שירת הים, שירת דבורה ושבטי ישראל הקדומים

פורסם בתאריך | מקרא | » 65 תגובות

בצירוף מקרים מעניין, בדיוק כשפרסמתי את הפוסט הקודם בו הצגתי בין השאר את התפיסה לפיה עם ישראל היה מורכב ממספר שבטים נפרדים שלא כולם היו במצרים וכו’, התפרסם באתר TheTorah.com מאמרו של פרופ’ ריצ’רד אליוט פרידמן (Richard Elliott Friedman) על פרשת בשלח – שמציג תפיסה דומה ובצורה הרבה יותר מעניינת כמובן :)
אז כשירות לציבור, הנה תרגום שלי לעברית של המאמר, צמוד ככל האפשר למקור הכתוב בסגנון ‘סטקטו’ מקוצר [הוספות שלי יופיעו בסוגריים מרובעות ובפונט קטן]. אעיר רק כי פרידמן משתמש במונח Levite sources כחלופה למה שמקובל לכנות Priestly sources. תרגמתי בהתאם “מקורות לויים” למרות שבעברית זה קצת מוזר, אבל מתרגלים…

ההיסטוריה של יציאת מצרים:
העדות לעזיבת הלויים את מצרים והצגתו של י-הוה לישראל
מאת: פרופ’ ריצ’רד אליוט פרידמן

The Historical Exodus:
The Evidence for the Levites Leaving Egypt and the Introduction of YHWH into Israel
Prof. Richard Elliott Friedman

Who_Wrote_the_Bibleאחת התרומות המשמעותיות למחקר הביקורתי נעשתה במשותף על-ידי מורי פרנק קרוס [Frank Moore Cross] ז”ל ועמיתי הבכיר דיוויד נואל פרידמן [David Noel Freedman] ז”ל. ב- 1948 הם טענו על בסיס מספר ראיות שונות כי כמה שירים [במקרא] הינם עתיקים מאוד. אלו כללו את שירת מרים [=שירת הים] בפרשתנו ואת שירת דבורה בשופטים ה. פרידמן קרא להם ‘שני הטקסטים העתיקים ביותר בתנ”ך’. פרידמן הוסיף וטען כי יש לכך השלכה על ההיסטוריוּת של יציאת מצרים.
חוקרים וארכיאולוגים רבים אומרים כי יציאת מצרים מעולם לא קרתה. 90 אחוז מהטיעון מבוסס על היעדר ממצאים ממצרים או מסיני, ועל מציאת מספר מועט של פריטים מהתרבות החומרית המצרית באתרים ישראליים, מועט מכפי שהיינו מצפים לו הישראלים התגוררו במצרים במשך מאות שנים.
אך זהו אינו טיעון נגד ההיסטוריוּת של יציאת מצרים. לכל היותר זוהי ראיה (ליתר דיוק: היעדר ראיה) נגד המספר העצום של המשתתפים כפי שהתורה מתארת.

כללתי את הרעיון של ‘יציאת מצרים קטנה’ [במקור: non-millions exodus] בספרי מי כתב את התנ”ך? כבר ב- 1987, שם העליתי את הדעה, כאפשרות בלבד, לפיה קבוצה קטנה זו היתה רק הלויים. אפשרות זו נראית ממשית היום באופן משמעותי יותר מאשר ב- 1987.
קראו עוד ⇐

