Home » עבריוּת » על פלמנקו, יהדות וירושלים

על פלמנקו, יהדות וירושלים

לטובת אותם בודדים שלא נתקלו בגיליון האחרון של “קריה נאמנה – בטאון ועד עדת הספרדים” (גליון מס’ 3, כסלו תשע”ד, נובמבר 2013), הרי שזכיתי וצילום ממנו שֻׁלַּח אליי בדואר, ע”י החכם ש”צ לוינגר מספריית “יד הרב ניסים”, שזוכה לקבל את הגליון האמור כל פעם שהוא יוצא.

הגיליון כולל דף אחד שעורר בי תחושות דז’ה-וו עליהן אכתוב מייד –
אבל קודם כל, הנה הדף מתוך הגיליון הנדיר (לחצו להגדלה – בחלון חדש):

פלמנקו מירושלים - קרן יוחנן

דה-ז’ה-וו 1

בגיליון מרואיינת הרקדנית ופעילת הפלמנקו קרן יוחנן, שהשתתפה בכנס לכבודו של  לואיס דה לסאמה, הסופר הספרדי שכתב את “שושנת דוד”. בין השאר, אומרת קרן את המשפט הבא:

פרט שאינו ידוע כל-כך, הוא שיש לה [למוסיקת הפלמנקו] שורשים שינקו ממסורות מוסיקליות יהודיות: ישנו סגנון הנקרא Peteneras בו אפשר לראות את הנוכחות היהודית, הן במילים והן במוסיקה.

כראיה למקורו היהודי של סגנון הפֶּטֶנֶרַאס, מצוטט השיר הידוע הבא:

לאן את הולכת, יהודיה יפה,

כה חגיגית, ובשעה שכזו?

מחפשת אני את רֶבֶּקוֹ,

שיהיה בבית-הכנסת…

¿Donde vas bella judía,

tan compuesta y a deshora?

Voy en busca de Rebeco

que estará en la sinagoga… 

הנה גירסה מקוצררת ומהירה של השיר, באדיבות ניניו דה-בלה:

וזו הגירסה המלאה (אודיו בלבד – המילים ה’יהודיות’ בדקה 1:50).

ואיזכור זה מזכיר לי את מה שכתבתי כאן על הפטנרה, כדוגמה למלודיות היפות שיש בפלמנקו – אמנם כפי שרמזתי שם, יש מגדולי הפוסקים שחלקו על השיוך היהודי של הפטנרה, בטענה כי השם ‘רֶבֶּקוֹ’ כלל אינו יהודי, וכי נערות יהודיות לא נהגו ללכת לבית-כנסת (מה שנכון אף בימינו…) – ראו על כך כאן (בספרדית).
אגב, מי שיטרח לקרוא את הקישור, יוכל להשוות את הניתוח הטקסטואלי המעמיק של פיסת השיר הזו, לניתוחיהם של… חוקרי המקרא – די דומה!

דה-ז’ה-וו 2

בראיון, מוסיפה קרן ומסבירה מה מיוחד בחיבור בין הפלמנקו ובין ירושלים:

בימינו הפלמנקו מתפתח בירושלים, והעיר הקדושה מייצרת עוד ועוד זמרים, נגנים ורקדניות.

אמנות הפלמנקו דורשת התעמקות וחקירה, וירושלים מושכת אליה אמני פלמנקו בדיוק משום שאופיה תואם.

וזה הזכיר לי שוב את ניניו דה בלה – שאת פירות תרגומיו וסרטוניו אני משתף גם בבלוג הזה מדי פעם – והוא העלה כבר לפני כשנה וחצי את הסרטון הבא, בו מתאר פאקו דה לוסיה את משיכתו לעיר טולדו (=ירושלים דספרד!), העיר ש”מעבירה אותי אחורה בציר הזמן”, ובה הוא מגלה את השורשים היהודיים שבפלמנקו – לדבריו “גיליתי פרטיטורות של יהודי ספרד, ובהן יכולתי לראות את ההשפעה העמוקה שיש למוסיקה הזו בפלמנקו”:

דה-ז’ה-וו 3

אם שמתם לב, את הכתבה מעטרת תמונה של רקדנית פלמנקו.

אם שמתם לב, בפוסט הזה בו קוננתי על האסוציאציה האוטומטית אותו מעורר המושג ‘פלמנקו’ אצל הישראלי הממוצע, השתמשתי – במקריות מוחלטת! – באותה תמונה בדיוק (4 פעמים…) –

פלמנקו - מה זה באמת?

2 תגובות על “על פלמנקו, יהדות וירושלים

  1. Pingback: פאקו דה-לוסיה – 1947-2014 | ארץ העברים

  2. Pingback: למה אני אוהב פלמנקו? | ארץ העברים

ענני נא!