המקור המרכזי לחלקו האחרון של ספר בראשית [=סיפורי יוסף]… מורכב ממקור J וממקור E. תוצאות מחקרנו הקודם מחייבות זאת, והן היו מתנפצות לולא ניתן היה להדגים זאת.
(יוליוס וולהאוזן, ספר עם שם ארוך ומייגע, עמ’ 52)

ארבע הפרשיות האחרונות של ספר בראשית – שמבחינת פרקיהן מחזיקות כרבע (!) מספר בראשית – פורשות בפנינו את המחזור המפליא של סיפורי יוסף, מנערותו שעמדה בצל קנאת אחיו, דרך זריקתו הכפולה לבור (בדותן ע”י אחיו, במצרים ע”י אדוניו) ועד לעלייתו המטאורית למשרת משנה למלך מצרים – משרה שבזכותה הצליח גם ללמד את אחיו לקח וגם להציל את משפחתו מרעב. אבל עיניהם של מבקרי מקרא פרוסים קפדניים ונטולי-רגש מימי וולהאוזן ואילך לא הסתנוורו מיופיו הפיוטי- דרמטי של הסיפור, והם ניגשו אליו, כהרגלם, חמושים באיזמלי הביקורת הניתוח והפירוק, להוטים למצוא את ה’תעודות’ הידועות המרכיבות אותו. אך כאן נכונה להם אכזבה – שני היבטים מהותיים במחזור סיפורי יוסף הצביעו על כך ש – Achtung! – מחזור סיפורים זה אינו מציית לכללי השערת התעודות שעבדו כה יפה בסיפורי האבות…
קראו עוד ⇐

מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקב”ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת וכתבו לו ‘אלהים ברא בראשית’…

האמנם ‘אלהים ברא בראשית’?

מעשה זה ידוע לכל מי ששמע אי פעם על תרגום השבעים, אך פחות ידוע כי הדבר המוזר הוא, שבתרגום השבעים לספר בראשית שבידינו על כל נוסחיו וכתבי היד השונים שלו, התרגום זהה בדיוק לנוסח שלנו, שכך כתוב בתרגום:

ἐν ἀρχῇ ἐποίησεν ὁ θεὸς… (en archei epoieisen ho theos…)

ובעברית מקראית*: “בתחילה עשה האלוה…” – פשוט כך, בלי שינויים ובלי החלפות (למעט לשון היחיד – ראו להלן). התשובה הפשוטה היא, כמובן, כי ייתכן ובעלי המדרש האמור הכירו נוסח אחר של תרגום השבעים שאינו בידינו – אבל…

קראו עוד ⇐