אם התורה לא מן השמים – במה בעצם אתה מאמין? חלק ב

פורסם בתאריך | מקרא, עבריוּת | » 133 תגובות

מעל חצי שנה עברה מאז שעשיתי מה שאני לא אוהב לעשות – ניסוח ‘מניפסט תיאולוגי’ כמענה לשאלה התמ”ה (תורה מן השמים) שבכותרת. אז בפוסט ההוא, שהוגדר מראש כחלק א’, ניסחתי במה בדיוק אני לא מאמין – אבל האמת שהיה לי די קשה לתמצת בפוסט נוסף במה אני כן מאמין, וקיוויתי שהזמן יעשה את שלו…
אבל בעקבות לא מעט תגובות + לא מעט התכתבויות ארוכות במייל, נלחצתי אל הקיר ואני מבין שהגיע הזמן להיות קצת חיובי ולהסביר במה בעצם אני כן מאמין? או יותר נכון, מה האלטרנטיבה שאני מציע, אם התורה אינה מן השמים? (לגבי השאלה הרחבה יותר אודות האמונה באלהים בכלל ובה’ בפרט – אסתפק בינתיים במה שכתבתי שם).

הקדמה – להפרכת האידיאות בישראל

אז את רוצה להגיד לי שאלהים באמת הכתיב הכל למשה?הבעיה בכתיבת חלק שני לפוסט היא, שיש לא מעט אנשים שקוראים רק אותו ולא טורחים לקרוא את החלק הראשון, שלא לדבר על קריאת פוסטים אחרים שמהווים בעצם את הבסיס לטיעונים. לכן אפרוש כאן בקצרה מעין ‘תמצית מנהלים’, שמטרתה להפריך את האידיאות\אקסיומות שמהוות את הבסיס העיקרי לאמונה התמ”ה – ושנמצאות תמיד ברקע של תגובות הציבור הרחב (רחב מדי…) שחולק עליי.
מיותר לציין שהדברים הם בראשי פרקים, והדוגמאות שנתתי הן רק דוגמאות – “ויותר ממה שקריתי לפניכם כתוב שם” (שם, שם).
קראו עוד ⇐

תתקכ”ט? 929? אתר המקרא העברי!

פורסם בתאריך | מקרא | » 4 תגובות

אשר יגורתי בא לי – מכללת הרצוג השיקה תמול-שלשום את התגובה האורתודוקסית למיזם 929 בדמות אתר דומה בשם “הקהל – תתקכ”ט (929) – אתר התנ”ך של מכללת הרצוג” (יש לכם את זה ביותר ארוך?)
בפוסט קודם הערתי בקצרה על הבעייתיות שיש לדעתי במיזם 929, אבל ממכללת הרצוג ציפיתי למשהו אחר לגמרי ולא לחיקוי חיוור של האח הגדול והמרדן. אז החלטתי לאמץ את סיסמתו של אחינו הנבחר “מפסיקים להתנצל!” ולהציע קונספט משלי לאתר כפי שהוא צריך להיות.

תתקכ”ט? 929?

אלו הנקודות הבעייתיות שאני רואה בשני המיזמים גם יחד:

  • איפה המקרא? בשני האתרים, הפסוקים עצמם נדחקים לשוליים, והעיקר הם המאמרים, ההערות וההארות. תתקכ”ט עוד הרעו לעשות בהציגם את הפסוקים עם הטעמים כברירת מחדל, דבר שמקשה על הקריאה השוטפת.
    האם עיקרו של המיזם הוא הצפת הקורא בהגיגים או קריאת המקרא כפי שהוא?
  • מה עם המפרשים הקלאסיים? חוץ מהגיגיהם של ארי אלון ושות’, ולהבדיל הרב אלחנן סמט ושות’, מדוע לא מוצגים רש”י, ראב”ע, רמב”ן ושות’?
  • ומה יעשה מי שאינו מבין עברית? חוץ ממפרשים קלאסיים, למקרא יש כידוע מגוון רב של תרגומים: החל מתרגום השבעים ואונקלוס, דרך התרגום הקלאסי של המלך ג’יימס ועד לתרגומים לשפות בנות-ימינו – איה הם?
  • איפה המחקר? חוץ מפרשנים ומתרגמים, לתנ”ך יש גם חוקרים – הן בתחום הנוסח והן בתחום התוכן. למה לא להביא קטעים (לפחות) מהסדרות המרכזיות, בעברית ובאנגלית, של מחקר המקרא?
  • ואיפה ה”ביחד”? הרעיון המרכזי של המיזם היה קריאה של התנ”ך “ביחד” – אני ציפיתי לפחות לאפשרות של תגובות קוראים על המאמרים השונים, אבל התבדיתי. לדעתי, גם תגובות זה לא מספיק. הרי מאז ימי שֵׁם ועֵבֶר בערך, היהדות עובדת בשיטה של בתי מדרש – למה לא להציע למשל סוגיה יומית לדיון פתוח?

