ביקורת המקרא והמהפכה הבורגנית – ‘על המשמר’ נגד קאסוטו

אגב כתיבת הפוסט הקודם שעסק בתנועה הסוציאליסטית היהודית ויחסה למקרא, גיליתי את הסיפור המעניין הבא המשלב את ביקורת המקרא, הסוציאליזם העברי של השומר הצעיר, ו… פרופ’ מ”ד קאסוטו. וכך היה המעשה:

שניים אוחזין בטליתו של קאסוטו

בערב שבועות תשי”ג (יוני 1953) התפרסמה במוסף ‘על המשמר’ כתבה של איש הלשון והדקדוק יעקב רבי לרגל מאתיים שנה להולדתה של השערת התעודות. על כתבה זו למדתי דווקא מתגובתו המתנגדת של החבר ד”ר יוסף ושיץ מה- 5/6/1953 (בארכיון “עיתונות יהודית היסטורית”), שכן הכתבה המקורית של רבי לא נסרקה לארכיון. אגב, מהמעט שדליתי אודותיו מהאינטרנט עולה כי ד”ר (את התואר קיבל לאחר פטירתו) יוסף ושיץ היה חוקר של החברה הערבית בישראל וכתב בעיתון השומר הצעיר “על המשמר”. אני לא יודע מה הביא אותו לעסוק גם בחקר המקרא ועד כמה התעמק בכך, אבל מדבריו נראה כי דווקא שלט לא רע בתחום.

ונחזור לענייננו – אם תלחצו על הקישורים הבאים: חלק 1, חלק 2, תוכלו לקרוא את הכתבה בה תוקף יוסף ושיץ את יעקב רבי על כך שהעז – בעיתון על המשמר! – לשבח את פרופ’ מ”ד קאסוטו:
קראו עוד

“הקומונה יסוד התורה” – על סוציאליזם יהודי והמקרא, לזכר האחד במאי

התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים (אב"ן פולאק)

התנ”ך והתנועות הסוציאליות בעמים (אב”ן פולאק)

היום הוא האחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי – אמנם כקפיטליסט בורגני ממוצע קשה לי להזדהות עם היום הזה, ובוודאי שלא אחרי הקישור הבולט שלו לסטאלין וחבר מרעיו – אבל נזכרתי בספר מעניין עליו רפרפתי בזמנו, הנקרא “התנ”ך והתנועות הסוציאליות בעמים” מאת ההיסטוריון פרופ’ אברהם נ’ פולאק, וחשבתי כי לא אמנע טוב מבעליו ואסקור אותו כאן. ובכן, כיתתתי רגליי לספריה ומצאתי אותו (ראו עדות מצולמת משמאל), אלא שאז גיליתי בסופו נספח, שהתברר כמעניין יותר מהספר עצמו. קראו עוד

הפרופסור (קויפמן) והרב (שרלו) – על מוסר ופולחן

שאלה תיאורטית: אתה הולך לתומך ברחוב, ופתאום מישהו קורא לעברך: “צדיק! בוא, אתה בדיוק עשירי למניין!” והנה עוד זה מדבר, קורא לך מאן-דהו אחר: “צדיק! בוא תעזור לארוז מנות לקמחא דפסחא!” – מה היית עושה? (השאלה מנוסחת בלשון זכר, והיא אכן מכוונת לגברים [דתיים] בלבד:)

אם כמו רוב הדתיים הנורמטיביים היית בוחר ללכת להשלים מניין, קלעת לדעתה של התורה – שכן כבר בתחילת פרשת השבוע שלנו (קדושים – ויקרא יט) מוקדשים ארבעה פסוקים שלֵמים (ה-ח) לדיני קרבן השלָמים ובסופם מובטח עונש כרת (!) למי שלא יאכל את הקרבן בזמן. למצוות צדקה (לקט, שכחה ופאה) לעומת זאת, מוקדשים שני פסוקים בלבד (ט-י), ולא מופיע בהם כל איום בעונש. כלומר – הקרבנות קודמים הן בסדר והן בחשיבות לצדקה.

אך מה היו אומרים על כך הנביאים? את ההיפך הגמור, מסתבר:
קראו עוד

על מוסיקה וסמים – סיפורו מכמיר-הלב של נִינְיוֹ מִיגֶל

במוסף ‘שבת’ האחרון של מקור ראשון כתב פרופ’ שלום רוזנברג אודות ה’עסקה עם השטן’ הנעשית ע”י המתמכרים לסמים. ובצירוף מקרים (?) מעניין, יום למחרת אותה שבת – ב- 20.4 – חל ‘יום המריחואנה הבינלאומי’, בו חבורות של מסטולים בכל העולם מצליחים לגרום לי לפחות, כמי שמזדהה עם משה פייגלין בנושא הלגליזציה של הקנאביס, להרהר שוב בנחיצות הצעד הזה… (אין באמור משום תמיכה ו\או שידול ו\או עידוד בין במעשה בין במחדל וכו’ וכו’:)

בכל מקרה, צירוף המקרים הזה הזכיר לי פתאום את סיפורו הכמעט לא-ייאמן של גיטריסט הפלמנקו שהיה מכור לסמים כמעט עד סוף חייו, נִינְיוֹ מִיגֶל (Niño Miguel):

קראו עוד

הגדה של פסח – המהדורה הביקורתית

לקראת ליל הסדר הקרב ובא, חשבתי לנסות ולהחיל על ההגדה של פסח את כלי מחקר המקרא הידועים – ביקורת נמוכה וביקורת גבוהה. כמובן שמקוצר הזמן לא העמקתי יותר מדי (למי שיש מנוי לכותר יכול לעיין למשל כאן), אבל העיקר שיצאתי ידי חובת דבר תורה לליל הסדר לפחות לשנתיים הקרובות:)

ביקורת נמוכה – חלק א: השוואת נוסחים

כידוע, גרעינו של נוסח ההגדה הינו קדום מאוד, ויש אומרים שזהו הטקסט החז”לי הקדום ביותר שהשתמר. כמובן שברבות השנים נוספו ועובדו מחדש קטעים שונים, וכבר בימי הגאונים היו שני נוסחים ראשיים: ארץ ישראלי ובבלי.
מכיוון שנוסחים קדומים אלו אינם נאמרים היום כפי שהם (ככל שידוע לי, כמובן), חשבתי להציג את ההבדלים בין שני הנוסחים המרכזיים המתועדים שבידינו, הלא הם נוסח ההגדה המקובל בקהילות אשכנז, ונוסח הרמב”ם
לא התייחסתי להבדלים קלים או להבדלי סדר בתוך משפט, אלא אם יש להם (לדעתי) חשיבות:

קראו עוד