Home » מקרא » אָז יְדַלֵּג פִּסֵּחַ – על דילוגי אותיות בתורה (חלק ב)

אָז יְדַלֵּג פִּסֵּחַ – על דילוגי אותיות בתורה (חלק ב)

הפוסט הזה מתחיל כאן:

אָז יְדַלֵּג פִּסֵּחַ – על דילוגי אותיות בתורה (חלק א)

בחלק א' הצגתי את הטענה הדי מדהימה בדבר תופעת דילוגי האותיות בתורה: משהו שהתחיל כהצהרות כוללניות של חז"ל, הרמב"ן והגר"א, והגיע עד כדי תחזית של רצח רבין בשלהי המאה ה- 20. גולת הכותרת היתה מאמר אקדמי למהדרין שפורסם ב- 1994 בכתב העת Statistical Science ע"י פרופ' אליהו ריפס וד"ר דורון ויצטום (בסיוע יואב רוזנברג – ועל שמם הוא נקרא בד"כ "המאמר של WRR"). המאמר, המבוסס על עבודה שבוצעה כמה שנים קודם לכן, הוכיח לכאורה כי תופעת דילוגי האותיות אכן קיימת – לפחות בספר בראשית – למרות שמבחינה סטטיסטית הסיכוי לקיומה שואף ל-0.

הפרופסורים עולים להתקפה

כזכור, עורך כתב העת הקדים תרופה למכה וכתב שהמאמר מתפרסם כ"חידה מאתגרת" (challenging puzzle) עבור הקוראים – שכן מצד אחד הלקטורים התקשו להאמין בכך שספר בראשית מכיל מידע מוצפן, ומצד שני, המאמר מציג ניסוי מוכח ומגובה במשוואות. ואכן, ארבעה קוראים חרוצים של כתב העת נענו לאתגר וניגשו למלאכה המפרכת של שיחזור הניסוי ובדיקתו, ואלו שמותם (כולם פרופיסורים גמורים): מיה בר הלל, גיל קלעי, דרור בר-נתן וברנדן מקיי.

התוצאה היתה מאמר ארוך בשם "Solving the Bible Code Puzzle", שפורסם ב- 1999 (עם הקדמה קצרה של העורך המיתולוגי Robert Kass) והפריך לחלוטין את המאמר המקורי, תוך שהוא חותם במשפט האלמותי:

In light of these findings, we believe that Kass' “challenging puzzle” has been solved.

לא אאריך בתיאורים היסטוריוגרפיים של השתלשלות האירועים, הלא המה כתובים על דפי האתר של המחברים ומוצגים באריכות ע"י מיה בר הלל עצמה בהרצאה ביוטיוב. חומר מעניין נוסף תוכלו למצוא בסדרה של 4 פוסטים מושקעים עם מאות תגובות, בבלוג "לא מדויק" של גדי אלכסנדרוביץ' – ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, כלומר – להסביר מבחינה עניינית מה היו הבעיות בניסוי של ריפס וויצטום + מוסר השכל קצר בסיום.

בעיה 1 שרירותיות תמוהה וחוסר משמעות לתוכן הניסוי

הבעיה הראשונה שאמורה לזעוק לכל קורא, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, היא מה פשר הבחירה המוזרה בטבלת הרבנים ותאריכי הלידה שלהם?! כלומר, מכל הנושאים המעניינים שבעולם, מה שבחרתם זה רשימת אנשים שלא אומרת הרבה לאף אחד, לצד תאריכי לידה או פטירה? נראה לי ברור שלו היו שואלים כל אדם נורמלי מה לחפש, הוא היה מציע אירועים היסטוריים חשובים ותאריכיהם, תגליות מדעיות ותאריכי הגילוי שלהן וכדומה.

