Home » מקרא » המתמטיקה של 318 חניכי אברם העברי

המתמטיקה של 318 חניכי אברם העברי

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת… (בראשית יד יד)

בראשית יד מלא בתמיהות, ואחת הפחות חשובות אך היותר מעניינות שבהן, היא פשר מספר חניכיו של אברם העברי, 318.

מילא 300, או אפילו 400 – אלו מספרים עגולים, המוכרים ממקומות אחרים במקרא (300 המלקקים של גדעון, 400 איש של עשו ועוד) – אבל דווקא 318?!

הצעות רבות הוצעו לפתרון התעלומה, והידועה שבהם היא הצעת חז”ל כי 318 בגימטריה = אליעז”ר, הלא הוא עבדו של אברהם – ומכאן שלמעשה רק הוא יצא עם אברם העברי למתקפה על ארבעת המלכים (ועל זה נאמר: נו, שוין…)

אבל ההצעה המופלאה מכל הועלתה ע”י חוקר מקרא בשם סטנלי גבירץ (Stanley Gevirtz) במאמר בשם Abram’s 318.
גבירץ מצביע על העובדה המעניינת לפיה מספר זה בדיוק – 318 – מופיע בשני מקורות עתיקים נוספים:

  • בטקסט מצרי עתיק מתאר אמנחותפ ה- 3 את הגעתה של כלתו המיתנית, גילואפה, כשהיא מלווה ב- 317 נערות – ומכאן שסה”כ מנתה המשלחת (כולל הכלה) 318 נערות.
  • באיליאדה של הומרוס, מתוארים ארבעה ימי קרבות, שמניין ההרוגים בהם (כולל אלו שהוקרבו כקרבן) עמד בדיוק על 318.

לאור צירוף מקרים מופלא זה, מציע גבירץ את ההצעה הנועזת הבאה:

למה 318?!

ובעברית: 318 הוא סכום המספרים הראשוניים מ- 7 ועד 7 בריבוע (49):

318 = 7+11+13+17+19+23+29+31+33+37+41+43+47  !!!

למה שבע? כמובן, כי זהו מספר טיפולוגי ומקודש – ואגב, רשימת המספרים הנ”ל מונה בדיוק שנים-עשר מספרים – שוב, מספר טיפולוגי ידוע.

ואם אין ראיה לדבר, זכר לדבר יש בתרגום השבעים למילה “וַיָּרֶק את חניכיו” (או אולי קראו  וַיָּדֶק כמו הנוסח השומרוני, לשון דקדוק וספירה), שתורגמה כ- ἠρίθμησεν  = eirithmeisen, ממנה נגזרה המילה… אריתמטיקה! ומכאן שאברם ביצע חישוב אריתמטי כלשהו כדי להגיע ל- 318, מש”ל…

ואגב, גבירץ מסיים את מאמרו במשפט הבא:

318 - צירוף מקרים?!

“כמובן, העובדה כי 318 הינו מספר חניכי אברם, מספר הנערות במסיבת הכלולות, מספר הנפגעים הרשומים באיליאדה של הומרוס, וסכום 12 המספרים הראשוניים החל מ- 7, יכולה להיות לא יותר מצירוף מקרים מוחלט. האמנם?”

ועוד צירוף מקרים, דרך אגב – הפסוק המדובר הינו הפסוק הארבעה-עשר (=7X2) בפרק הארבעה-עשר בבראשית…


רעיון מסקרן נוסף שהוא מעלה במאמר, שגם המספר 42 החוזר פעמיים במקרא (מל”ב ב כד – הנערים שלעגו לאלישע, מל”ב י יד – אחי אחזיהו) הוא למעשה סכום המספרים הראשוניים מ- 1 עד 7 שבעת המספרים הראשוניים הראשונים (1+2+3+5+7+11+13 = 42, ותודה ל”בת פוטיפרע” על התיקון!) – מה שיכול להסביר אולי את התשובה לשאלה הגדולה מכולן – למה דווקא 42?!…

S. Gevirtz, “Abram’s 318”, Israel Exploration Journal 19 (2), 1969, pp. 110-113

6 תגובות על “המתמטיקה של 318 חניכי אברם העברי

  1. Pingback: הים של שלמה – בין נוסחאות לנוסחים | ארץ העברים

    • סליחה, טעות שלי- הכוונה ש-42 הוא סכום שבעת המספרים הראשוניים הראשונים! “…וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים”… תיקנתי בגוף הפוסט עם הפניה להערה.

  2. לא מבין במטמטיקה, אבל לגבי “וירק אברהם את חניכיו” – האם אין פה חילופי ק’ במקום צ’ פשוטים בין עברית וארמית; כמו שמוצאים בכתובת תל-דן (“ארק=ארץ”) וגם בכתובת בלעם בר-בעור כמדומני; כלומר “וירץ אברהם את חניכיו”?

    • זה רעיון! אם כי היה צ”ל “וירק\ץ את 318 חניכיו”, כלומר להקדים את המספר – ומה שיפה ב”וידק” זה שהוא נותן הסבר למה המספר בכלל מופיע!
      אגב, הפשט הוא כנראה לשון חימוש בנשק, כמו “אָרִיק חַרְבִּי” (שמות טו, ט), “וְהָרֵק חֲנִית” (תהלים לה, ג), וכך פירש הראב”ע לפסוק – אבל אין משיבין על הדרוש:)

  3. בס”ד ערב יוה”כ תשפ”ב

    318 הלוחמים שלוקח אברם למלחמה בכוח העודף של ‘ארבע המעצמות’, הם רק חלק מ’כח האדם’ של אברם. הוא אינו לוקח ‘את הנפש אשר עשו בחרן’, אנשים ‘מולדת חוץ’ שהגיעו מבוגרים לביתו של אברם, ואולי היה להם ניסיון קרבי מחייהם הקודמים.

    אברם בוחר דווקא ב’ילידי ביתו’, שחונכו על ידו וברוחו מיומם הראשון בעולם, וחינוך זה כלל ערכים הפוכים לגמרי מערכי הכוחניות. בחירה זו מצמצמת את הכוח, הן בכושרו הקרבי והן במספרו.

    אך כשם שה’ מורה לגדעון לצאת נגד מחנה מדין ב-300 לוחמים בלבד, כדי ללמד שה’ יכול להביא לניצחון גם בכח אדם מועט – כך אברם מצמצם את הכוח הלוחם ל-318 איש, שהצטיינותם אינה ב’טכסיסי מלחמה’ אלא בנאמנותם ללא סייג לערכי האמונה, הצדק והמשפט, ‘כי לא בכח יגבר איש’.

    בברכה, ש”צ

    אף קין קרא לבנו ‘חנוך’ מתוך ציפיה שבנו יגדל (בניגוד לאביו) כאיש בית, כאיש שלום הרחוק מלוחמנות כוחנית. ודווקא ‘חניכיו’ של אברם, שואפי השלום – הם המנצחים את הצבא המקצועי של ‘ארבעת המלכים’.

ענני נא!