אמר רב חסדא:
שבעה זהבים הם – זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פַּרְוַיִם…
זהב פַּרְוַיִם – שדומה לדם הפרים (בבלי יומא מד ע”ב – מה ע”א).
מקור הביטוי ‘זהב פרוים’ הוא מדברי הימים ב ג, ו: “וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם” (ה-ו’ בקמץ כי זה סוף=פסוק). אבל זה כמובן לא מבהיר הרבה.
אז הערב לאחר לימוד הדף היומי עשיתי שיטוט קצר בין ספרים לבין אתרי אינטרנט, ולהלן תוצאותיו (ואם למישהו יש הערות, הארות, תוספות ורעיונות חדשים – אנא הגיבו למטה):
פרוים במקרא
הבעיה היא כמובן שהמילה פרוים הינה יחידאית במקרא – אם כי ישנן שתי מילים יחידאיות דומות נוספות:
- סְפַרְוִים (=שם עָם) במל”ב יז לא – “וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [קרי: אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם]”.
- פַּרְוָרִים (מגרשים?) – מל”ב כג יא – “אֶל לִשְׁכַּת נְתַן-מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים“
אבל גם זה לא עוזר יותר מדי…
צפון-ערב?
יהודה קיל ז”ל, בפירוש ‘דעת מקרא’ לדה”ב (עמ’ תקלד הערה 25), כותב כי “אחד הגיאוגרפים הערביים בימי הביניים מזכיר מכרות זהב בצפון-מערב מדבר ערב, במקום הנקרא סאק אל פארוין“, ומכאן אולי כי פרוים נמצאת אי-שם בערב-הסעודית של ימינו (כיום יש שם זהב, אבל שחור…)
פרו??
המלומד הספרדי בניטו אריאס מונטנו (Benito Arias Montano) שחי במאה ה-16, שיער כי ‘אופיר’ המקראית נמצאת בדרום-אמריקה, ומכאן העז לשער כי המילה ‘פרוים’ היא-היא פֶּרוּ (!), ולשון הרבים מתייחסת לשתי האמריקות (!!) – ראו על כך כאן, וכל מילה נוספת מיותרת:)
הודו???
מהמילה ‘ספרוים’ שהוזכרה לעיל אפשר להסיק אולי שגם ‘פרוים’ הוא שם של עם – ואכן, אם נטה אותה ללשון יחיד נקבל את המילה ‘פָּרְוָה’, המזכירה קאסטה הודית (טאמילית) הידועה בשם זה: Parava:
ואכן, כבר ב- 1837 שיער סיימון צ’יטי (Simon Casie Chitty) במאמר בשם Remarks on the Origin and History of the Parawas, כי “זהב פרוים” זה בא מהודו, על שם אותה קאסטה.
והנה ראו זה מצאתי, שהשערה זהה בדבר מוצאו של זהב פרוים מהודו, העלה כבר… ר’ משה אבן-עזרא, הפייטן הידוע! [אהממ, לא ממש… ראו עדכון להלן]
הנה קטע משיר שלו (מס’ 95 – ראו עמוד 443 [3] בקובץ בקישור זה) מתורגם לאנגלית ע”י החוקר ההולנדי אריה סחיפרס – לצערי אין לי את מילותיו העבריות המקוריות (שלחתי מייל לאותו סחיפרס בבקשה לקבל קצת פרטים – נקווה ונראה), אבל השורה האחרונה בשיר היא משהו כמו:
“על צוואר ספרו של מי הוא חורז ענקים, אשר להם זהב ההודים מפרוים לא ישווה” –
עדכון (27.12.13)- ר’ משה אבן-עזרא לא ידע על הודו ופרוים…
כאמור לעיל, שלחתי דוא”ל לאותו חוקר – שמו Aryeh Schippers (הוא מעדיף אריה שיפרס ולא סחיפרס) – והוא הפנה אותי למהדורה העברית של חיים ברודי בה השתמש.
למזלי, המהדורה נסרקה ע”י Hebrew Books, והנה השורה הגורלית, שיר צ”ה, עמ’ 99:
כלומר- ר’ משה אבן עזרא לא שיער בנפשו שיש קשר כלשהו בין הודו לפרוים, אלא אריה שיפרס הוא שהוסיף זאת מדעתו הרחבה מני-ים.