תאריך מות רחל בספר היובלים

ואם כבר מתעקשים על אנשים מעם ישראל – למה לא ללכת למשל על גיבורי התנ"ך? הרי אין לנו מידע לגבי תאריך לידתו או פטירתו של אף אחד מהם, למעט אהרן הכהן! קחו למשל את רחל אמנו – יום פטירתה היה כל כך לא ידוע, שנדרש אירוע בסדר גודל של רצח רבין כדי שהוא יועלה מן הנשייה… אז למה לא לחפש ולבדוק אם התאריכים שבמסורת אכן נכונים? (רוב תאריכי המסורת ה'ידועים' לנו מקורם בספרים החיצונים ומשם התגלגלו למדרשים שונים – מות רחל ספציפית מוזכר בספר היובלים לב, לג)

לא זו בלבד – וזה האמת רלוונטי יותר לבני ברית – בהמשך תוכלו לראות חלק מהרשימה, ותסכימו איתי שלפחות מחציתם לא מוכרים ל- 90% מהיהודים בעולם… התוצאה היא רשימה שאולי עושה קצת רושם על עורכי כתב עת בני יפת ואשכנז, אבל לא על יהודי שמחזיק מעצמו כמבין משהו בתולדות עם ישראל, ונאלץ לגלות שזו הפעם הראשונה בחייו בה הוא נתקל בשמות האלה.

רשימת הרבנים במקום 4 מתוך מיליון – מאלהים ציפינו ליותר!

ולסיום, יש להוסיף את העובדה המוזרה עד מאוד – אותה ריפס ושות' לא ניסו אפילו להסביר כיוון שמוקד המאמר היה סטטיסטי ולא תאולוגי – והיא שבמבחן הכפול, מול מיליון טבלאות מעורבבות, הטבלה ה'נכונה' הגיעה למקום 4 מתוך מיליון (ראו צילומסך למטה). זה אמנם מרשים מאוד לו היה מדובר במבחן של הילד שלי, שהגיע רביעי מבין כל ילדי ישראל למשל, אבל מאוד מאכזב כשמדובר בריבונו של עולם – ממנו היינו מצפים להגיע למקום הראשון, לא?

בעיה 2 רגישות גבוהה מאוד לשינויים ו'משחק' בנתונים

רשימת הרבנים – לחצו להגדלה

עוד אחד מהדברים המוזרים בטבלה הוא ריבוי השמות והתאריכים החלופיים. כבר בשמות הראשונים אפשר לראות כי רבי אברהם = הראב"י, הרב אב"ד = הראב"ד = האשכול (!), ועוד ועוד. ובתאריכים אפשר לראות שכל תאריך מופיע ב- 3 וריאציות, למשל: כ' חשוון = בכ' חשוון = כ' בחשוון. המשמעות מבחינת הניסוי היתה שריפס ושות' חיפשו למשל את המחרוזת "רבי אברהם" מול המחרוזת "כ בחשוון", ואז מול "בכ חשוון" ואז מול "כ בחשוון", ואח"כ חיפשו את המחרוזת "הרב אבד" מול כל הנ"ל וכן הלאה. מכל הווריאציות האלו נבחר זה שנותן את המרחק הקצר ביותר והוא השתתף בניסוי – ומכל השאר התעלמו.

בנוסף, מסתבר שכמעט לכל הרבנים ברשימה יש כמה כינויים – כמובן שגם זה מגדיל את מרחב האפשרויות, אבל מה שיותר חשוב הוא מה שאין ברשימה: אין שם את כל הכינויים הידועים של הדמויות הרבניות. כך למשל רבי אהרן (מס' 5, אגב ללא תאריך משום מה), הלא הוא רבי אהרן מקרלין, שנקרא גם רבי אהרן הגדול (כך אפילו בוויקיפדיה) – מדוע במקרה שלו הסתפקו ב"רבי אהרן"? מנגד, הרב הבא בתור נקרא באופן תמוה "מעשי השם", אך שמו האמיתי – "רבי אליעזר אשכנזי" – לא מופיע. כלומר, הניסוי אינו עקבי בבחירת השמות, והבחירה נעשתה או בשרירותיות לא מדעית, או… בשיקול דעת מכוון.
ואכן ראו זה פלא – תוך כדי שמיה בר הלל ושות' התחילו לשחק עם השמות בטבלה, הם גילו שהיא רגישה מאוד לשינויים: למשל, אם מסירים את ארבעת הרבנים שתרומתם לתוצאת הניסוי היא הגדולה ביותר, רמת אי-הסבירות קטנה פי 2,000 (!), כלומר – במקום סיכוי של 1:60,000, הסיכוי הופך ל-1:30. אם אחזור לדוגמה מהפודקאסט על הילד שלי והמבחן שלו – משמעות הדבר כי לו המבחן היה מנוסח טיפטיפה אחרת – ילדי היקר היה מקבל אפס במקום 86. היעלה על הדעת?!

