Home » מקרא » הדף היומי ונוסח המקרא – שקלים יד-טו

הדף היומי ונוסח המקרא – שקלים יד-טו

הדף היומי (מסכת שקלים, ירושלמי) זימן לנו במפתיע לא פחות משלושה מקומות בהם יש לתרגומי\נוסחי המקרא השונים משמעות פרשנית המתקשרת לסוגיה.

סוף דף יד:

קרייא מסייע לר' יהודה בן לקיש: 'וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים' (שמ"א יד יח).

כלומר, ר' יהודה בן לקיש מוכיח מפסוק מפורש כי בימי שאול הארון יצא עם ישראל למלחמה מול פלשתים, ושאול אף מבקש מאחיה הכהן לשאול בו – ומכאן שהיו לישראל בזמן ההוא שני ארונות, ולא רק אחד.
אלא שפסוק זה מעורר תמיהה-רבתי: היכן מצאנו ששואלים בארון?! ואגב, גם המשך הפסוק עמום: "כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – ?

והנה, תרגום השבעים מתרגם:
προσάγαγε τὸ εφουδ = הגישה האפוד! (השוו שמ"א ל ז: הַגִּישָׁה נָּא לִי הָאֵפוֹד).

דף טו.

אמר ר' יוחנן: הוא יוחנן הוא יואחז. והא כתיב: 'הַבְּכוֹר יוֹחָנָן'! (דה"א ג טו) – בכור למלכות.

ר' יוחנן דן בפסוק מדברי הימים המונה את בני יאשיהו: "וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם".
המוזר בפסוק הוא השם הראשון – לא מצאנו בשום מקום שליאשיהו היה בן בשם יוחנן, ולעומת זאת מצאנו שהיה לו בן בשם יהואחז (מל"ב כג ל) – ולהיכן הוא נעלם?תירץ ר' יוחנן (!…) שיוחנן זה הוא-הוא יואחז.

והנה באחת מגרסאות תרגום השבעים לפסוק זה (הלוקיאנית) כתוב:
πρωτότοκος Ιωαχαζ = הבכור יואחז!

דף טו:

מאי טעמא דר' יהודה? דכתיב: 'לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' וגו' (דברים לא). על דעתיה דר' יהודה דו אמר הכין: היה ס"ת נתון כמין גלוסקייא עשוי לו מבחוץ והיה ס"ת נתון בתוכו. מאי טעמא דר' מאיר? דכתיב 'ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך' (שמות כה). על דעתיה דר"מ דו אמר אין מוקדם ומאוחר בתורה, אלא 'ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך' ואח"כ 'ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה'.

כדי להבין זאת, נצטט את הפסוקים בשמות כה:

י וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים…
טז וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ….
כא וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.

השאלה על דעת ר' מאיר ברורה – בפס' טז נאמר שיש לתת את (לוחות) העדות אל הארון, ואחר כך בפס' כא נאמר שיש לשים את הכפורת על הארון (=ובכך לסגור אותה). מהו אם כן פשר התוספת בסוף פס' כא החוזרת על הנאמר קודם, ולפיה יש (שוב!) לתת את העדות אל הארון?
מתרץ ר"מ, שאין מוקדם ומאוחר בתורה, ואכן הסיום של פס' כא שייך לעיל (לפס' טז). לעומתו, ר' יהודה מתרץ שהכוונה בכלל לספר התורה שנכתב על-ידי משה לפני מותו, כמתואר בדברים לא ("לקֹחַ את ספר התורה הזה…").
והנה בחומש השומרוני, חסרות המילים "אשר אתן אליך" בסוף פס' כא, וכך נקרא הפסוק: 'ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת'.
גירסה זו מתאימה יותר לדעת ר' מאיר, לפיה מדובר על אותה 'עדות' עליה דובר קודם לכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים