באוניברסיטת בר אילן מתקיים קורס בפקולטה למקרא, שבו מסבירים לסטודנטים את העיקרון הכללי של ביקורת המקרא בלי לחייב אותם ללמוד את המדע הזה על כל פרטיו ודקדוקיו. סיפרה לי סטודנטית ששמעה את הקורס הזה: ׳הייתי נדהמת מכל מה ששמעתי שם. ראיתי מיד שהם צודקים ואין אפשרות להתווכח על כך. ההוכחות משכנעות כל כך עד שאפילו עיוור יראה אותן ויקבל אותן. ואף על פי שהיה בכך כדי לפגוע אנושות בשלמות אמונתי, לא חדלתי מלקיים מצוות – אבל הייתי במבוכה גדולה. והנה, בשיעור האחרון סיפר לנו המרצה, שיש אדם אחד שהצליח להוכיח שאמונת ישראל לא נפגעה כלל על ידי ביקורת המקרא; והמרצה הסביר בקצרה את עקרונות השיטה הזאת׳.
(הרב מרדכי ברויאר, “מלחמות אבודות מראש“, מסכת ג, תשס”ה)

קראו עוד ⇐

מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקב”ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת וכתבו לו ‘אלהים ברא בראשית’…

האמנם ‘אלהים ברא בראשית’?

מעשה זה ידוע לכל מי ששמע אי פעם על תרגום השבעים, אך פחות ידוע כי הדבר המוזר הוא, שבתרגום השבעים לספר בראשית שבידינו על כל נוסחיו וכתבי היד השונים שלו, התרגום זהה בדיוק לנוסח שלנו, שכך כתוב בתרגום:

ἐν ἀρχῇ ἐποίησεν ὁ θεὸς… (en archei epoieisen ho theos…)

ובעברית מקראית*: “בתחילה עשה האלוה…” – פשוט כך, בלי שינויים ובלי החלפות (למעט לשון היחיד – ראו להלן). התשובה הפשוטה היא, כמובן, כי ייתכן ובעלי המדרש האמור הכירו נוסח אחר של תרגום השבעים שאינו בידינו – אבל…

קראו עוד ⇐