בעקבות הזמן האבוד – תעלומת השנים החסרות בתקופה הפרסית

זמן רב עבר מאז הפוסט האחרון, אך לא לשווא – בעקבות חג הפורים ובעקבות דיון פרובוקטיבי בפורום עצכ"ח, צללתי שוב לנבכי אחת הסוגיות המסובכות והמפליאות ביותר בהיסטוריה היהודית, הלא היא שאלת הזמן האבוד, או ליתר דיוק 169 השנים החסרות בכרונולוגיה המקובלת בישראל מימי חז"ל.

סדר עולם

הם שאפו לברוא שיטה כרונולוגית שלמה, לא תחסר בה אף חוליה אחת מן החוליות המחברות אותה, ואם אחת החוליות לא היתה מפורשה בתעודה היחידה שהיתה לפניהם וגם לא יכלו להוציא את הסתום מן המפורש, היו מבטלים אותה לגמרי…

במילים אלו מתאר א"א עקביא, בהקדמה לספרו המונומנטלי "סדרי זמנים בדברי ימי ישראל" (עמ' ט) את המפעל המונומנטלי לא פחות הנקרא "סדר עולם" (ס"ע). ס"ע הינו ספר שבגרסתו המודפסת מכיל כ- 40 עמודים בלבד, אבל מקפל בתוכו את תמצית ההיסטוריה היהודית מבריאת העולם ועד מרד בר-כוכבא – פרק זמן של כ- 4000 שנה! הספר חובר ע"י ר' יוסי בר חלפתא ומהווה את ה'אוטוריטה' הכרונולוגית שהיתה מקובלת בעם ישראל לפחות עד ימי הביניים – וכשמדברים על סדר זמנים "לפי חז"ל", מתכוונים למעשה אליו. אלא שכפי שרמז עקביא, שיטת העבודה של ס"ע עלולה היתה לגרום לבעיות כרונולוגיות, ואכן בעיה שכזו קרתה גם קרתה.

הצגת הבעיה

הבעיה עצמה די פשוטה במבט מלמעלה – למעשה, כל מי שלמד היסטוריה יהודית בסיסית יודע (טוב, אמור לדעת:) שבית המקדש השני נבנה בשנת 516 לפני הספירה, ונחרב בשנת 70 לספירה. כלומר – הוא עמד על תילו במשך 586 שנה (=516+70, ואני מתעלם מנושא שנת האפס לספירה הנוצרית). דא עקא, עפ"י המסורת המקובלת בישראל הבית השני עמד רק 420 שנה! (בבלי יומא ט ע"א, ערכין יב ע"ב ועוד).
מהיכן נובע הפער הגדול הזה, שכמו שאראה מייד, הוא אף גדול יותר?
כדי להבין זאת, אני מתכבד להציג את שיטת שלושת השלבים להצגת בעיות מורכבות: א-קונטקסט, ב-מיקוד, ג-פרטים.

שלב א – קונטקסט

סדר הזמנים מיציאת מצרים עד חורבן בית שני - לחצו להגדלה

סדר הזמנים מיציאת מצרים עד חורבן בית שני – לחצו להגדלה

באיור הקטן הבא (לחצו כדי להגדיל), ניתן לראות תרשים כרונולוגי המציג את סדר הזמנים מיציאת מצרים ועד חורבן בית שני – מימין לפי חז"ל, ומשמאל לפי המחקר המקובל כיום. ניתן לראות שקיימים פערים בין כל תקופה לתקופה, אבל הפער הבולט ביותר הוא המסומן באדום – תקופת ימי הבית השני (שימו לב שעפ"י המחקר מדובר ב- 584 שנה ולא 586, מסיבות שלא כאן המקום להיכנס אליהן). הדבר המעניין הוא, שהחל מימי אלכסנדר מוקדון (שנת 312- ליתר דיוק) ישנה הסכמה בין המחקר לחז"ל לגבי התיארוך. שנה זו נקראת השנה הראשונה למניין השטרות, והיא חלה בדיוק 1000 שנה לאחר יציאת מצרים לפי מניין חז"ל. הבעיה היא בתוך 1000 השנים הללו, וכמו שניתן לראות – בעיקר סביב ראשית ימי הבית השני.

