Home » מקרא » תורה ברורה – בראשית כז ופרשת תולדות

תורה ברורה – בראשית כז ופרשת תולדות

בפרשת תולדות מתחיל משהו חדש לגמרי בספר בראשית, שראוי לתשומת לב – כאן נפתח החלק השני בספר, שעוסק בראשית התהוותו של עם ישראל, וביחסיו עם העמים הסובבים אותו. החל מפרשת תולדות והלאה מוצגים יצחק ויעקב כממשיכי דרכו של אברהם וכך מודגש הקשר ההיסטורי בין האב הקדום לבין צאצאיו, בני ישראל. לקורא של פרשתנו אמור להיות ברור שהסיפורים הסמליים מכאן ואילך לא ללמד על עצמם יצאו, אלא ללמד על עתידם של בני ישראל יצאו, וכפי שנמסר בפירוש לרבקה: ” שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ…”

עכשיו, מבין ארבעת פרקי הפרשה (כה-כח), פרק כז הוא היחיד שמכיל סיפור מלא וקוהרנטי (פרקים כה+כח חצויים, ופרק כו תלוש ממקומו) ועל כן הריני לזכות את הרבים בפירושי מאיר העיניים, שבין השאר מנסה לענות על הקשיים הבאים:

  • למה יצחק צריך אוכל כדי לברך את עשו?
  • וכי רבקה חשבה שאם היא תכין ליעקב תחפושת, יצחק לא ישים לב שמדובר ביעקב?!
  • “גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה” – האם יצחק הסכים לברך את יעקב בדיעבד או לא?
  • ומייד אחר כך – האם יצחק חזר בו ובירך את עשו רק ב”הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ”?
  • ואיך אפשר בלי הכפילויות (המאפיינות את סיפורי בראשית בכלל): “הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו” (כא=כד), “וַיְבָרְכֵהוּ” (כג=כו), “וְיִשְׁתַּחֲווּ” (כטX2), “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר\ אַךְ” (לX2), “וַיֹּאמֶר” (לוX2).

וכיוון שהזכרתי את הכפילויות, המענה הידוע הוא חלוקה למקורות (ס”י = J וס”א = E במקרה הזה) – אלא שבפרק הזה העורך טווה את גרסת ס”א אל ס”י בצורה ‘חלקה’ מהרגיל, ולכן צבעתי את ס”א בצבע שונה, למען לא ירוץ קורא בו – אלא יעצור ויתן את הכבוד הראוי לס”א ולחידושיו! אגב, גם מקומו של ס”כ (P) לא נפקד והוא מיוצג בפסוק האחרון של הפרק, שאותו כומר נוצרי מחלק הפרקים, שלא זכה להכיר את השערת התעודות, שיֵיך לפרקנו במקום לפרק הבא – וראו בביאורי הק’ שם.

נ”ב

גם הפעם אני ממליץ לקרוא פוסט קודם – שלא זכה ‘להיכלל’ בפירוש כי הוא מעלה רעיון קצת דרשני מדי – אבל הוא ללא ספק עוסק בתמיהה הגדולה ביותר בפרק (לדעתי) והיא… למה אהב יצחק את עשו?!

לאכול, להתחתן, לאהוב – יצחק, עשו, יעקב (חלק א)

לאכול, להתחתן, לאהוב – יצחק, עשו, יעקב (חלק ב)

 

4 תגובות על “תורה ברורה – בראשית כז ופרשת תולדות

  1. מדהים כמה שהטקסט נהיה פשוט וברור יותר בגישת הביקורת.

    • נכון! והחידוש הכי גדול הוא דווקא בקטעים של ס”כ שבתורה שלפנינו מנותקים מהקשר אבל ביחד יוצרים סיפור קצר וברור:
      (כה לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. (כה לה) וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. (כז מו) וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים….

ענני נא!