על תורת ארץ ישראל והבריאות הגופנית – מדרש לסיום מסכת כתובות

שלחו ליה אחוהי לרבה: יודע היה יעקב שצדיק גמור היה [ואעפ”כ חשש להיקבר בחו”ל]ואם אין אתה עולה, הזהר בשלשה דברים: אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות, ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב, ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים. אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך. (כתובות קיא.)

ובעברית פשוטה – אחי האמורא רַבָּה שחיו בארץ ישראל, שלחו לאחִיהם שחי בבבל, שכדאי לו מאוד לעלות לא”י. אבל אם הוא לא רוצה לעלות, לפחות שיקפיד על… בריאות גופו! קראו עוד

תיקון ליל.ה שבוע.ות – בין תרבות לחרטטנות

לאור גילויי החיבה לתיקון ליל השבועות של מכון “עצמות יחזקאל” לחקר המקרא (מיסודה של האוניברסיטה העברית), התעוררה קנאתה של האוניברסיטה המתחרה, וביקשה לכנֵּס כנס משלה. אך כיוון שאין כוחה במקרא גדול כשל חברתה, נבחרו לייצגהּ שתי תוכניות הדגל, הלא הנה התוכניות ללימודי מגדר וללימודי פרשנות ותרבות גם יחד.
ואשר על כן אזרתי שוב כגבר (“גבר”: לרבות אשה) חלציי ודאגתי לארגן גם את הכנס המתחרה, וקנאת סופרים תרבה חכמה (הפתגם אמור בלשון נקבה אך הוא מכוון לגברים ונשים כאחד [“כאחד”: לרבות כאחת]).

לחצו להגדלה ;)
קראו עוד

תיקון ליל שבועות ;)

“לא! רק לא עוד הזמנה לתיקון!”
כך הרהרתי באימה כשגיליתי בתיבת הדוא”ל עוד מייל עם עוד הזמנה לעוד תיקון מתחכם כזה או אחר (על “רות – סוף!” שמעתם? ומה עם “קבל תיקון”?…)
אבל אמרתי אני בליבי: אם אינך יכול להם – חרטט כמוהם!
וכיוון שכך, נידדתי שנתי מעיני, אזרתי כגבר מקלדתי ויזמתי את התיקון הכללי הרצ”ב שיתקיים לעתיד לבוא, כשהחרדים יעסקו בחקר המקרא ;) – לחצו להגדלה:
קראו עוד

סדר כהני חדש – לסידורו של ספר ויקרא

Vayikraספר ויקרא, אותו אנו מסיימים השבוע, משרה באופן כללי תחושה חזקה של סדר ומשמעת. דיני הקרבנות בהם פותח הספר הם כידוע ממושטרים-לעייפה, כל פרט קטן מטופל ואין מקום לאילתורים. גם סדר הפעולות החוזר על עצמו והנוסחאות הקבועות של “ואם מן ה… קרבנו… ולקח… ושחט… וזרק” וכו’ מאששים את התחושה הזו.
תכונה ייחודית זו של ספר ויקרא (השוו למשל למינימליזם ול’זרימה החופשית’ המאפיינים את סיפורי המקרא!), הביאה את חוקרי המקרא מזה עידן ועידנים לזהות מאחורי הקלעים את המחבר ה’כהני’ (P), חובב הסדר, המִספור, הרשימות הארוכות והחזרות הבלתי נלאות – ולשייך אליו קטעים רבים בתורה, מבראשית ועד סוף במדבר, שגם להם אופי דומה. ועיקר עבודתו של P, לפי המחקר, הוא הקטע העצום – והכמעט רציף! – מציווי המשכן (שמ’ כה), סיפור הקמתו והשראת השכינה בו (שם מ), דרך ספר ויקרא כולו שנאמר באהל מועד, ועד לארגון מחנה ישראל במדבר (במ’ י) – כל אלו ארכו, אגב, מעט פחות משנה, ואם נספור מסוף שמות יוותרו לנו רק 50 יום! (מ-1 לחודש הראשון עד 20 לחודש השני).
קראו עוד