שלב ב – מיקוד הבעיה

עכשיו נתמקד בתקופה הבעייתית – ומסתבר שהבעיה נעוצה ברשימת מלכי פרס, אותם אלו שבתקופתם אירעה שיבת ציון ונבנה הבית השני: בעוד שעפ"י המחקר המקובל מלכו בפרס לא פחות מעשרה מלכים בתקופה שנמשכה מעל 200 שנים, הרי שעפ"י חז"ל מלכו רק שלושה מלכים, בתקופה שנמשכה כ-50 שנה בלבד!

 תעלומת השנים החסרות בתקופה הפרסית - לחצו למעבר לשרטוט המלא)

תעלומת השנים החסרות בתקופה הפרסית –
לחצו למעבר לשרטוט המלא

באיור המוקטן הבא ניתן לראות בצורה סכימטית את הפער (העומד על 169 שנים), ולחיצה עליו תוביל לשרטוט המלא, בו ניתן לראות כי שורש הבעיה נעוץ ב"נקודת הפתיחה" של תיארוך הממלכה הפרסית –
עפ"י המקובל במחקר, כורש הפרסי כבש את בבל בשנת 538 לפנה"ס. אך עפ"י חז"ל, דבר זה קרה רק בשנת 367 לפנה"ס (או במושגי חז"ל, בשנת ג' ש"צ = 3390 לבריאת העולם). מכיוון שהן המחקר והן חז"ל מסכימים לגבי "נקודת הסיום" – סביב שנת 312 לפנה"ס (ימי אלכסנדר מוקדון ויורשיו) – הרי שהבעיה ברורה: חז"ל 'דחסו' את כל ימי האימפריה הפרסית לתוך סד זמן של 52 שנה, השאירו שלושה מלכים פרסיים על כנם ופיטרו את כל השאר…

שלב ג – הפרטים הקטנים

כמובן שההצגה לעיל היא מעט מטעה – אין לנו מושג האם חז"ל ידעו על קיומם של מלכים נוספים, והאם התכוונו לדחוס את התקופה הפרסית או לא (לגבי זה ארחיב בהמשך). עם זאת, כשיורדים לרמת הפרטים הקטנים מתברר כי חז"ל היו מודעים היטב לבעייתיות שיש בתקופה הזו, ולשם כך הם נאלצו לדרוש את פסוקי המקרא בצורה מעט חריגה – ראשית, הם צמצמו את מלכי פרס לשלושה בלבד למרות שבמקרא נקובים ארבעה שמות. ושנית, הם הקדימו את אחשוורוש לדריווש, למרות שמספר עזרא משתמע שאחשוורוש מלך אחרי דריווש.

ג1 – צמצום מלכי פרס לשלושה

המקרא מזכיר ארבעה שמות של מלכים פרסיים: כורש, דריוש, אחשורוש, ארתחשסתא. שלושת הראשונים ידועים ומפורסמים, ואילו הרביעי, נעבעך, מופיע רק בספרי עזרא ונחמיה – ועובדה זו כבר עתידה לעמוד לרעתו… (עפ"י המחקר, אכן היו 4 מלכים כאלו אחד אחרי השני – למעט העובדה שאחשוורוש קדם לדריווש, ראו להלן).
עכשיו, נקפוץ רגע לספר דניאל – דניאל הוגלה מירושלים לבבל עוד בראשית ימי נבוכדנצר, והוא מאריך ימים עד לימי כורש מלך פרס. ואז, "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" (י, א) נגלה לדניאל איש לבוש בדים (=מלאך) המוסר לו חזון ארוך ומפורט (פרקים י-יב) שנועד לגלות לו ברמז את אשר יקרה לעמו באחרית הימים. במסגרת החזון אומר לו האיש (יא, א-ג):

וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ.
וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן.
וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.

דריווש המדי המוזכר בפסוק א' הוא מי שמלך לפני כורש, למשך שנה אחת בלבד (גם עפ"י המחקר ידוע שהיו מלכים שקדמו לכורש, ביניהם מלכים ממדי). אם כן, יוצא שמלכות פרס עתידה למנות לכאורה ארבעה מלכים, בדיוק כמו שידוע לנו מהמקרא, והאחרון (ארתחשסתא) יעורר את מלך יוון – וכאן אין ספק כי מדובר באלכסנדר מוקדון – ובכך יסתיימו למעשה ימי מלכות פרס.