קראו עוד ⇐

929 – אחרי שוך הסערה

פורסם בתאריך | מקרא, שונות | » תגובה אחת

929_cutמיזם 929 עלה לאוויר לפני שבועיים ימים בדיוק (הפרק היומי הוא בראשית י”ד) והספיק לחולל סערה-זוטא בשל פסילת קטע שכתב להטוטן המילים ארי אלון, הכותב במיזם לצד ליצן החצר גיל קופטש ועוד כמה אנשים מעט חכמים יותר…

דעתי על המיזם לא היתה חיובית כבר כשהחלו הפרסומים לקראתו, ולכן לא כתבתי עליו כאן למרות שזה היה מתבקש. פשוט העדפתי להימנע מביקורת מיותרת על מיזם שכוונותיו ללא ספק רצויות וייחודיותו ללא ספק מרשימה – אבל היתה לי תחושה מאוד לא טובה לגביו כבר מההתחלה: גם השם נעדר ההשראה “929” (אני בטוח שארי אלון היה יכול לחשוב על משהו מתאים יותר…), גם הנסיון המודע מדי לעצמו לכונן סדר יום לימודי חדש כחיקוי טרנדי לאופנת ריצת המרתון שפשתה במקומותינו, וגם – ובעיקר – הפורמט המעט מוזר של “וורטים” שמתחרים על תשומת לב הקורא בכותרות מתחכמות + צוות הכותבים הסלבריטאי\פופוליסטי.
קראו עוד ⇐

פלמנקו לחג המולד

פורסם בתאריך | פלמנקו | » 7 תגובות

Flamenco_Jesusחג המולד הקרב ובא מעורר תחושת אי-נוחות בכל יהודי שקרא משהו על ההיסטוריה היהודית באירופה של האלף האחרון, שלא לדבר על הבעיות ההלכתיות בהשתתפות כלשהי ביום אידם. אז אשתדל הפעם להאיר קצת את הלילה החשוך הזה באורו של הפלמנקו.
אבל קודם כל קצת אפולוגטיקה – לצוענים עצמם (=אלו שהמציאו את הפלמנקו) יש חשבון ארוך עם הנצרות הקתולית, שכן המלך פרדיננד והמלכה איזבלה החתומים על גירוש ספרד “שלנו”, חתומים גם על גירוש ספרד שלהם, שחל ב- 1499 (La Percecusion), שעליו אכתוב בהזדמנות אחרת. עם זאת, הצוענים שנותרו בספרד, בעיקר באנדלוסיה, פרו ורבו ולבסוף נטמעו באוכלוסיה המקומית שהיתה והינה עד היום קתולית למהדרין.
והנה מסתבר שהנצרות הקתולית האינפנטילית (!…Deus qui mihi ignoscat) התאימה מאוד לאופיים הפרימיטיבי והרגשני של שבטי הצוענים, והם אימצו אותה בחום ואף הוסיפו לה נופך של פולחן קדושים משלהם. א-ב-ל, מכיוון שהצוענים האנדלוסיים מעדיפים מוסיקולוגיה על פני תיאולוגיה, אז במקום הטפות על עיקרי האמונה (דוֹגמות) ולקחים מסיפורי הקדושים, הם יצרו מגוון של שירים עממיים המוקדשים למוטיבים העיקריים בנצרות, מגוון שאפשר לחלקו לשלושה (כמחווה לשילוש הקדוש כמובן :)
 קראו עוד ⇐