השערת התעודות – מכה שכן כתובה בתורה

הכינוי ‘תורת התעודות’ מזכיר לי קצת את הספר המכונה ‘תורת המלך’ – בשני המקרים מדובר באוסף של השערות, שזכו (בעברית בלבד!) לכינוי ‘תורה’, שניהם מטרידים בעיקר יהודים דתיים, הבסיס הראייתי שלהם די רעוע, אבל אי אפשר להכחיש שיש שם מדי פעם משהו…
אז הנה דוגמה למשהו שיש בה, באותה תורת השערת תעודות ותיקה, היישר מפרשת השבוע הקודם – פרשת ‘וארא’ (הדוגמה מופיעה גם אצל ברוך י’ שורץ, “התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה“, בתוך: ספרות המקרא – מבואות ומחקרים, א (תשע”א), עמ’ 187-191).

“והיה הדם לכם לאות על התעודות”…

מכת הדם (שמות ז, יד-כד) היא המכה הראשונה שנצטווה משה להכות את מצרים, והיא מהווה מעין ‘הגדלה’ של האות האחרון שנתן ה’ למשה להראות לעם (ד ט). אלא שעיון בפסוקי מכת הדם מגלה מייד כי שני סיפורים מקבילים לפנינו:
קראו עוד

מ”שלג כזה עוד לא היה” ועד “בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ”

הערב הגעתי למוסף ‘דיוקן’ של מקור ראשון משבת שעברה (י”ז טבת תשע”ד), ונעצרתי בסקירה המרתקת והשנונה של חגי סגל אודות סופת השלגים הנוכחית – ואלו שהיו לפניה:

בנוסף לכל הצרות האחרות… לשלג יש השפעה על מצב הזיכרון. כשהוא יורד בכמות גדולה מהממוצע אנשים נוטים לשכוח שכבר היו דברים ושלגים מעולם.

ומסתבר שאכן היו שלגים מעולם:

ככל הזכור לי, ב- 1992 כולם נזכרו בשלג הכבד שירד בארץ בחורף 1950… בעיצומו של השלג הגדול ב-1950 כתב אחד ציין שהשלג אמנם מרשים ביותר, אך אינו מתקרב לשלגי 1920
בעיתון ‘דואר היום’ דיווחו ש”משנת 1888 לא ירדו מבולים חזקים כהשתא”…

ומי יודע מה כתבו ב- 1888?…

קראו עוד

המסע לארץ פַּרְוַיִם – בעקבות הדף היומי

אמר רב חסדא:
שבעה זהבים הם – זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פַּרְוַיִם…
זהב פַּרְוַיִם – שדומה לדם הפרים (בבלי יומא מד ע”ב – מה ע”א).

מקור הביטוי ‘זהב פרוים’ הוא מדברי הימים ב ג, ו: “וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם” (ה-ו’ בקמץ כי זה סוף=פסוק). אבל זה כמובן לא מבהיר הרבה.
אז הערב לאחר לימוד הדף היומי עשיתי שיטוט קצר בין ספרים לבין אתרי אינטרנט,  ולהלן תוצאותיו (ואם למישהו יש הערות, הארות, תוספות ורעיונות חדשים – אנא הגיבו למטה):

קראו עוד

העברים בספר שמות

הביטוי “ה’ אלהי העברים” החוזר לא פחות משש פעמים בפרשות שמות-וארא-בא (ג יח; ה ג; ז טז; ט א; ט יג; י ג), והביטויים הנוספים המאזכרים את הכינוי ‘עברי’ בפרשות אלו (“המילדות העבריות”, “איש עברי”),  מעוררים את השאלה הפשוטה:

מיהם העברים?

קראו עוד

למה אני אוהב פלמנקו?

פלמנקו - מה זה באמת?

מדי פעם אני נוהג לשאול אנשים מה אומרת להם המילה ‘פלמנקו’, משחק אסוציאציות מה שנקרא.
ב- 100% (כך!) מהמקרים התשובה היא: “רקדניות עם קסטנייטות” (או לחלופין: “האלה שרוקדות עם הזה” וכדומה:)
איך קרה שעולם מוזיקלי שלם ומורכב, בעל היסטוריה ארוכת שנים, צומצם לכדי רקדניות עם קסטנייטות ואולי כמה חוגים לילדות קטנות במתנ”ס?!

קראו עוד