מכאן קצרה הדרך להניח שריפס ושות' לא בחרו את רשימת השמות על פי כללים ברורים שנקבעו מראש, אלא שיחקו גם הם עם הרשימה עד שהגיעו לתוצאה בעלת ההסתברות הנמוכה ביותר שיכלו – וזו כמובן לא חכמה, מה גם שכל בודקי הניסוי שאינם מעורים בספרות הרבנית לא יכלו להעלות אפשרות כזו בדעתם.
בהרצאתה מספרת פרופ' בר-הלל, שלאחר פרסום המאמר הנגדי, הוקמה ועדה לבחינת הניסוי בראשות פרופ' אומן, ושם ריפס נשבע בהן צדק שהם לא שיחקו בנתונים, אלא פשוט לקחו רשימה לפי הנחיות של פרופ' ש"ז הבלין (שנחשב מומחה בתחום), זרקו למחשב – ויצא העגל הזה… אבל פרופ' אומן כתב במסקנותיו, שאמנם קשה לו אישית להאמין שריפס אינו דובר אמת, אבל קשה לו יותר להאמין שהניסוי בוצע בהצלחה ללא התערבות בנתונים; ובכל מקרה, מבחינה מדעית טהורה, עצם העובדה שהתערבות כזו אפשרית (ואפילו מתבקשת לאור שיקול הדעת הנרחב שהיה בבחירת השמות), הרי שלניסוי אין שום משמעות.

בעיה 3 – ב"מלחמה ושלום" זה עובד אפילו יותר טוב

לאור הגילוי הקודם, לפיו רשימת השמות היא שרירותית לגמרי, ושעם קצת משחקים ניתן לרומם או להשפיל את התוצאות בהינף מקלדת, ביצעו בר-הלל ושות' את הניסוי האולטימטיבי – בדיקת אותה רשימה (כמעט) מול המתחרה הגדול של התנ"ך, הלא הוא 'מלחמה ושלום' (גילוי נאות: לא קראתי, ואפילו לא ראיתי את הסרט:)

וכך אזרו ארבעת הפרופיסורים חלציהם, ולאחר תענית של מ' יום, טבילת שלג וקריאת הזוהר ישר והפוך, נטלו בדחילו ורחימו את ~78,000 האותיות הראשונות (כמספר אותיות ספר בראשית) של תרגום לאה גולדברג לספר, והכניסו לקה"ק הממוחשב. לאחר מכן נטלו ברחימו ודחילו את רשימת השמות והתאריכים, נכנסו למקום שנכנסו ועמדו במקום שעמדו – אלא שהפעם הם בדקו מול מול 10 מיליון טבלאות 'מעורבבות' ולא רק מול מיליון – ו… הטבלה 'הנכונה' הגיעה למקום 12! (למען הסר ספק, 12 מתוך 10 מיליון גדול פי 3.3 מאשר 4 מתוך מיליון, מבחינת חוסר הסבירות).

אהה, פרט שולי ששכחתי לציין – הפרופ' שלנו ביצעו שינויים קלים ברשימה. למשל, במקום "הורוויץ" הם כתבו "הורוביץ", במקום "בנבנשת" הם כתבו "בנבנשתי", במקום "רבי חיים = כפוסי = בעל נס = בעל הנס" הם הסתפקו ב"רבי חיים = כאפוסי" וכדומה. ועכשיו ברור לנו מה הם עשו כאן – הם שיחקו עם השמות עד שהגיעו לתוצאה המבוקשת, וכמובן שהם הודו בכך בפה מלא כי זו היתה בדיוק מטרת המאמר… 

