (!) |
¿Dónde vas bella judía tan compuesta y a deshora? voy en busca de Rebeco que está en una sinagoga |
| לכל האמהות יש צער וייסורים
אבל אלו שלך (=מריה הקדושה) גדולים יותר כי היהודים היכו אותו, את בנך המושיע… |
Toditas las madres tienen pena y amargura
pero la tuya es mayor que los judíos lo azotan a tu hijo el Redentor |
| איי, היהודיה של גרנדה!
עם הפה האדום, העסיסי לאן לקחת את הקינות? לאן, נשמה סוערת שכמוך? איי, זרע חלומותיי השירה שלך בבית הכנסת… אני נזכר בה בנוסטלגיה כשאני שט ללא כנף… |
¡Ay judía de Granada!
de boca roja jugosa ¿Dónde llevaste el lamento? ¿Dónde, tu alma tormentosa? ¡Ay semilla de mis sueños! Tu canto en la sinagoga… lo recuerdo en mi nostalgia, navegando sin la proa… |
ומאיפה צץ הקשר הזה? ובכן, זה קשור כמובן לימים האפלים של האינקוויזיציה הספרדית, אי-אז לפני כמה מאות שנים – אז גורשו היהודים ולאחריהם גם הצוענים, מספרד כולה. אבל זה סיפור קצת ארוך לשעת לילה מאוחרת זו – תזכירו לי לפני תשעה באב, יום הגירוש…
בינתיים אחתום בקטע וידאו באיכות גבוהה שמצאתי במקרה, מתוך אותה הופעה של חוסה וטומטיטו ממש בתחילת החודש, הפעם בעיר הקסומה אובדה (Úbeda) – ככה זה נראה ונשמע כשהשניים האלה ביחד:
בס”ד טו”ב בסיון ע”ט
בהופעה המשותפת של חוסה [=יוסף] וטומאטיטו [=עגבניה קטנה] יש תיקון לתלונתו של יוסף על המרק נטול העגבניות שהכינה לו מריה, כמבואר בפוסט ‘פלמנקו לחג המולד’.
בברכה, Simson De Melo-Pepon
אשריך שנהירין לך שבילי הפלמנקו כשבילי סביליה תובב”א!
(זה הקישור לפוסט ובו השיר המופלא על אותו מרק נטול עגבניות, שכמובן רומז לסודות נוראים ואכמ”ל:
https://ivri.org.il/2014/12/navidad-flamenca/)