דָן וְיָוָן – השבט היווני שחדר לישראל

אתם הראיתם לדעת שקשרים עמוקים ונסתרים קושרים בין בני ישראל לבני יוון – אבל בשורות הקצרות הבאות אני מתכוון לחשוף תגלית נוראה, ולפיה לא די בזאת שהיו קשרים ספרותיים ומוזיקליים בינינו ליוונים, אלא ששבט שלם מישראל הוא למעשה מתיוון מוחלט! והכוונה כמובן לשבט דן, כנרמז בכותרת הפוסט.
שבט דן זכה לאיזכורים די רבים במקרא, בוודאי ביחס לשבטים ה”קטנים” האחרים – אלא שכמעט כל איזכור שלו מעורר תמיהה. הנה למשל קראנו בפרשת השבוע האחרונה על בני השבטים, ובעוד שלכולם יש בנים נורמליים, לגבי דן נאמר: “וּבְנֵי דָן חֻשִׁים” – לשון רבים, המיוחסת בדרך כלל לעמים או שבטים, לא לאנשים. נמשיך לפרשת השבוע הקרובה, בה יעקב מברך את דן ש”יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל” – כלומר, הוא לא ממש אחד משבטי ישראל אבל הוא יזכה להיות כמו אחד מהם – מוזר! נדלג כמה מאות שנים קדימה לראשית ימי השופטים, אז מתגלה לנו שמכל השבטים, דן הוא היחיד שמחפש את עצמו: “וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת…” – והוא אכן יוצא מצרעה ואשתאול ומוצא לו נחלה באיזור דן = הבניאס; מה שמעורר את התמיהה על נזיפתה של דבורה בשבט דן: “וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת?” – על אלו אוניות מדובר, כשהשבט מעולם לא זכה להגיע לחוף?!

התמיהה האחרונה מגיעה מהאיזכור האחרון של דן במקרא (לא כולל דברי הימים), בפסוק חידתי מספר יחזקאל (כז) המופיע גם בכותרת הפוסט הזה: “וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבוֹנַיִךְ” – דן ויוון, לא פחות! קראו עוד

אונס דינה – MeToo או Fake News?

באדיבות ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Dinah_tissot.jpgלפני מערכת בחירות אחת או שתיים, רעשה הארץ בעקבות מה שכונה “אונס קפריסין”, פרשייה עגומה שאפילו זכתה לערך בויקיפדיה (!), בה היו מעורבות בהמות בצורת אדם. והנה מתברר שכבר ~3500 שנה קודם לכן רעשה הארץ מסיבה דומה, וגם שם היה מעורב אדם בשם של בהמה – אלא שהפרשייה העתיקה יותר זכתה לא רק לערך בוויקיפדיה, אלא לפרק שלם במקרא, הלא הוא בראשית לד. הפרק מספר על דינה בת יעקב שיצאה לבילוי תמים לכאורה בעיר*, אלא שאז ראה אותה שכם בן חמור נשיא הארץ, חטף אותה בכוח ואנס אותה. אחר כך האנס החוצפן התאהב בה וביקש ממנה להסכים להינשא לו, כשבמקביל הוא שולח את אביו, חמור, שישכנע את יעקב להסכים לנישואים תמורת “הסכם סחר חופשי”. בני יעקב, שנדהמו לשמוע על הנבלה שנעשתה בישראל ועוד יותר על העסקה הכלכלית, יזמו הצעת כזב ולפיה יסכימו לעסקה בתמורה לכך שכל אנשי העיר ימולו את עצמם – ובמפתיע או שלא**, זה עבד. ואז הגיע תור האקשן – ביום השלישי בהיותם כואבים, עלו שמעון ולוי על העיר וחיסלו כל זכר, וביניהם את האנס ואביו, השיבו את דינה הביתה, ואיפשרו לאחיהם הנותרים לבזוז את כל העיר. הפרק נחתם בתשובתם המוחצת של שמעון ולוי לגערת אביהם שחשש מנקמת העמים הסמוכים: “הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!קראו עוד

