נוסח המקרא – פרשת חיי שרה

(ליקוטי ניצוצות מהביבלי”א העבראיק”א שטוטגארטנזיה – BHS)

סופו של הפסוק הראשון בפרשה (בראשית כג א) נדמה כאריכות דברים מיותרת:

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

ואכן רש”י במקום, ומקורו במדרש חז”ל כמובן, מסביר כי התוספת באה ללמדנו שכל שנותיה היו שוות לטובה.

אך מסתבר כי הן תרגום השבעים (=התרגום היווני לתורה) והן הוולגטה (=התרגום הלטיני לתורה) תרגמו בפשטות:

ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים

כלומר, ללא שלוש המילים האחרונות (וגם ללא החזרה הכפולה על “מאה שנה ועשרים שנה” – אך זה ניתן להסבר כתרגום ענייני ולא מילולי, מה שאין כן שלוש המילים האחרונות, שאין דרכם של התרגומים להחסיר מילים שלימות בפסוק).

קראו עוד

המתמטיקה של 318 חניכי אברם העברי

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת… (בראשית יד יד)

בראשית יד מלא בתמיהות, ואחת הפחות חשובות אך היותר מעניינות שבהן, היא פשר מספר חניכיו של אברם העברי, 318.

מילא 300, או אפילו 400 – אלו מספרים עגולים, המוכרים ממקומות אחרים במקרא (300 המלקקים של גדעון, 400 איש של עשו ועוד) – אבל דווקא 318?!

הצעות רבות הוצעו לפתרון התעלומה, והידועה שבהם היא הצעת חז”ל כי 318 בגימטריה = אליעז”ר, הלא הוא עבדו של אברהם – ומכאן שלמעשה רק הוא יצא עם אברם העברי למתקפה על ארבעת המלכים (ועל זה נאמר: נו, שוין…)

קראו עוד

אלהים ברא בראשית – על תולדות האמונה הישראלית

מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקב”ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת וכתבו לו ‘אלהים ברא בראשית’…

האמנם ‘אלהים ברא בראשית’?

מעשה זה ידוע לכל מי ששמע אי פעם על תרגום השבעים, אך פחות ידוע כי הדבר המוזר הוא, שבתרגום השבעים לספר בראשית שבידינו על כל נוסחיו וכתבי היד השונים שלו, התרגום זהה בדיוק לנוסח שלנו, שכך כתוב בתרגום:

ἐν ἀρχῇ ἐποίησεν ὁ θεὸς… (en archei epoieisen ho theos…)

ובעברית מקראית*: “בתחילה עשה האלוה…” – פשוט כך, בלי שינויים ובלי החלפות (למעט לשון היחיד – ראו להלן). התשובה הפשוטה היא, כמובן, כי ייתכן ובעלי המדרש האמור הכירו נוסח אחר של תרגום השבעים שאינו בידינו – אבל…

קראו עוד

ביקורת – out, מחקר – in!

Get your facts first. Then distort them as you please.
Mark Twain

ראשית, הַשֵּׂג את העובדות. אחר-כך סַלֵּף אותן כאוות נפשך… מרק טוויין.

מחקר המקרא* – למה להתעסק בזה בכלל?

שאלה טובה. בעצם, למה בכלל לעסוק במקרא?

התשובה הפשוטה היא שהמקרא הוא הדבר המשפיע ביותר על התודעה שלנו, כאנשים מערביים, יהודים ו(חלקנו) דתיים. רק לשם המחשה, אם ננסה לחשוב על הוויכוחים הגדולים באמת במדינתנו הקטנה, שורש כולם נמצא במקרא: התנחלות מול שטחים, דת מול מדינה, יהדות מול דמוקרטיה, מעמד האשה בפרט והאחר בכלל… – כל אלו נובעים ישירות מהמקרא ומהיחס שלנו אליו. גם השפה המשותפת שלנו עם רוב מדינות המערב הנוצריות מבוססת בעיקרה על המקרא (לטוב ולרע), ובתור אחד שחושב שיש לנו איזושהי בשורה אוניברסלית לעולם – חשוב לי להבין גם איך העולם מתייחס למקרא ‘שלנו’.

קראו עוד