וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ – על התורה בתקופת המקרא

מתי נכתב התנ”ך? באדיבות “Idan Hcadash”

בעקבות הצטלבות של פוסט מעניין בפ”ב + תגובות לפוסטים שלי שנתקלתי בהן לאחרונה, חשבתי להשתמש בביטוי האהוב עליי ו”לאזור כגבר חלציי” כדי לסכם בקצרה את הנושא הנדוש-אבל-תמיד-מעניין בדבר קיומה של (ה)תורה בימי המקרא. במילים אחרות, האם התורה על חמשת חומשיה, כמו שהיא מוכרת לנו, היתה קיימת ומוכרת לעם ישראל בימי המקרא?

כידוע, שתי תשובות בדבר: שלומי אמוני ישראל סוברים כדעת חז”ל (שלא כתובה בתורה, אגב) שהתורה כולה נכתבה על ידי משה במדבר, סביב השנים ב’תמ”ח – ב’תפ”ח לבריאת העולם למניין שאנו מונים כאן – ובוודאי שהיתה מוכרת לעם ישראל כפי שהיא, מאז ועד היום. לעומתם סבורים חוקרי המקרא (ולפניהם כמה חכמים פחות מוכרים) כי חלקה הגדול של התורה נכתב הרבה אחרי ימי משה, בתקופה המשתרעת על פני כאלף שנה – וברור שהיא לא היתה מוכרת כפי שהיא לאף אחד, עד ימי עזרא לכל המוקדם.

קראו עוד

למה ד’ שלח קורונה? התשובה המקר(א)ית

ש: למה ד’ שלח לנו קורונה?
ת: אינינו יודעים. כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. כאשר גבהו שמים מארץ, כן גבהו מחשבותי ממחשבותיכם.
ש: אז מה יהיה?
ת: ד’ מקדים רפואה למכה. נותן שלג כצמר – הוא שולח שלג רק באותה מידה שיש לאדם צמר כדי להתלבש. כפור כאפר יפזר – הוא שולח כפור באותה מידה שיש לנו אש שיוצר אפר. (הרב שלמה אבינר)

הן השאלה והן התשובה היו יכולות להיפלט אוטומטית ממחשב שיוזן, נניח, בספרות הדרשות היהודית לדורותיה, ו\או בגליונות פרשת השבוע מכל המגזרים הדתיים. אין כאן לכאורה שום חידוש: השאלה מניחה שהקורונה נשלחה ע”י ה’ (או ע”י ד’, לפי גרסת הנוסח לעיל:) מסיבה מסוימת, והתשובה מניחה שאכן יש לכך סיבה; אמנם היא נשגבת מבינתנו, אבל מכיוון שה’ עשה זאת הוא בוודאי תכנן מראש גם את המענה.
לי אישית נראה די ברור שאסון הקורונה הוא דוגמה קלאסית לאסון מקרי: איזשהו סיני חובב עטלפים בקצה העולם, שבמחי ביס אחד עצר את כל העולם מלכת, ללא שום התראה שלא לדבר על הצדקה אלוהית. רמת הפגיעה באנושות היתה גבוהה כל כך, והשרירותיות של התפשטות המחלה שלא הבחינה בין צדיק לרשע היתה מתסכלת כל כך, שכל ניסיון להבין “למה ד’ שלח לנו קורונה” הוא בבחינת לעג לרש. אבל עם כל הכבוד לי – יוותר מעניין לבדוק מה דעת המקרא בנושא?

קראו עוד

ברית מֶלֶךְ עולם – לפשרו של ראש השנה

לכבוד יום הולדתי (כ”ט אלול) ולכבוד החייאתה של ‘ארץ העברים’ לאחר שנת השבתון שנגזרה עליה, ראיתי לנכון לנסות ולחדש דבר-מה בשאלה החבוטה – מהו בעצם ראש השנה?
rosh_hashanaאם נאמר שזהו ראש = תחילת השנה, והרי התורה קובעת בפירוש ש”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה [ניסן] לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שמות יב, ב). ואם נאמר שישנם כמה ראשי שנים’ כדברי המשנה – זו מניין? ומאיפה הגיע הרעיון של המלכת ה’, שהוא עיקר ראש השנה שלנו – והלא בתורה הדבר מופיע בקושי ברמז! (“ה’ ימלֹך לעולם ועד” ואולי גם “ה’ אלהיו עמו ותרועת מלך בו” – ושימו לב שמסדרי פסוקי ה’מלכויות’ נאלצו לחתום ב’ שמע ישראל’ כי לא מצאו פסוק נוסף המזכיר ‘מלך’ בתורה!).

קראו עוד

בעקבות הזמן האבוד 2 – שלב ההסברים

אחרי שהתעלומה הוצגה בפוסט הקודם, הגיע הזמן לנסות למצוא גם פתרון. כזכור, הבעיה היתה לאן ‘נעלמו’ 169 שנים בסדר הזמנים של חז”ל (=ספר ‘סדר עולם’) לעומת המקובל במחקר. כמו שהראיתי, רוב הפער נובע מכך שחז”ל סברו שבפרס היו רק שלושה מלכים, שמלכו במצטבר כ-50 שנה בלבד (מהן 34 שנים בימי הבית השני), בעוד שעפ”י המחקר המקובל היו בפרס עשרה מלכים, שמלכו במצטבר מעל 200 שנים.

השלכות הפער על חיי היהודי הפשוט

העובדה כי למרות הפער הבלתי-נתפס הזה, הצליח עם ישראל לשרוד בגלות ואף לשוב לארצו אחרי אלפיים שנות, מעידה כי לא מדובר בבעיה קיומית של ממש שאמורה להטריד את חיי היהודי הפשוט:) אבל בכל זאת, חשוב לציין כי לפער הזה ישנן שתי השלכות עיקריות –

שנת ה'תתקמ"ג?! קראו עוד

בעקבות הזמן האבוד – תעלומת השנים החסרות בתקופה הפרסית

זמן רב עבר מאז הפוסט האחרון, אך לא לשווא – בעקבות חג הפורים ובעקבות דיון פרובוקטיבי בפורום עצכ”ח, צללתי שוב לנבכי אחת הסוגיות המסובכות והמפליאות ביותר בהיסטוריה היהודית, הלא היא שאלת הזמן האבוד, או ליתר דיוק 169 השנים החסרות בכרונולוגיה המקובלת בישראל מימי חז”ל.

סדר עולם

הם שאפו לברוא שיטה כרונולוגית שלמה, לא תחסר בה אף חוליה אחת מן החוליות המחברות אותה, ואם אחת החוליות לא היתה מפורשה בתעודה היחידה שהיתה לפניהם וגם לא יכלו להוציא את הסתום מן המפורש, היו מבטלים אותה לגמרי…

קראו עוד