והנה למרבה הפלא, כך מפרש בעל סדר עולם את פסוק ב' הנ"ל: "זה כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית. ומה תלמוד לומר 'רביעי'? רביעי למדי." כלומר – אין בכלל ארתחשסתא, ומדובר בשלושה מלכים בלבד. והמילה "רביעי" בפסוק? היא בכלל מתייחסת לדריווש (שאמור להיות שלישי), כיוון שהוא רביעי לדריווש המדי, המוזכר בפס' א'…
הסבר זה נראה תמוה אף לרש"י במקום, המעיר כי "בספר יוסף בן גוריון כתוב שהיה לו בן, לכורש, שמלך תחתיו לפני מלוך אחשורוש, ושמו כמבישה" – ואכן, לכורש היה בן בשם כמביסס (=כנבוזי), עובדה שלא היתה ידועה כנראה לבעל ס"ע (אעיר רק כי בפרקי דר"א נכתב כי אחשוורוש הוא המלך הרביעי, ולא כאן המקום). גם יתר פרשני המקרא התלבטו רבות בביאור סדר מלכי פרס עפ"י המקרא – ראו כאן תרשים מפורט (מאת הדר הורן).

עכשיו, מה עשו חז"ל לאותו ארתחשסתא מספרי עזרא ונחמיה?!
ובכן, מסתבר שצירוף מקרים מופלא מאפשר לטעון כי ארתח' הוא-הוא דריווש. אלא שלשם כך עלינו לקפוץ לספר עזרא, היישר אל נקודת התפר שבין דריווש המוכר לנו לבין ארתח' האלמוני:

דריווש הראשון (באדיבות וויקיפדיה)

דריווש הראשון (באדיבות וויקיפדיה)

בפרק ו' מתוארת חנוכת בית שני שנעשתה בימי דריווש, ובפסוק טו ניתן לנו אף התאריך:

וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא (=והסתיים הבית הזה עד יום שלושה לחודש אדר, אשר היא שנת שש למלכות דריווש המלך)

בפרק ז' מתחיל למעשה סיפורו של עזרא עצמו, והוא כבר נכתב בעברית – וכך נכתב שם (פס' א-ז):

וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס, עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה… הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל… בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶך

כלומר, עזרא עלה מבבל בשנת 7 לאותו ארתח'.

כעת ניתן להבין את בעל ס"ע – כיוון שהוא ראה את פרק ז של עזרא כהמשך ישיר של פרק ו, צירוף המקרים המעניין לפיו פרק ו' (=6!) מציין את שנת 6 לדריווש, ואילו פרק ז' (=7!) מציין את שנת 7 לארתח', הספיקו לו כדי לאחד את שני המלכים הללו גם יחד ולטעון כי עזרא עלה בדיוק שנה אחרי חנוכת הבית השני, תחת אותו מלך בעל שני השמות – דריווש\ארתח' (המפרשים מסבירים בעקבות בבלי ראש השנה ג ע"ב, כי ארתח' הוא "שם המלכות", כמו "פרעה" במצרים).
המחקר מראה, כמובן, כי בין פרק ו' ל-ז' בעזרא מפרידות כ- 60 שנה…

אלא שכאן התעורר קושי – מעבר לעובדה כי ארתח' מוזכר פעמים רבות בהמשך ספרי עזרא ונחמיה אך ורק בשם זה, ולעולם אינו נקרא דריווש, הרי שיש פסוק אחר בספר עזרא ממנו משתמע בפירוש כי מדובר במלך נפרד, שכך כתוב באותו פרק ו', פס' יד: "וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס"! אלא שגם כאן עונים המפרשים בפשטות (שוב, עפ"י התלמוד) – כי ארתח' הינו שם כללי הן לכורש והן לדריווש. נו, שוין.