רצח מרטין לותר קינג + זיהוי הרוצחים כפי שנמסר בצופן להרמן מלוויל ברוח הקודש

לכך יש להוסיף את הניסוי המקביל שערך ברנדן מק'יי, כתגובה להצהרתו של מייקל דרוזנין:
"
כשמבקריי ימצאו מסר מוצפן אודות רצח ראש ממשלה ב'מובי דיק', אז אאמין להם".
וזה בדיוק מה שמק'יי עשה, וגילה לתדהמתו לא רצח אחד בלבד, אלא כעשרה (!) מקרי רצח מפורסמים הגנוזים בין שורות הרומן הלוויתני ההוא, ביניהם גנדי, מרטין לותר קינג, ג'ון קנדי, וכמובן – הנסיכה דיאנה הי"ד\ז"ל (תלוי את מי שואלים:)

בעיה 4 נוסח המקרא

טוב, עד כאן שיחקנו משחקים, בבחינת תורתך שעשועי. אבל עכשיו הגיע הזמן לעבור לבעיה האמיתית ששומטת את הקרקע מתחת לכל הניסוי, ואף מעמידה את ריפס וויצטום באור מאוד לא מחמיא, בלשון המעטה; מעין מחפשי זהב פרימיטיביים שלא זו בלבד שתחת הזהב מצאו חרס, אלא שבמקום לחפש בנהר הם חיפשו בשלולית דלוחה, להבדיל. וכוונתי כמובן לבעיית הנוסח בו הם השתמשו – ואלו דברי קדשם בנושא, בתרגום שלי:

השתמשנו בטקסט הסטנדרטי והמקובל של בראשית, לפי נוסח המסורה. מהדורה אחת זמינה ונפוצה היא זו של חברת הדפוס קורן בירושלים. טקסט קורן זהה בדיוק לטקסט בו השתמשנו.

עכשיו כל מי שעיין ולו בקצרה בפוסט המתגלגל שלי על שינויי נוסח בתורה (לפי פרשות) יכול להבין שהמושג 'טקסט סטנדרטי ומקובל' הוא קצת בעייתי. אבל מי שיטרח לצפות בהרצאה המרתקת וחסרת התקדים שלי בנושא ("לא תיתני ענווה, דאיכא אנא"…) יבין שריפס ושות' לא יודעים בין ימינם לשמאלם בנושא הזה:

לא כאן המקום להאריך (את זה עשיתי בהרצאת ההמשך בה עסקתי גם בנושא הדילוגים), אבל בתרשים משמאל תוכלו לראות איך נראה למשל נוסח עשר הדברות המשוער מימי משה, לעומת הנוסח המסורתי. כלומר, לו השם יתברך הצפין צופן כלשהו בטקסט של בראשית, זה בוודאות לא היה הטקסט של מהדורת קורן… ההתעלמות של ריפס ושות' מהנושא הזה מעידה על הרשלנות המקצועית שלהם בנושא שהוא לב-ליבו של הניסוי כולו – 'גוש' הטקסט שעליו מורץ הניסוי. אם ה'גוש' הזה הוא כלל לא הטקסט המקורי שהיה בימי משה, ולא זו בלבד אלא שהוא אפילו לא זהה לטקסטים של בראשית בכתבי יד חשובים וידועים – אז כל הניסוי לא רלוונטי. ואכן, בבדיקה שערכו בר הלל ושות' התגלה כי אם מריצים בדיוק את אותה טבלה מקורית של ריפס ושות' על כתב יד לנינגרד למשל – ששונה בסה"כ ב- 22 אותיות מ'נוסח' קורן, רמת אי-הסבירות צונחת פלאים.

השוואת תוצאות הניסוי המקורי מול מהדורות שונות של בראשית, בדגש על כתב יד לנינגרד

בשורה התחתונה, מסתבר שהניסוי הסטטיסטי המפורסם ביותר בעולם היהודי נשען על כרעי תרנגולת בכל היבט אפשרי: החל מהבחירה התמוהה דווקא ברשימת שמות רבנים, רובם לא מוכרים ליהודי הממוצע, דרך מניפולציה ברורה בשמות ובכינויים שלהם שגילויה מאפשר לבצע את אותו תרגיל בכל טקסט שהוא – וכלה בנושא החשוב מכל שהוזנח לגמרי ע"י המדלגים בע"מ, והוא נוסח הטקסט שנבדק וקריסת הניסוי מול נוסחים אחרים – מה שמחייב להניח שהשי"ת הצפין את הרשימה במהדורת קורן והיא זו שנמסרה למשה בסיני.

