יעקב בבית יוון – אודיסיאה עברית

במטרופולין (מיוונית: μητροπολις) בו אני עובד, נישא זה מכבר ריח הסופגניות (מיוונית: σπόγγος) באוויר (מיוונית: ἄηρ), והמנגנון (מיוונית: μάγγανον) הביולוגי (מיוונית: βίο-λόγος) שבגופי שרוי זה מכבר בחנוכה – וזו, אם זה לא ברור, רק דוגמה (מיוונית: δογμα) להשפעה היוונית הגדולה על העם העברי:)

יעקב ואודיסאוס (נניח)

יעקב ואודיסאוס (נניח)

אז מכיוון שהמגזר הדתי מעלה באוב מדי חנוכה את הוויכוח על תרבות יוון והשפעתה עלינו, ומכיוון שבצירוף מקרים מפתיע פרשות השבוע האחרונות והבאות עוסקות ביעקב אבינו, נוכחתי לגלות כי מסכת חייו של יעקב ארוגה מחומרים המזכירים אם במעט ואם בהרבה את… מסכת חייו של אודיסאוס – מגיבוריה הקלאסיים של יוון העתיקה. למרבה הפלא לא מצאתי מקור כלשהו שמציג את כל קווי הדמיון המעניינים האלו, אשר על כן אזרתי כאכילס חלציי ועשיתי את העבודה בעצמי – והרי התוצאה לפניכם.  קראו עוד

יָפָה כַלְּבָנָה – על זוגיות יהודית ותרבות המערב

moon_loveלפני כמה שבועות, במעין הכנה לט"ו באב, השתתפתי בסדנת זוגיות מצויינת של אילן והילה יפרח (לא, אני לא מקבל אחוזים:), ותוך כדי עלו בי מחשבות מהורהרות על מקורותיה של הזוגיות היהודית. מנחי הסדנה הסתמכו לא מעט על תובנות, כלים ומחקרים מליבה של 'תרבות המערב' (שיטת אימאגו, ג'רי צ'פמן, ג'ון גוטמן ועוד), אבל ניסו לעטוף את הכל בתפיסה יהודית אותנטית המלווה פה ושם בציטוטים מהמקורות. הבעיה היא שאין כל כך מה לצטט. בספר המלווה את הסדנה יש ציטוטים לא ממש קשורים מהאדמו"ר מפיאסצנה (על אנוכיות), מספר שמות (על הכרובים), ממדרש רבה (על אדם שנתן צדקה לגרושתו), מרבי נחמן (על נקודת הטוב) וכן הלאה – אבל אין כמעט שום מקור יהודי רשמי שמדבר פשוט על זוגיות!

קראו עוד

מֶההה כֹּל הצאן הזה?! האובססיה של יעקב עם הצאן

מאז שמרטין בובר ופרנץ רוזנצווייג הפכו אותה לגיבורת הפירוש המקראי, מהווה המילה המנחה בסיס לכל ניתוח ספרותי של פרשיה במקרא. מאז התפתח המחקר והחל לחפש לא רק מילים זהות, אלא גם מילים דומות, ולא רק מילים דומות, אלא אף מילים מאותו 'שדה סמנטי' (עד כדי שיוך של פעלים שונים לחלוטין כמו הל"ך, יש"ב, קו"ם, לאותו שדה סמנטי של 'תנועה'!…). ואגב, מסתבר שלא צריך שבעה או עשרה איזכורים כמו בדוגמאות הספורות שהביא בובר, אלא מספיקות גם שלוש (!) מילים דומות – ואפילו מאותו שדה סמנטי בלבד – כדי לשוש על הסיפור כמוצאי שלל רב ולמצוא בו רמזים נסתרים (ראו למשל 'הסיפור במקרא', עמ' 97-93).
כיוון שכך אחזתי גם אני במידה זו והתחלתי לספור כמה פעמים מופיעות בהמות הבית בסיפורים שונים, וכפי שהראיתי לדעת בסיפור אירוסי רבקה (בראשית כד) שם מופיע הגמל 18 פעם, ונכון יותר היה לקרוא לו סיפור גמלי אברהם, עיינו שםקראו עוד

לא דיברנו עוד על אהבה

"וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ"

Jacob_Kisses_Rachel

"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל…"

זוהי הפעם הראשונה בספר בראשית שבה מוגדרים היחסים בין גבר לאשה על פי ההיבט הרגשי שלהם – ולא על פי פונקציית הרבייה שלהם ("וידע") או היעדרה.
(יעל פלדמן, למה לא אהב פרויד את יעקב? עמ' 367)

וכך, עם נטיית הפועל היפה הזאת, "ויאהבה" – רק מלה אחת, אבל הדקדוק העברי מאפשר לה להכיל רגש, זמן, גבר ואשה – הגענו אל האהבה הראשונה של גבר לאשה בתנ"ך.
(מאיר שלו, ראשית: פעמים ראשונות בתנ"ך, עמ' 25)

אמנם הפועל אה"ב מופיע כבר בפרשה הקודמת – "אֶת בִּנְךָ… אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" – אבל כמו שציינו פלדמן ושלו, כאן זו הפעם הראשונה בו מובעת אהבת גבר לאשה, ובמילה אחת! ואכן הגמישות העברית מפליאה, בייחוד אם נשווה לתרגומים של מילה זו כמו תרגום השבעים ליוונית (καὶ ἠγάπησεν αὐτήν), תרגום הוולגטה ללטינית (et in tantum dilexit eam) או תרגום המלך ג'יימס לאנגלית (and he loved her). קראו עוד