ג2 – הקדמת אחשוורוש לדריווש

עכשיו הגיע הזמן להיזכר במלך שלא הוזכר בפסוקים שצוטטו לעיל, הלא הוא אחשוורוש. איפה הוא נמצא ביחס לכורש ולדריווש\ארתח'?
מסתבר כי מחוץ למגילת אסתר בה הוא מככב, השם אחש' מופיע בשני מקומות נוספים בלבד – דניאל ט, א (שאינו רלוונטי כי הוא עוסק באחש' אחר, קודם בהרבה), ועזרא ד, ו – וכך כתוב בעזרא, בתיאור ההפרעות לבניין המקדש שהחלו כבר בימי כורש:

ד וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה* עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם. ז וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא

* שִׂטְנָה – יש הקושרים זאת לגזירת המן – ראו בהמשך לגבי הקשר למגילת אסתר.
הנה לנו כל ארבעת המלכים המהוללים, כאשר אחש' מופיע שלישי, לכאורה כממשיכו של דריווש (אם כי גם לפי המחקר לא ברור אם הוא בנו). אלא שגם כאן העדיפו חז"ל לשנות מהכתוב, וסברו כי אחשוורוש הוא אביו של דריווש, ולא בנו. אגב, דריווש לפיכך הוא בנה של אסתר = יהודי עפ"י ההלכה!…

לסיכום שלב ג – כך נראית רשימת מלכי פרס של חז"ל לעומת זו המוכרת במחקר:

מלכי פרס - חז"ל והמחקר

הקשר לפורים ומגילת אסתר (=עד כאן זו רק ההקדמה:)

טוב, ראינו שיש בעיה גם מהבחינה ההיסטורית (=חוסר של שנים רבות), וגם מהבחינה הפרשנית (=העמדה דחוקה של פסוקי המקרא).

אבל מה ההשלכה המעשית של כל זה? התשובה היא – מגילת אסתר:

עפ"י המחקר, כל סיפור המגילה התרחש בימי אחשוורוש (כְּסֶרְכְּסֶס) בן דריווש, סביב שנת 480 לפנה"ס, כלומר כ- 36 שנים אחרי חנוכת בית המקדש השני (נחנך כזכור ב- 516 לפנה"ס).
אם נבין את הרקע של התקופה נוכל לומר בלשון ציורית, שבעוד אנשי "העלייה הראשונה" מבבל נאבקים בקשיי פרנסה (כמתואר בחגי ובנחמיה) ומצליחים בעור שיניהם להקים את המקדש השני כנגד התנכלויות בלתי-פוסקות מצד צרי יהודה (כמתואר בעזרא) – הרי שבינתיים יהודי פרס יושבים על סיר הבשר ו"נהנים מסעודתו של אותו רשע (=אחשוורוש)", כלשון חז"ל. יתירה מכך – מרדכי היהודי, שנושא משרה רמה בחצר המלך, לא מעלה בדעתו כלל לעלות לארץ – לא לפני גזירת המן, וגם לא לאחריה!

לעומת זאת, עפ"י חז"ל, כל סיפור המגילה התרחש בימי אחשוורוש אבי דריווש (=אותו דריווש שבשנת 6 למלכותו נחנך המקדש), כלומר – כ- 16 שנים לפני חנוכת בית המקדש השני.
ואם נחזור לרקע ההיסטורי נראה שלפי חז"ל אירועי המגילה וגזירת המן היו למעשה "קטליזטור" לעלייה לארץ ולבניין המקדש. ולא זו בלבד שעזרא הסופר עולה מבבל בשנת 7 לדריווש (=ארתחשסתא), מייד לאחר חנוכת המקדש, אלא גם מרדכי עושה זאת – ועוד לפניו! שכך נכתב בעזרא (ב, א-ב): "וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה… אֲשֶׁר בָּאוּ עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן …" (מדובר בעלייה של ימי כורש, ויש בחז"ל דעה שהוא חזר לפרס ושב ועלה עם עזרא, בימי דריווש).

(לפירוט נוסף – ראו כאן: יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם – לוח זמנים למגילת אסתר והמסתעף )

מהמגילה ועד אלכסנדר מוקדון (עפ"י חז"ל)

והנה לשם נוחות לוח הזמנים של אירועי המגילה ושלהי מלכות פרס, עפ"י חז"ל:

3395 – שנת 3 לאחשוורוש, תחילת המגילה (המשתה הגדול).