ואיך הוא ידע? לדבריו, הוא כבר לא זוכר – אולי ממילון לטיני-עברי ישן.
חיפשתי עוד קצת ומצאתי כאן (שנת 1830) וכאן (שנת 1878) למשל זיהוי שכזה – אולי משם הוא לקח את הרעיון?
אבל אני אומר – אין זו אלא רוח הקודש, בבחינת ברוך שחלק מחכמתו ליראיו…
פרוים ולשכת בית הפרוה
וכדי לסגור את המעגל יש לציין כמובן כי באותה מסכת יומא בה פתחנו, בדף מה. מבאר רב יוסף את משמעות המושג “בית הפרוה” המוזכר במשנה, כאחת הלשכות שהיו במקדש השני, ואלו דבריו:
מאי פרוה? אמר רב יוסף: פרוה – אמגושא.
אהה… אבל מה זה אמגושא?
כאן בא רש”י לעזרתנו ומפרש: “מכשף אחד בנאה ושמו פרווה.”
נראה קצת מוזר – למה שמכשף יבנה לשכה במקדש?
כאן נחלצים לעזרתנו בעלי התוספות, המצטטים את מחבר ספר ה’ערוך’: “יש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקודש עד שיראה עבודת כהן גדול והרגישו הכהנים בחפירה ומצאוהו וקרא אותה הלשכה על שמו”.
ואני מציע כי אולי מדובר במכשף הודי-טאמילי שהתגנב בימי בית שני למקדש כדי לאתר את הזהב האבוד שהביאו לשלמה אבות-אבותיו?….
אגב, יש לציין כי המילה ‘פָּרְוָה’ בעברית מודרנית (מעיל פרווה וכו’) הינה חידושו של בן-יהודה, ששאל אותה מהמושג “בית הפרווה” כפי שהבין אותו הוא – ראו כאן.
ראו ב’ויקימילון’, שלמילה ‘אמגוש’ יש שני מובנים: 1. כהן הדת הפרסית הקדומה. 2. מכשף.
וכן ‘חבר’ (חית בפתח, בית בקמץ), הוא גם ‘חובר חבר’, חבירם של האוב והידעוני, וגם ‘כהן של הדת הזורואסטרית’ (כמו ‘כי אתו חברי לבבל’. ביצה ו,ב).
במדרש במדבר רבה, פרשה יא,ג: ‘מהו פרוים, שהיה עושה פירות, ואומר: “בית יער הלבנון”. למה נקראת בית המקדש “יער הלבנון”? לומר לך: מה יער עושה פירות, אף בית המקדש, הצורות שהיו בקירותיו של זהב, שהיו מצויירין שם כל מיני אילנות – היו עושים פירות”. על דרך הפשט ייתכן, ש’פרוים’ קרוב ל’פאר’. זהב המשרה רגש של פאר וכבוד.
בס”ד כ”ד טבת ע”ד
לאברהם – שלום רב,
תודה רבה על המידע שהשבעים מתרגמים (דה”ב ג,ו): Pharuaim.
הווה אומר: הם הבינו שמדובר בשם מקום המתחיל בפ”א רפויה. מכאן יש למצוא סיוע לפירוש שהובא ב’דעת מקרא’ שמדובר ב’סאק אל פארוויו’ שבצםון חצי האי ערב, ולא בParava (לא שבהודו, לא שבאיראן ולא שברומניה).
בברכת שבת שלום, ש.צ. לוינגר
אל תתהה לסתירה אם תצליף פרוש רש”י לפרוים בגמרה לפירושו במקרא רש”י דברי הימים ב פרק ג
פרוים שם מקום ורבותינו פירשו שדומה לדם פרים מרוב שבחו ואדמימותו: פתרון הסתירה כאן https://www.youtube.com/watch?v=t1WBdSrEw8w&t=772s
התחלתי לשמוע ולא הבנתי דבר וחצי דבר – לכן הסרטון נקרא “טכנולוגיה של בלבול מוח”?! – אז אם אתה הדובר, אנא אמץ את המלצת הרמב”ם, מה שאפשר לומר בדף אחד, אל תאמר בשניים + אנא אמץ את המלצת המגיד מדובנה, לפיה קודם נועצים את החץ (=חושבים מה בעצם המסר) ואז מציירים את המטרה (=עושים סרטון שלם עם ציורים מסביב…)