על שוורים ואנשים

פרק מט בבראשית מוכתר בדרך כלל בכותרת "ברכות יעקב לבניו", למרות ששלושת הבנים הראשונים כלל לא מתברכים, אלא להיפך. למעשה, למעט יהודה ויוסף שזוכים לברכה ארוכה ומפורשת, לגבי כל השאר לא ברור האם מדובר בברכה או בתיאור מצב.
שנית, בולט לעין חוסר העקיבות ושינויי הסגנון בין 'ברכה' ל'ברכה', זאת מעבר לניסוחים העמומים, האופייניים לשירה המקראית הקדומה.
ושלישית, ה'ברכה' פותחת בהבטחת יעקב להגיד לבניו מה שיקרה אותם אחרית הימים (פסוק א), אך התוכן ברובו כלל אינו קשור לכך (וידועים דברי חז"ל\רש"י כי יעקב אכן ביקש לגלות להם את הקץ ,אלא שהסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים).

תופעות אלו מעידות – לדעת המחקר המקראי – שאין המדובר ב'תיעוד מוקלט' של ברכת יעקב לבניו אי-שם בארץ גושן, כי אם באוסף של פתגמים (אפוריזמים) קדומים, מימי השופטים ככל הנראה, שאוספו להם יחדיו כדי לבטא את אופייו המיוחד של כל שבט וכדומה. אגב, ר' יצחק אברבנאל אינו רואה בעיה לטעון כי ראובן, שמעון ולוי קוללו ע"י יעקב כיוון שהם עתידים (!) לחטוא במדבר.
קראו עוד

יצהר – בחזרה למקרא עם אנשי ההר

השבוע הייתי ביצהר, כחלק מקבוצה של אנשים דעתנים ומעניינים מרחבי המגזר התוסס הנקרא 'הציונות-הדתית' (לשאלת 'יש כזה דבר בכלל צ"ד'? עיינו ברחבי המרשתת, לי אין כוח לזה:), שבאה לראות, לשמוע ולחוות, בהובלת תושבת יצהר החברה בקבוצה ועוסקת ב גידול עיזים גדיעת זיתים התנכלות לערבים פיתוח אתרי אינטרנט (!), טוב, לפחות אחד מהם הוא אתר ישיבת 'עוד יוסף חי'…
כמו חלק נכבד מעמיתיי לסיור, כיוון ששמעתי 'יצהר' החלו לצוץ בראשי נורות אזהרה, דגלים אדומים ואף שחורים – ומשהבטתי בפרשת השבוע הקרבה ובאה, הלא היא פרשת וישב, לא יכולתי שלא לראות בכך סימן משמיים, שכן בפרשה הזו כידוע מתגלע העימות הגורלי בין האחים לבין יוסף הצדיק, דמות המופת המקראית של אנשי יצהר – אותו יוסף שהצליח לחבר בין חלוציות ציונית לבין עמקי הקבלה והחסידות, אותו יוסף שנוא-אחיו, שלא יכלו דברו לשלום…
אבל בבחינת תיקון חטא המכירה, נכנסתי לרכב ונסעתי יצהרה.

קראו עוד