לו הייתי נדרש לתת כותרת קצרה לפרשות השבוע האחרונות, הייתי בוחר ב”מסעות ונישואים“. ואם היו נותנים לי קצת יותר מילים, הייתי… בעצם כבר עשיתי את זה בכותרת הפוסט… ובכן, החל מהקביעה “עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ” – ממנה משתמע כי כדי למצוא אשה יש לעזוב וללכת – ספר בראשית מתאר כמה וכמה סיפורי מסע שהנישואים מהווים חלק משמעותי מהם: לפעמים התיאור בא בקצרה, כמו בתיאור יציאת תרח ומשפחתו מאור כשדים, ולפעמים הוא בא בארוכה, כמו בסיפור אירוסי רבקה מהשבוע שעבר, ועוד יותר בסיפור יעקב ונשותיו מהשבוע הבא (ספויילר: תהיה לו יותר מאשה אחת!).
מה שמעניין הוא שההיסטוריוגרפיה המשפחתית הזו משלבת בין סיפורים פיקנטיים על אבות ואמהות האומה, לבין ההיסטוריוגרפיה והגנאולוגיה של האנושות כולה – וכמו שזכיתי להראות בפוסט קודם, השילוב הזה ייחודי רק למקרא ולספרות היוונית העתיקה.
והנה זיכני בונה עולם בקניין רוחני, והוא מציאת הקשר המפתיע בין אותה היסטוריוגרפיה משפחתית של נישואים ויחסי משפחה, לבין הגיאוגרפיה של העמים ומסעות האבות המתוארת בפרקי בראשית, קשר שמשלב גנאולוגיה עם אנתרופולוגיה ועוד כמה מילים יווניות שאגיע אליהן בהמשך. אבל נתחיל, כרגיל, בהתחלה. קראו עוד ⇐

אחר המבול – ספרו של גיא דרשן

כפוסידון העולה מן המצולות, נגלה מול עיניי לאחרונה הספר המונומנטלי “אַחַר המבול“, ששכן אחר כבוד במדפיי והמתין לשעת הכושר. ואין לך שעת כושר טובה יותר מאשר עכשיו, רגע לפני פרשת נח שעיקרה סיפור המבול והאנושות החדשה שנוצרה מבין מצולותיו. והנה לפני שנתיים כעת חיה כתבתי על סיפור בני האלהים ובנות האדם, ולראשונה בישראל חשפתי את דוקטורטו המופלא של ד”ר גיא דרשן שבין השאר הציע פירוש נפלא ומאיר עיניים לסיפור החידתי הזה. בינתיים הדוקטורט יצא כספר, אירוע שבדרך כלל מסתיים באכזבה משמימה לקורא הממוצע שנאלץ לצלוח ז’רגון אקדמי עמוס הערות שוליים כדי ליהנות מתובנה אחת או שתיים – אך לא כאן. ‘אַחַר המבול’ מצליח לתמצת ב- 260 עמודים כתובים ברהיטות ובסדר מופתי, את כל התיזה המעמיקה והממוסמכת שהוצגה בדוקטורט על חידושיו המרתקים – והרי החידושים ועיקרם תחילה:

קראו עוד ⇐

במטרופולין (מיוונית: μητροπολις) בו אני עובד, נישא זה מכבר ריח הסופגניות (מיוונית: σπόγγος) באוויר (מיוונית: ἄηρ), והמנגנון (מיוונית: μάγγανον) הביולוגי (מיוונית: βίο-λόγος) שבגופי שרוי זה מכבר בחנוכה – וזו, אם זה לא ברור, רק דוגמה (מיוונית: δογμα) להשפעה היוונית הגדולה על העם העברי:)

יעקב ואודיסאוס (נניח)

אז מכיוון שהמגזר הדתי מעלה באוב מדי חנוכה את הוויכוח על תרבות יוון והשפעתה עלינו, ומכיוון שבצירוף מקרים מפתיע פרשות השבוע האחרונות והבאות עוסקות ביעקב אבינו, נוכחתי לגלות כי מסכת חייו של יעקב ארוגה מחומרים המזכירים אם במעט ואם בהרבה את… מסכת חייו של אודיסאוס – מגיבוריה הקלאסיים של יוון העתיקה. למרבה הפלא לא מצאתי מקור כלשהו שמציג את כל קווי הדמיון המעניינים האלו, אשר על כן אזרתי כאכילס חלציי ועשיתי את העבודה בעצמי – והרי התוצאה לפניכם.  קראו עוד ⇐

מה הייתם אומרים אם הייתי מוצא ספר ובו מתוארת בריאת העולם, יצירת הגבר ולאחריו יצירת האשה, הסבר כיצד האשה הביאה את הרע לעולם, “עץ משפחה” גנאולוגי מפורט של תולדות האנושות, סיפור על בני אלים ששוכבים עם בנות האדם שהוביל להחרבת העולם במבול, סיפור על ניצול מהמבול שנוטע כרם, עוד עץ משפחה מפורט של ניצולי המבול, סיפורים על ‘הממציאים הראשונים’, ולקינוח – סיפורים על זוגות אחים שמייצגים לאומים שונים? (כאן נגמרת השאלה:)

בראשית ואודיסיאה – מקור משותף?

טוב, כמו שאתם יכולים לנחש, אני לא מתכוון לספר בראשית, ואפילו לא לסיפורי גילגמש וחבריו מבבל\ מסופוטמיה, אלא לאוסף יצירות עתיקות משכנתנו הקרובה יותר, היא יוון העתיקה. הקשרים בינינו לבין יוון ידעו עליות ומורדות, ממוקדון ואנטיוכוס, דרך פילון ואנשי אלכסנדריה ועד יהודה פוליקר ושמעון פרנס – אבל מספרי ההיסטוריה נראה שלפני אלכסנדר מוקדון לא היה לנו קשר של ממש עם יוון (שמוזכרת, אגב, לראשונה בפרשת נח, ועוד 6 פעמים בלבד בתנ”ך, 4 מהן בספרי דניאל ודברי הימים שהתחברו לא הרחק מימי מוקדון). אבל הספרות היוונית העתיקה פותחת לנו חלון לים התיכון ומגלה שייתכן מאוד והקשרים בין יוון לישראל היו עמוקים יותר ממה שחשבנו. אבל כל דבר בעיתו.

קראו עוד ⇐