יָוָן מצולה – על יוון, המבול ומה שאחריו

אחר המבול - ספרו של גיא דרשן

אחר המבול – ספרו של גיא דרשן

כפוסידון העולה מן המצולות, נגלה מול עיניי לאחרונה הספר המונומנטלי “אַחַר המבול“, ששכן אחר כבוד במדפיי והמתין לשעת הכושר. ואין לך שעת כושר טובה יותר מאשר עכשיו, רגע לפני פרשת נח שעיקרה סיפור המבול והאנושות החדשה שנוצרה מבין מצולותיו. והנה לפני שנתיים כעת חיה כתבתי על סיפור בני האלהים ובנות האדם, ולראשונה בישראל חשפתי את דוקטורטו המופלא של ד”ר גיא דרשן שבין השאר הציע פירוש נפלא ומאיר עיניים לסיפור החידתי הזה. בינתיים הדוקטורט יצא כספר, אירוע שבדרך כלל מסתיים באכזבה משמימה לקורא הממוצע שנאלץ לצלוח ז’רגון אקדמי עמוס הערות שוליים כדי ליהנות מתובנה אחת או שתיים – אך לא כאן. ‘אַחַר המבול’ מצליח לתמצת ב- 260 עמודים כתובים ברהיטות ובסדר מופתי, את כל התיזה המעמיקה והממוסמכת שהוצגה בדוקטורט על חידושיו המרתקים – והרי החידושים ועיקרם תחילה:

קראו עוד

אנֹכי העיט – אברם, אכילס, קזאנצידיס

התנצלות המחבר: מכיוון שעול טרדות הפרנסה השתרג על צווארי (אני במעבר תפקיד, וקשה חפיפה לישראל כספחת) לא זכיתי להשלים את המדרש היווני שפצחתי בו בפרשת לך-לך. בשורות הבאות אני משלים את חובי לאנושות בכלל ולמלכות יוון בפרט, אלא שהדברים נכתבו כלאחר-יד, מקוצר רוח ומעבודה קשה.

תקציר הפרק הקודם

Woman_Bouzouki_Birdב’ציפור ישראלית בגלות יוונית‘, ניסיתי להסביר את משמעות הבהמות והציפור(ים) בברית בין הבתרים. פתחתי בפירושו האלגורי של פילון, המשכתי לפירושו ה’גלותי’ של הרד”ק, ולבסוף הצגתי את פירושו (הגלותי אף הוא) של רד”צ הופמן ולפיו הבהמות המשולשות הן שלושת דורות גלות מצרים, והציפור היא הדור הרביעי שעתיד להשתחרר ולצאת ממצרים. הקישור בין גלות לציפור הזכיר לי פיסקה ארוכה בתיקוני הזוהר שדורשת כמה וכמה פסוקים ‘ציפוריים’ כמכוונים לגלות ישראל \ השכינה, היא ה’אימא הקדושה’ עליה נאמר “שלח תשלח את האם”.

מכאן הפלגתי על כנף ציפור אל השירה היוונית המודרנית בה גיליתי באופן מפתיע את המוטיב המשולש גלות-ציפור-אמא החוזר שוב ושוב בכמה שירים מפורסמים מאוד (לפחות ביוון, מקווה שבזכותי גם בישראל…)
מה שנשאר להסביר באותה ברית בין הבתרים הוא מה תפקידו של… קראו עוד

ציפור ישראלית בגלות יוונית

בפוסט הקודם זכיתי לחשוף לאור עולם את ההקבלה היוונית המפתיעה שגילה ד”ר גיא דרשן בין האנקדוטה המוזרה אודות בני האלהים ובנות האדם שבסוף פרשת בראשית, לבין סיפורי החרבת הארץ על ידי זאוס כתוצאה מקנאתו ב’בני התערובת’ שנוצרו מזיווגי אלים-אלות עם בני\בנות אנוש.μάτια μου
אבל להשוות בין סיפורים עתיקים זה קללל – מה שהולך לקרות עכשיו הוא השוואה חוצת דורות ותקופות, בין מוטיב הציפור והגלות שבברית בין הבתרים וגלגוליה ביהדות, לבין שירים יווניים מפורסמים בני המאה ה-20. כבונוס לקורא הסבלני, בסוף הפוסט יצורפו גם שני שירים מתורגמים במתנה, האחד של דלאראס (מוכר לנו כ’עיניים שלי’) והשני של לא אחר מאשר סטליוס קזאנצידיס תנצב”ה (והמחמיר לנגנו ברקע הקריאה תבוא עליו ברכה).

קראו עוד