3399 – שנת 7 לאחשוורוש, בוחר באסתר לאשה.

3404 – שנת 12 לאחשוורוש, עליית המן ומפלתו.

3405 – שנת 13 לאחשוורוש, היהודים עומדים על נפשם, נקבע חג פורים.

3407 – שנת 1 לדריווש בן אחשוורוש.

3408 – שנת 2 לדריווש, ייסוד בית המקדש השני (נבואות חגי וזכריה).

סה"כ 13 שנה מתחילת המגילה ועד לתחילת בניין המקדש השני.

מכאן האירועים ממשיכים להתגלגל במהירות:

3412 – שנת 6 לדריווש, חנוכת בית המקדש השני.

3413 – שנת 7 לדריווש (=ארתחשסתא), עליית עזרא.

3426 – שנת 20 לדריווש (=ארתחשסתא), עליית נחמיה.

3442 – שנת 36 לדריווש – סוף מלכות פרס ומדי, תחילת ימי אלכסנדר מוקדון ומלכות יוון.

סה"כ מלכות פרס "בפני הבית" – 34 שנים (=3442-3408).

פתרון הבעיה

סיפור המגילה מצביע כבר על רמז כלשהו לפתרון תעלומת השנים החסרות – אך בשל אריכות הדברים עד כה, פתרון זה ייאלץ להמתין לפוסט הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

  1. פינגבק: בעקבות הזמן האבוד 2 – שלב ההסברים | ארץ העברים

    • שוב תודה על ההפנייה!
      במקביל יצאה לאור לא מזמן מהדורה מדעית של "סדר עולם" ע"י פרופ' חיים מיליקובסקי, וגם שם ישנה סקירה רחבה של הנושא – אבל ללא יומרה להציע פתרון, כמובן.
      הצד השווה שבהם – שאין סיכוי שאקנה ואקרא לא את זה ולא את זה :) במקום זה, אני אחכה לתגובות (מקווה ויגיעו מתישהו), וכמובן שאני מתקשה להאמין שהבעיה ניתנת לפתרון אמיתי, כי כמו שכתב "מציץ ונפגע" בקישור לעיל:
      "הצרה היא שיש לנו כאן מערכת שכל חלק ממנו משפיע באופן מורכב מאוד על כל החלקים האחרים. הזזת דבר אחד ממקומו מביא לצורך בהזזת דברים רבים אחרים ממקומם , שכאשר מזיזים אותם דורשים בתורם הזזות נוספות. זה לא רק טקסט אחד שיש ליישב , אלא טקסטים רבים ממקומות שונים ואף בלתי צפויים. יש לנו מאורעות רבים ושונים ממקורות שונים מתקופות שונות ומעמים שונים , שמקושרים ביניהם באופנים מאופנים שונים… לבוא ולערוך רוויזיה של כל המושגים המקובלים על היסטוריה כזאת , דומה לרוויזיה של משמעותה של נתח נכבד של השפה העברית, למשל".

  2. מאמר מרתק. כמה שאלות של בור.

    – האם כל ההיסטוריה של חז"ל היא יחסית והעוגן היחידי שכולם מסכימים איתו זה או שמה יש עוגנים אחרים?

    • תודה – ואם אני מבין נכון מה ששאלת, אז ההיסטוריה של חז"ל (=סדר עולם) היא לא יחסית, אלא מתחילה מבריאת העולם, שזה העוגן הכי בטוח (בהנחה שהוא באמת נכון…) – כלומר, יש לנו כרונולוגיה רציפה מתחילת הזמן ועד ימינו.
      הכרונולוגיה המודרנית, לעומת זאת, נשענת על שני מוקדים שידועים *רטרואקטיבית* בלבד – המפץ הגדול (שזמנו המשוער נמדד יחסית להיום) + הולדת ישוע (שזמנה המשוער נקבע רטרואקטיבית, באופן די שרירותי).

  3. פינגבק: יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם – לוח זמנים למגילת אסתר והמסתעף | ארץ העברים