מוסר השכל

ובכן, כמו שאמר כבר הגאון מווילנה, "אל תאמינו לכל מה שאתם רואים באינטרנט"… יוטיוב מלא בסרטונים על דילוגי אותיות והבלים אחרים, שמתבססים – כפי שאתם הראיתם לדעת – על פסאודו-מדע. בכל מקרה קריאתי שטוחה לשני החוקרים הנ"ל, אנשים מבריקים בכל קנה מידה, שישקיעו את אותה אנרגיה שכלית למציאת, נניח, חיסון אוניברסלי לכל סוגי הקורונה – במקום לחפש במרתף פחמים, באמצע לילה אפל, אחרי חתול שחור שבכלל לא נמצא שם.

10 תגובות על “אָז יְדַלֵּג פִּסֵּחַ – על דילוגי אותיות בתורה (חלק ב)

  1. ניסית לבדוק דלוגים בנוסח מקומראן, או במגילת דברים של המומר שפירא?

    • חלילה! עשיתי משהו יותר נחמד – בהרצאת ההמשך של ההרצאה שאותה הצגתי בפוסט, חיפשתי את המחרוזות "ריפס-טועה" "מיכאל (דרוזנין)-רמאי" ו"אברהם-גאון" – ולא סתם, אלא דווקא בפרשיה הקטנה של שמות יד שם מופיע הביטוי "בַּעַל צְפֹן" (= ריפס, העובד לבעל הצופן…:) – את התוצאות המופלאות תוכל לראות בדקה-שתיים החל מכאן:
      https://youtu.be/L3Xn8WbP25c?t=2337

      • הגאונות שלך לא זקוקה לראיות כאלו.

  2. סלח לי
    אבלי מיש מוכן להאמין שה' הצפין בתורתו כאלו דברים, לא יכול להאמין שהוא בחר לגלגל את הנוסח שיעמוד כפי שהוא היום ושבו יהיו מוצפנים הסודות

  3. בס"ד כ"ב בחשון תשפ"ב

    הימצאותם של מאות ואלפי דילוגי אותיות בתורה שיש בהם משמעות אמונית, כפי שעולה מכרכים רבים של 'צפונות בתורה' של הרב יניב – מחזקת את הרושם שיש כאן יותר מצירופי מקרים, שהרי 'המקרה לא יתמיד'.

    ברם, אחד הפלאים הגדולים שבתורה הן נבואות הנחמה שנאמרו לפני אלפי שנים ההולכות ומתגשמות לנגד עינינו. העם ה'פסח' אחרי רדיפות נוראות – החל לדלג כאייל אל ארצו והפריח את שממותיה. לנגד עינינו 'יששום מדבר וציה ותגל הערבה… כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה… ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה…'. הארץ החרבה חזרנ לפרוח ולשגשג כ'בית לאומי' למיליוני יהודים גאים'

    מי חזה זאת מראש? התנ"ך ונביאיו, שלוחיו הנאמנים של 'קורא הדורות מראש'. הם צפו את קיומה הפלאי של האומה שלא זו בלבד ששרדה 'בין שבעים זאבים', אלא שבה לחיות חיי קוממיות בארצה. הלא פלא הוא!

    בברכה, ש"צ.

      • בין השמשות בין 16:48 ל17:06 (;

        הבחור מאוד בטוח בעצמו בנושא הזה, אתה חושב שיש בזה משהו?

    • אני מחמיר כשיטת שמואל ללמוד חכמות חיצוניות רק בבית הכסא, אז צריך לסנכרן את זה עם ביה"ש:)
      במילים אחרות, "קריינא דאיגרתא איהו להווי פרוונקא"!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים